יתרונות הצפיפות

>> הכתבה "תושבי שכונות הענק החדשות במרכז הארץ יוצאים למלחמה: ?הרשויות שכחו את התשתיות'" (11 ביוני 2010, מאת אלעד חיימוביץ') מצביעה על בעיה אמיתית - אבל מחטיאה את מקורה. אכן, במרבית השכונות המתוארות בכתבה קיים מחסור במוסדות ציבור, שכן הכנסות העירייה נובעות ממגורים ולא ממוסדות ציבור, ואולם הבעיה עמוקה יותר ויורדת לשורשי הפרקטיקה של תכנון עירוני בישראל.

אפשר לסכם את הבעיה הזאת במלה אחת - צפיפות. לא צפיפות של מספר נפשות לחדר. גם לא צפיפות תושבים לקמ"ר שטח עירוני. הבעיה היא צפיפות תושבים לקמ"ר שטח ציבורי פתוח, "צפיפות ציבורית" - מספר תושבים מחולק בשטח הציבורי הפתוח העומד לרשותם: רחובות, שדרות, כיכרות, גינות ציבוריות ופארקים. בחינה מעמיקה של הבעיה מראה כי הבעיה בישראל נובעת, במפתיע, דווקא מ"צפיפות ציבורית" נמוכה, כלומר מעודף של שטחים ציבוריים.



מי שמוכן להשתחרר לרגע מהקונוטציה השלילית של המונח צפיפות יופתע אולי לגלות כי הצפיפות הציבורית בפאריס גדולה פי חמישה מזו שבתל אביב. די להתבונן בתצלומי אוויר של שכונות חדשות הנבנות בימים אלה ולהשוותם לתצלומים דומים של פאריס או אפילו של תל אביב, כדי להבחין בעודף המרחב הציבורי שמייצרת הפרקטיקה התכנונית העכשווית בישראל.



אז איך משפיעה "צפיפות הציבורית" גבוהה על איכות החיים של התושבים? ראשית, היא גורמת לכך שאנשים נמצאים במרחב הציבורי ונוכחותם שם מגבירה את תחושת ביטחונם האישי ומעודדת אותם להשתמש בו כדי לנוע ממקום למקום. שנית, בשל הימצאותם של אנשים במרחב הציבורי מגיעים בעקבותיהם גם שימושים מסחריים - והנה, כבר לא צריך אוטו כדי לקנות שוקו, פשוט אפשר ללכת למכולת ברחוב הסמוך.



מתכננים, יזמים וראשי עיר מאמינים שהרבה ירוק מייצג "איכות חיים". זה אכן מצטלם טוב ונמכר בקלות כתכנון "ירוק" במשמעו האקולוגי - אבל האמת ממש הפוכה. פיזור אוכלוסייה בצפיפויות נמוכות, כנהוג בישראל, גורם לתפיסת קרקעות חקלאיות ושטחים פתוחים בהיקפים עצומים, מחייב את האוכלוסייה להשתמש במכונית הפרטית המזהמת, ואת הרשויות לסלול מערכת כבישים כדי לשרת את עומסי התחבורה. תכנון כזה גורם לבזבוז כספי ציבור בתחזוקה של שטחים פתוחים נרחבים, שאינם משמשים איש.



הפראיירים שקנו "איכות חיים" מזויפת במיטב כספם, מבלים זמן יקר בפקקי תנועה ומשלמים ארנונה מוגזמת כדי לאפשר לעירייה להשקות את כרי הדשא המיותמים. תושבי כפר גנים ג' בפתח תקוה חייבים לנסוע במכונית לכל פעילות לא רק בשל היעדרם של מוסדות ציבור - גם כשאלה ייבנו, כולל הקניון, הם ייאלצו לנסוע אליהם ולהסיע אליהם את ילדיהם בשל המרחק הרב ובשל החשש לביטחונם במרחב הציבורי הריק.



המדד הטוב ביותר לאיכות חיים הוא מחירי הדיור. מחירים אלה גבוהים יותר בלב תל אביב מאשר בכל מקום אחר בישראל, ולא רק בשל המיקום המרכזי. תכנון נכון היה יכול להפוך את מערב ראשון לציון, את מזרח נתניה ואת דרום פתח תקוה, כמו גם את מודיעין, לשכונות ולערים אמיתיות המשמשות את תושביהן לא רק למטרת שינה - אלא מספקות את מרבית צורכיהם: עבודה, חינוך, תרבות ודיור בהישג יד. לא רק במשמעות של עלות, אלא גם במשמעות של קרבה פיסית.



-



הכותב הוא פרופסור לארכיטקטורה ואדריכל