מכתשים-אגן תפריש 15-22 מ' ד' בעקבות הפיחות בארגנטינה

מאת יורם גביזון



מכתשים-אגן תהיה אחת החברות הישראליות הבולטות שייפגעו מהפיחות בשער הפסו הארגנטיני. סוף הדרך של משטר המטבע של שער חליפין קבוע מגובה ביתרות מט"ח ביחס של פסו לדולר - גרם לפיחות חד בשער הפסו הארגנטיני ולירידה תלולה בשווי הנכסים של חברות זרות בשוק זה.



מכתשים-אגן, היצרן הגנרי הגדול בעולם של חומרי הדברה, תבצע הפרשה של 15-22 מיליון דולר נטו (בניכוי השפעת המס) כתוצאה מירידת השווי של חוב הלקוחות ונכסיה האחרים בארגנטינה, וכן כתוצאה מהפגיעה באיכות החוב של לקוחותיה.



מכתשים-אגן מציינת כי בעקבות אישור הקונגרס הארגנטיני לפיחות הפסו בהשוואה לדולר, שאליו היה צמוד הפסו ב-10 השנים האחרונות, הכריזה ממשלת ארגנטינה על פיחות של 29% בפסו. ואולם עדיין לא התבררו כל ההסדרים שילוו את הפיחות, כך שלפי שעה לא ניתן לאמוד את השלכותיו המלאות של הפיחות על החברה.



מכתשים-אגן תצטרף בכך לשורה ארוכה של חברות כמו בנק HSBC, שביצעו השקעות נרחבות במשק הארגנטיני וייאלצו לבצע הפרשה בגין ירידת ערך השקעותיהן. מכתשים-אגן משווקת בארגנטינה חומרי הדברה לגידולי שעורה, חיטה, סויה, תירס וכותנה.



שוק זה הוא 2.5% ממחזורה הכספי של החברה, שהסתכם ב-660 מיליון דולר בינואר-ספטמבר 2001. מכתשים-אגן עשתה מאמץ מכוון להקטין את חלקו של השוק הארגנטיני במחזורה ולהקטין את חשיפתה לשוק זה על ידי הגדלת פעילותה בשוק המערב והצפון אירופי שאינו מצריך אשראי לקוחות ממושך, גבייה מואצת של חוב לקוחות ומדיניות אשראי שמרנית יותר בארגנטינה, שבאה על חשבון הקטנת פעילותה וצמיחתה בשוק זה.



על אף צעדים אלו הסתכמה יתרת חוב הלקוחות הארגנטיניים ב-45 מיליון דולר בסוף הרבעון השלישי של 2001, כלומר ב-11.5% מיתרת הלקוחות לסוף הרבעון השלישי. זווית אחרת להערכת גודלה של יתרת חוב הלקוחות בארגנטינה היא השוואתה לרמת המכירות השנתית של החברה במדינה זו ב-2001, שמסתכמת ב-20 מיליון דולר. כך שחוב הלקוחות לסוף הרבעון השלישי של 2001 מייצג מכירות של יותר משנתיים.



סמנכ"ל הכספים של החברה, אלי אסרף, אומר מה הן ההנחות שבבסיס ההערכה בדבר הפרשה צפויה של 22-15 מיליון דולר, שמתוכה להערכתו 12-10 מיליון דולר הם הפרשה בעלת ביטוי תזרימי והיתרה בגין הרכוש הקבוע של החברה הבת הארגנטינית.



לדבריו, ההפרשה מבוססת על קביעת שער של 1.4 פסו לדולר, על סדרת הנחות בדבר הפיצוי ששתקבל החברה מהמבטח שלה חברת AIG, וכן על הגנת המס שתקבל משלטונות מס הכנסה בגין ההפרשות.



ארגנטינה קבעה שני שערי מטבע נייד לעסקות בין פרטים ושער קבוע של 1.4 פסו לדולר לעסקות בין חברות, אם כי שער זה פתוח למו"מ בין החברות שמטרתו חלוקה הוגנת של נזקי הפיחות. הממשלה לא תתערב במו"מ 180 יום, ורק אחר כך תיקח על עצמה את הליכי הבוררות.



הוא ציין כי יתרת חוב הלקוחות מבוטחת על ידי AIG בכפוף לעמידתה של מכתשים-אגן בשני התנאים המרכזיים של הפוליסה: הימנעות ממכירה ללקוח שמפגר בתשלום חובו, וויתור של מכתשים-אגן על כל טענה כלפי AIG אם הסכימה לקבל ולו חלק זניח מהחוב; זאת בניגוד לכלל המחייב את בעל החוב לעשות כל מאמץ להקטין את הנזק לפני שפנה לחברת הביטוח. לדבריו, סביר להניח שמס הכנסה לא יכיר במלוא החוב, בטענה שעל החברה למצות את ההליכים המשפטיים ולהמתין עד שיתברר אם הלקוח החייב הגיע לסוף דרכו הכלכלית.



אסרף אומר שמשרד סומך חייקין, רואה החשבון של החברה, עדיין לא הכריע אם יש לנקוט את הגישה השמרנית שלפיה יש לבצע את ההפרשה כבר בדו"ח לרבעון הרביעי של 2001, משום שדבר האירוע ידוע לחברה; או בעד הגישה הרואה בפיחות אירוע מסוג ב', כלומר כזה שיש לדווח עליו ברבעון בו אירע, היינו ברבעון הראשון של 2002.



זו אינה הפעם הראשונה שמכתשים-אגן סופגת הוצאות מימון כבדות בשל פיחות בדרום אמריקה. החברה נקלעה למצב דומה בתחילת 99' כשהריאל פוחת ב-37% ומכתשים-אגן שנתפסה כשהיא בלתי מוגנת רשמה הוצאות מימון והפרשות לחובות מסופקים ב-21 מיליון דולר.



מנהליה של החברה ובעליה סברו אז שהטיפול בחשיפה המט"חית של החברה לא היה אופטימלי. אסרף אומר מדוע לא היתה דרך להגן על החשיפה. מכתשים-אגן החזיקה בהגנות על החשיפה באמצעות חוזי פורוורד. הגנות אלו פקעו ביוני 2001, ועקב החששות הגוברים מהמשבר הפיננסי, ניתן היה לחדשם בעלות בלתי סבירה. לדבריו, חוזי הפורוורד שהוצעו לחברה שיקפו ריבית של 48% ל-4 חודשים, כך שבנסיבות אלו הוחלט לוותר על ההגנות. להערכתו, זו היתה החלטה בלתי נמנעת שהוכיחה את עצמה, משום שנזקי הפיחות עד עתה היו קטנים מעלות החוזים.



באשר לאפשרות של מכירת חוב הלקוחות בארגנטינה, אומר אסרף: "אני מנסה למכור אותם כבר שנתיים, מאז נכנסתי לתפקידי, אבל איש אינו מוכן לקנות. כל הבנקים היו אצלי, אבל לפגישה השנייה אין הם מגיעים".



אסרף מתייחס גם למועד פרסום אזהרת הרווח. לכאורה ניתן היה לצפות שמכתשים-אגן תפרסם אזהרת הרווח מיד לאחר החלטת הקונגרס הארגנטיני להעניק לנשיא סמכות חוקית לבצע פיחות, שכן ברור היה שהפסו יפוחת והחברה תינזק.



"הזהרנו כמה פעמים, ובאחרונה בתשקיף, שארגנטינה היא מדינה בסיכון פיננסי. משום כך לא היה צורך להזהיר שוב.



לדבריו, מימוש האופציות ומכירת המניות שביצע באחרונה המנכ"ל אילן לויטה נעשו לפני החלטת הקונגרס הארגנטיני על הפרידה ממשטר ה-Currency Board, בהתאם לחלונות הזמן המצומצמים העומדים לרשותו של לויטה לפעולות בשוק המניות.



אסרף מתייחס לעתידה של מכתשים-אגן בשוק הארגנטיני: "אין החלטה לצאת מהשוק הארגנטיני, שבו נתח השוק שלה 4%; וגם אין טעם לקבל החלטה כזו עכשיו, מפני שהעונה החקלאית הבאה מתחילה ביולי אוגוסט 2002".



לדבריו, שוק האגרו-כימיה בארגנטינה מגיע ל-500 מיליון דולר, ואינו צומח בשנים האחרונות כתוצאה מאובדן כושר התחרות של החקלאי המקומי בשל קיבוע הפסו לדולר. עתה יש ציפיות לצמיחה בהיקפו של השוק ל-600 מיליון דולר, הנשלט על ידי מונסנטו האמריקאית, וזאת בשל עלייה כמותית במכירות וגידול ב