וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נבלמה תוכנית הלאמת הרכבת הקלה בתל אביב

מאת אבי בר-אלי

18.6.2010 / 7:08

בלעדי רגע לפני ביטול הסכם הזיכיון והלאמת הפרויקט הסכימה קבוצת MTS, זכיינית הרכבת הקלה בתל אביב, לסגת משתיים מתוך שלוש הדרישות המהותיות שהפנתה למדינה. ההצבעה על ביטול הפרויקט נדחתה בשבוע, אך כעת הכל תלוי בבנקים המלווים



>> התפתחות מפתיעה במשא ומתן על עתיד פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן: בימים האחרונים חלה התקדמות משמעותית במגעים בין המדינה לזכיינית הפרויקט, קבוצת mts. הקבוצה הסכימה להתפשר בשתיים מתוך שלוש המחלוקות המהותיות מול המדינה שמנעו עד כה את הסגירה הפיננסית של הפרויקט, ובנוגע למחלוקת נוספת צפויים הצדדים לנהל משא ומתן בשבועות הקרובים.

לנוכח התקדמות זו החליטה שלשום הרשות הממונה על הפרויקט שלא להצביע על ביטול הסכם הזיכיון של mts ועל הלאמת הפרויקט - ולדחות את ההכרעה בסוגיה בשבוע. בתקופה זו תידרש mts להציג את הסכמת הבנקים המלווים את הפרויקט לנסיגתה מהדרישות. אם הסכמה זו תושג, צפויים הצדדים לחדש את המשא ומתן לביצוע הפרויקט ולסגירתו הפיננסית לאחר שלושה חודשי נתק.



המחלוקת בין המדינה ל-mts והבנקים המלווים נסובה בחודשים האחרונים על שלוש דרישות מהותיות שהפנתה mts למדינה - וזו סירבה בתוקף לקבלן. האחת היתה בקשת mts לארגן מחדש את המימון ארוך הטווח של הפרויקט לאחר תקופת ההקמה (רה-פייננס). זהו מעין מנגנון של אופציית put, שלפיו אם לא תצליח mts במימון מחדש - תשיב את הפרויקט למדינה תוך אובדן ההון העצמי שהשקיעה בפרויקט, שמגיע לכ-200 מיליון יורו.



mts הגישה בקשה זו כדי לדחות את סגירת האשראי ארוך הטווח עד ירידת מרווחי הריבית - שהאמירו בשנתיים האחרונות בעקבות המשבר הפיננסי. זאת, מתוך ציפייה כי בתום תקופת ההקמה של הפרויקט יירדו עלויות ההון. המדינה דחתה אפשרות זו על הסף בטענה כי מדובר למעשה בסגירה פיננסית על תנאי.



בנוסף, אם תיכשל mts במימון מחדש, תועבר האחריות לחוב של הפרויקט למדינה - שגם לא תוכל לתבוע מ-mts פיצויים בגין נזקים נוספים שנגרמו לה.



הבקשה השנייה של mts היתה כי המדינה תקבע רף מקסימלי להיקף תביעות הנזקים שתגיש נגדה במקרה של הפרת חוזה הזיכיון וביטולו (termination). לפי המנגנון הקיים, במקרה של הפרת זכיין, זכאים הבנקים להחזר השקעתם עד כה - בניכוי הנזקים שנגרמו למדינה, שסכומם אינו מוגבל. המדינה התנגדה נחרצות לכל הגבלה של סכום התביעה שתגיש בעתיד.



סוגיית מי התהום



הסוגיה המהותית השלישית שנותרה במחלוקת היא סוגיית השאיבה של מי התהום. שיטת הכרייה שבחרה mts דורשת שאיבת מי תהום בהיקפים גבוהים משמעותית מכפי ששוער תחילה - וקיימת אי בהירות באשר לאופן הטיפול בהם ולכיסוי העלויות בגין הטיפול.



mts ביקשה לקבל לידיה רישיון ספק מים, כדי שתוכל למכור את המים שתפיק במהלך הפרויקט, אך המדינה התנגדה לכך.



כעת נודע כי לפני כשבועיים הסכימה mts לסגור את המימון השקלי ארוך הטווח בגובה של כמיליארד שקל מול בנק לאומי. זאת, תוך ויתור על הרה-פייננס העתידי, וספיגת התייקרות הריבית מזו שהגישה בזמן המכרז, שמסתכמת בפער של כ-80 מיליון יורו. בכך, התייתרה בקשתה הראשונה לאופציית ה-put.



כמו כן, בפגישה שקיימו הצדדים בימים האחרונים נסוגה mts גם מבקשתה להגביל את סך תביעות הנזקים מצד המדינה. זאת, כאשר לפי הערכות, תעמיד mts לבנקים ערבויות עצמיות שיבטיחו את השבת מרבית השקעתם במקרה של הפרת זכיין, גם לאחר ניכוי הנזקים בידי המדינה.



הסכמות עקרוניות אלה, יש לציין, נדרשות לאישור הבנקים המלווים של הפרויקט - לאומי וקונסורציום של תשעה בנקים נוספים מגרמניה ומסין. רק לאחר השגת האישור, יתאפשר חידוש המשא ומתן עם המדינה לגבי סוגיית המים, ושאר המחלוקות הפחות מהותיות בנוגע לסגירה הפיננסית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully