בריאות 2.0: גלולות עם שבב, חלוקי רופאים עם כיס לאייפד

>> הרשומה הרפואית הלאומית, המכילה את כלל המידע הזמין לגבי כל אזרח וזמינה לכל בית חולים, עומדת, לדעתו של רון ריביצקי, במרכזה של המהפכה הנוכחית בתחום שירותי הבריאות - מהפכת הבריאות 2.0.

"רשומה רפואית לאומית היא דבר שקורה בכל העולם", מסביר ריביצקי, שעומד בראש חברת r&d ribitzky, שמספקת שירותי ייעוץ בתחום המחשוב לארגונים רפואיים. הוא מודע לבעיות הפרטיות הקשות שנגזרות מקיומה של רשומה כזו, אך טוען מנגד כי "היא מאפשרת לחולים לעבור ביתר קלות בין בתי חולים וארגונים רפואיים".



באירופה עומדים מאחורי גיבושן של מערכות הרשומה הרפואית הלאומית ממשלות וקונגלומרטים רפואיים. בארה"ב עושות זאת חברות מסחריות דוגמת מיקרוסופט וגוגל, שמציעות פלטפורמות לרישום תיקים רפואיים לגופי בריאות ברחבי העולם. ריביצקי סבור כי גם הארגונים הרפואיים, שמעוניינים לשמור את המידע הרפואי של המטופלים קרוב לחזה מטעמים כלכליים, מודעים לכך שמערכת שכזו תסיר את החסמים שעומדים בפני ניידות החולים, יודעים שהרכבת כבר עזבה את התחנה.



ועל פי ריביצקי, טוב שהיא עזבה. "העברת המידע מונעת טעויות רפואיות קשות", הוא אומר. "כשאנחנו מטפלים במחלה אחת, אנחנו חייבים להיות מודעים למחלות נוספות שהמטופל סובל מהן. חולה סוכרת, למשל, שהגיליון שלו לא מופיע ברשומה והמגיע למיון, עלול לקבל טיפול שכולל סטרואידים שיקפיצו את רמת הסוכר שלו לשמים, מה שעלול להתברר כקטלני. כל עוד ארגון שנרשם לשירות של גוגל לא נרשם לשירות של מיקרוסופט ולא יכול לראות תיקים של חלק מהחולים, השירות הזה נותר מוגבל מאוד".



חברה טכנולוגית נוספת, אינטל, נקטה גישה שונה, מסביר ריביצקי, ששימש בתפקיד ניהולי בכיר בפרויקט הבריאות של החברה. "אינטל ניסתה לגייס את המעסיקים הגדולים. למעסיקים יש אינטרס חזק להוריד את העלויות. העלות של ביטוח רפואי של עובדים בתעשיית הרכב, למשל, התגלתה לפעמים כגבוהה מתהליך הייצור עצמו", הוא ציין. כדי למנוע מהמעסיק עצמו להשתמש במידע, הארגון שאותו הקימה אינטל, dossia, אינו מספק זכויות גישה למידע למעסיקים אלא רק לעובדים ולארגונים הרפואיים.



מיבמ להרווארד



ריביצקי, שהגיע לישראל כדי להשתתף בכנס בנושא רפואה מותאמת אישית שייערך מחר (הכנס מאורגן על ידי מועדון המשקיעים האמריקאי סיליקום ונצ'רס ונערך בישראל לראשונה), קיבל את הכשרתו הרפואית באוניברסיטת תל אביב. ברקורד של ריביצקי שורה ארוכה של משרות בכירות בתחום המחשוב הרפואי, חלקן במסגרת תפקידים שנשא בחברות הטכנולוגיה העולמיות.



באינטל הוא שימש אסטרטג בכיר בתחום שירותי הבריאות, וכמוביל קמפיין שיווק לעמדות מחשוב רפואיות ניידות, תפקיד שבמסגרתו דיווח ישירות למנכ"ל החברה. בחברת metalogics שימש סמנכ"ל טכנולוגיות. ביבמ שימש מדען אורח, ובשני בתי חולים אמריקאיים - בבית החולים לילדים בבוסטון ובית החולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת מסצ'וסטס - שימש בתפקיד מנהל מערכות המידע הראשי.



את הכשרתו כרופא השלים ריביצקי באוניברסיטת תל אביב כעתודאי. במהלך התמחותו בבית החולים קפלן, הוא מסביר, הביאה אותו ההיתקלות עם מחשבים להבין כי "לא לימדו אותי בבית הספר לרפואה על מחשוב". בעקבות כך העמיק ריביצקי את ידיעותיו בתחום והפך למדען אורח במכון ויצמן וביבמ. "עד היום מרכז הפיתוח של יבמ בחיפה הוא אחד המרכזים הגלובליים החשובים ביותר שלה בתחום המחשוב הרפואי". המחקר שביצע במעבדות יבמ - פיתוח של מערכות מומחה ממוחשבות המסייעות לרופאים בהליך האבחון - פתח לו דלתות נוספות.



"אוניברסיטת הרווארד פנתה אלי וביקשה שאעזוב הכל ואהפוך ליועץ טכנולוגי לרופאים בבית החולים לילדים בבוסטון ", הוא מספר. בעקבות מינוי זה ועמו המינוי האקדמי, החלה הקריירה האמריקנית של ריביצקי.



בסוף שנות ה-90 הקים ריביצקי חברת הזנק בתחום טכנולוגיות המידע ברפואה. החברה שהקים, מדיקליס usa, יצרה סביבה עניין וגייסה 1.2 מיליון דולר בשלב הראשון, אך נפגעה מהתפוצצות בועת ההיי-טק ב-2000. החברה לא הצליחה לגייס מימון נוסף ונסגרה.



להתאים רופא לחולה



מערכות רשומה רפואית לאומית דוגמת אלו שהוצגו עד כה הן צעד נחוץ בדרכה של תעשיית שירותי הבריאות להפוך למערכת מוכוונת לקוח, אך הן רק הצעד הראשון בדרך, מסביר ריביצקי. "כיום החולים רוצים להיות מעורבים. כשחולה מגיע לרופא עם 3,000 עמודים מודפסים מהאינטרנט, הרופא הופך ליועץ מומחה. זה תפקיד שונה לחלוטין מהתפקיד המסורתי שבו החזיקו רופאים", הוא קובע.



"חברות כמו סיסקו עובדות עכשיו על בנייה של תשתית אינטליגנטית שתתאים חולה ספציפי לרופא ספציפי - זוהי תחילתו של עידן הרפואה המותאמת אישית. הן יוצרות מערכות המייצגות את מכלול הנתונים של החולה ומתאימות אותו לפרופילים של רופאים ספציפיים לפי מומחיות, אבל גם לפי ההיסטוריה של החולים שבהם הם טיפלו", הוא מציין. כדוגמה לאופן פעולתה של מערכת שכזו מסביר ריביצקי כי המערכת תתאים לחולה אסמטי עם בעיה מוגדרת רופא שכבר התנסה בטיפול בחולים דומים.



אחת החברות הבולטות בתחום זה היא אמריקן וול, חברה אמריקאית שנוסדה על ידי האחים עידו ורועי שיינברג, צמד יזמים ישראלים. אמריקן וול משדכת בין חולים ובין רופאים שנרשמו לשירות לפי מחלה ותחום מומחיות. הפגישות עצמן נערכות במלואן ברשת באמצעות שיחות וידיאו. חברת השבבים קוואלקום, בה משמש ריביצקי יועץ לדירקטוריון, תוקפת את תחום הרפואה המקוונת מכיוון שונה: "הסיסמה של קוואלקום היא every body on the net - כל הגופים ברשת. קוואלקום מפתחת כעת שבבים שניתן יהיה להכניס אותם לגלולות. שבב כזה יוכל לעדכן מערכות דיגיטליות על כך שהחולה נטל את הכדור, כמובן עד שהוא יופר ש מהגוף. באופן כזה נוצר דיווח שוטף על נטילת תרופות", הוא מסביר.



הרופאים פונים לרשת



"הבעיה העיקרית של הרופאים היא הגידול המדהים בכמות הידע. כשאני גמרתי בית ספר לרפואה, החיים היו פשוטים - אם נתקלתי בסרטן, הייתי צריך רק לאבחן את מידת חומרתו. כיום אנחנו מדברים על מאות סוגים של סרטן ועל טיפולים שמוגדרים לפעמים לפי הקוד הגנטי של החולה. זה לא אותו מצב. מחקר מסוים שאני לא מכיר עשוי להשפיע על ההחלטות שאני מקבל. קבלת המידע הרפואי המתאים, במובן הזה, היא רק השלב הראשון", מסביר ריביצקי.



אחת הדרכים להתמודד עם היקף הידע הרפואי הנדרש כיום היא באמצעות מחשוב נייד, מגמה שמתחזקת והולכת בשירותי בריאות ברחבי העולם. הטאבלטים, מחשבי מגע ניידים, נמצאו מתאימים לכך במיוחד, והם עשויים להחליף במידה רבה את לוחות העץ המוכרים. למעשה, הטאבלט הפך לאביזר כה בסיסי לעולם הרפואה הנוכחי, שהשקתו של האייפד עוררה סערה זוטא בעולם הרפואה.



ריביצקי סקפטי לגבי יכולתו של האייפד להפוך לסטנדרט בבתי החולים. "אין מכשיר אחד שיכול לפתור הכל. לא ניתן להחליף סוללה באייפד - במשמרת ארוכה זאת בעיה. גם מסך הזכוכית השביר לא נראה מתאים לצרכיו של חדר המיון". למרות זאת, יודע ריביצקי להגיד כי "כבר עתה כמה ארגונים רפואיים התחילו להזמין חלוקי רופאים עם כיס מיוחד לאייפד".



אלא שגם המחשבים המתקדמים ביותר הקיימים כיום לא יוכלו לגשר על פערי הידע המתעצמים והולכים. "אחד הפתרונות לתופעה הזאת הוא שימוש ברשתות חברתיות כדי לפתור בעיה. הרופא לא יכול להניח יותר שהוא יודע הכל - הוא חייב להתייעץ. אולי יש רופא אחר שטיפל במקרה דומה? על ידי שימוש בהליכי הבניה של המידע הרפואי של חולה, רופאים יכולים כיום לפנות לקהילה הרפואית ולחפש פתרונות. זוהי דרך יעילה ומהירה להפוך את הקהילה הרפואית לאפקטיבית בהרבה".