וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"ברמה הכלכלית נוצר עיוות מוחלט בהקצאת משאבים ציבוריים לחרדים"

מאת מיכאל רוכוורגר

20.6.2010 / 7:02

בפאנל בקתדרה במוזיאון ארץ ישראל בנוכחות ניר גלעד כ"נציג הטייקונים", מיכאל שראל כ"נציג הכלכלה המקומית" ויעקב עמיהוד כ"נציג האמריקאי" - הוסכם על דבר אחד: הבעיה הכלכלית החרדית



>> "כל ריבון בתקופתו לוקח לעצמו טרנד ומנטרה כלשהי והולך עמם לאורך כל כהונתו כדי להטביע את חותמו. כך נראה גם במקרה של הממשלה הנוכחית והריכוזיות" - כך אמר ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל בפאנל שנערך בקתדרה במוזיאון ארץ ישראל ועסק בנושאים הבוערים כיום: לאן הולכת כלכלת העולם, ארה"ב, אירופה, הודו וסין, ומה ישראל צריכה ללמוד מהמשבר העולמי. את הפאנל הנחה נחמיה שטרסלר, פרשן בכיר לכלכלה וחברה של הארץ themarker.

בפאנל השתתפו גם פרופ' יעקב עמיהוד מבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת ניו יורק; וד"ר מיכאל שראל, המשנה למנכ"ל וראש אגף הכלכלה והמחקר של קבוצת הראל.



לדברי גלעד, "כולם דואגים רק לחפש את החשש ולו הקטן ביותר לניגודי עניינים בין בנק לאומי לאחזקותיו בחברה לישראל (18%) ובמימון שמוענק לחברות הבנות שלה, עם כל המשתמע מכך. ואולם אנשים שוכחים לציין כי אולי בגלל האחזקה הזאת לאומי הצליח להשיג בתקופת משבר תוצאות טובות יותר מהבנקים הישראליים האחרים ונפגע פחות במשוואת נכסי הון-סיכון. הייתי אומר שאולי כדאי לבחון יותר לעומק את הריכוזיות וקבלת ההחלטות במגזר החרדי, שהיא פצצה מתקתקת ויותר מסוכנת מאשר ההשפעה של נוחי דנקנר באמצעות סלקום בעולם הסלולר".



גלעד, שהיה חשב הכללי במשרד האוצר ב-99'-2003 בין היתר תחת שר האוצר בנימין נתניהו (ראש הממשלה הנוכחי), הפך מפקיד ממשלתי למיליונר בזכות השכר והאופציות שקיבל ומקבל ממשפחת סמי ועידן עופר.



גלעד הציג עמדה שלילית לגבי הצורך בהפרדה בין האחזקות הריאליות לפיננסיות בשוק ההון. "יצחק תשובה סיכן את כספו והשקיע בארץ בחברת ביטוח ופיננסים כמו הפניקס, בדיוק כמו שהוא השקיע בנפט בווייטנאם, או בבניינים בלאס וגאס. זאת כשהוא יודע בדיוק איפה עובר הגבול הדק בין ניגודי העניינים".



האם לחגוג את מציאת הגז?



גם שראל התייחס לתגליות הגז, אבל מהזווית של תרומתן לכלל הציבור הישראלי. כשנשאל אם מדינת ישראל יכולה לחגוג על חשבון אוצרות הטבע שנמצאו, כמו תגליות מאגרי גז טבעי תמר ודלית מול חופי חיפה וחדרה, ציטט שראל את הכלכלן האמריקאי מילטון פרידמן: "לפי התיאוריה של פרידמן הצריכה תלויה בהכנסה פרמננטית עתידית, כך שזה אומר שאם בעוד 10-15 שנים ההכנסה תגדל, כבר היום אפשר להגדיל את הצריכה הציבורית והפרטית".



עם זאת, שראל הסתייג ואמר כי "מבדיקות שנעשו בעולם לגבי מדינות שבהן גילו משאבי טבע, עלה כי בטווח הקצר רמת החיים עולה והתוצר עולה, אך לאורך זמן הצמיחה יורדת. שכן אם המדינות האלו משקיעות פחות בתשתיות ובחינוך (שאלו חלופות ליבוא), שער חליפין המקומי מתחזק, הדבר פוגע בענפי יצוא אחרים מלבד אותם הענפים של משאבי הטבע, ואז הפריון הממוצע במשק יורד - כך שלא בטוח שזה יעזור".



גלעד הזכיר כי מאגרי הגז הטבעי אמורים לספק גז טבעי לכיל, בזן וחברות אחרות מקבוצת החברה לישראל, הזקוקות לגז באופן מיידי. גלעד ניסה להעביר מסר לקידום התהליכים ואמר כי "בינתיים מחלקים את עור הדוב לפני שניצוד. אם נמשיך להתנהג כך, האוצרות האלה יישארו בבטן האדמה, שכן צריך קודם כל למצוא את הדרך המהירה להביא את תגליות הגז האלה שנמצאו מאיזשהו חוף, וכן להתגבר על התנגדויות של קבוצות קטנות, המתנגדות להעביר את זה מחוף כזה או אחר, וכך פוגעות ברווחת הציבור".



גלעד גם טען כי שאין הבדל אם את הגז מצא טייקון ישראלי, כמו יצחק תשובה או נובל אנרג'י האמריקאית. החשוב ביותר, לדבריו, זה לקדם כמה שיותר את תחילת הפקת הגז.



הבזבזנות של האמריקאים אשמה



חלקו העיקרי של הפאנל התייחס למצב הכלכלי בעולם והמשבר בחלק מהכלכלות האירופיות. פרופ' עמיהוד טען כי הוא סבור כי הצריכה המופרזת של האוכלוסייה האמריקאית, שמומנה באמצעות נטילת אשראי וגרמה לכך שבעשורים האחרונים שיעור החיסכון בארה"ב מתוך ההכנסה יירד מרמה של 10% לסביב 0%, היא זו שאחראית למשבר, ולא בהכרח הבנקים. לדעתו, הבנקים הם יותר סימפטום לבעיית הסאבפריים.



הוא ציין כי "משקי הבית עשו זאת כי היו רווחי הון גדולים על ערכי הבית והמניות, והם חשבו שזה יכול להימשך לנצח. ואולם אם המקורות לא זמינים ובונים כל הזמן על העתיד - זה יוצר בעיות. בגרמניה וצרפת החיסכון גבוה מההכנסה, ולכן לא רואים שם משבר גדול כמו במדינות אחרות באירופה, כמו יוון, איסלנד ואירלנד. זאת המחלה, שכן השאלה היא איך יוצרים עידוד בארה"ב לכך שבמקום הצריכה המופרזת, היא תהיה מותאמת רווחיות, ובמקום רכישות מופרזות של מוצרים ישקיעו ברכבות - וכך תגדל הצמיחה העתידית".



עמיהוד והוסיף וציין כי "חיסכון פרטי בארה"ב עלה ל-5%, אבל הממשלה הגיעה לגירעון של 10% מהתוצר שממומן מהלוואות מחו"ל. היא חוסכת פחות וכתוצאה מזה יש עלייה בחוב ממשלתי".



מבנה ההון האנושי בישראל בעייתי



לגבי ישראל, ציין עמיהוד, כי הבעיה הדמוגרפית פחותה בהרבה מאשר באירופה, אבל ההון האנושי הוא יותר בעייתי. הוא התכוון בעיקר לתרומה המועטה של המגזר החרדי לתוצר במשק. לגבי שוק המניות האמריקאי כיום, ציין עמיהוד, כי הוא חוזר ליחס סביר בין מחיר לרווחים של חברות. לדבריו, הוא ממליץ להשקיע בחו"ל באמצעות מדדים עולמיים.



שראל נשמע מסויג לגבי הצמיחה העתידית בעולם ובישראל. "רק כדי לייצב את הגירעונות האדירים של הממשלות באירופה וארה"ב (10%-11% מהתוצר) צריך להקטין את היחס הזה לרמה של 2%-3%. מדובר בקיצוץ פרמננטי אדיר בהוצאות או בהעלאת מסים. הפחתה של כל 1% בתוצר כרוכה בעלות של 200 מיליון דולר, וזה פוגע בביקושים. כך, הממשלה צורכת פחות והכנסה פרמננטית של משקי בית קטנה".



שראל הוסיף כי "הצמיחה כיום מבוססת על הרחבה פיסיקלית שאינה יכולה להימשך לאורך זמן (כפי שקורה ביוון, פורטוגל, ספרד). לממשלה אין תוכניות לשנות את הדברים, ולא בטוח שהיא תוכל לממן את החוב. או אז המשקיעים שילוו לה את הכסף ידרשו פרמיות סיכון יותר בהרבה. אז ההוצאות יגדלו, הסיכוי להחזיר את החוב יקטן, וכך מגיעים למעגל קסמים מסוכן".



גלעד התייחס לכך שהחברה לישראל עוקבת היטב אחר המשבר. "אנחנו מנסים להבין את התופעות והסיבות למשברים, כדי להבין את הכיוונים בעשורים הבאים. אצלנו בקבוצה מדובר בתרגיל מעניין העוזר להחליט איפה להשקיע - כך שנראה את התשואה הגדולה על הכסף", סיפר גלעד.



הבעיה הגדולה של אירופה



לדבריו, "הבעיה הגדולה של אירופה זה סיפור הפנסיוני. האוכלוסייה שם הולכת ומזדקנת מבלי שקם לה דור של יורשים. כשאומרים שהבעיה של יוון היא שתושביה אינם עובדים, זה לא רק בעיה של יוון, אלא של הרבה מדינות אחרות באירופה. הדור החדש למעשה מממן את הדור שמעליו. לכן הדומינו של המפולת הוא פנסיוני ולא רק כלכלי, כשהחזר חוב של המדינה זה בלון אקטוארי ויכולתה להחזיר את החובות במצב כזה קטנה".



גלעד הוסיף כי הניסיונות של משרד האוצר ב-2002 לשנות את המבנה הפנסיוני באמצעות משמעת תקציבית - דרך הירידה בתשלומי הביטוח לאומי והפנסיה - סייעו לכך שישראל נכנסה למשבר הנוכחי בצורה מסודרת, אבל הוא הביע חשש שזה מתרופף ותחושת הרווחה גדלה. הוא טען כי המשבר הקודם של 2008 היה בעיקרו בעיה של מינוף. הפתרון הגיע באמצעות האצת הסיוע של מדינות במגזרים שונים, בעוד לטענתו המשבר הנוכחי של 2010 הוא ברמת המדינות.



"איני בטוח שאירופה יכולה להמשיך ולצרוך ברמת החיים שהיא התרגלה אליו. אירופאים חיו על אוצרות שנלקחו מטריטוריות אחרות, בעוד האמריקאים חיו על חשבון העתיד", אמר גלעד.



גלעד סיפר שבחברה לישראל מקדישים חלק ניכר מהזמן להבנת הכלכלה העולמית, רגולציה ועוד לפני קבלת החלטות על ההשקעות: "אנחנו מתעסקים עם משאבי טבע. ההחלטות שאני מקבל זה לקחת את המקורות העומדים לרשותך ולהשקיע אותן נכון. לא לשנה-שנתיים, אלא ל-15-20 שנה הבאות ואולי אף ל-30 שנה. כשעושים את הטעויות הן כואבות, וגם לנו היו טעויות כאלה".



כשנשאל למה התכוון, ענה גלעד: "אני מנסה להמחיש שברגע שאתה יוצא מהמשולש ירושלים-גדרה-חדרה, ואם אין לך הבנה של טרנדים גלובליים לפני שאתה מבצע את ההשקעות - אתה בבעיה. כך זיהינו גל עולמי של מעבר לדלק חלופי. במסגרת זו רכשנו חברה גרמנית המייצרת דלקים ממזון וגרעינים. כשעשינו ניתוחים הכל נראה ורוד, אפילו בתסריטים הגרועים ביותר.



"אלא שבערך שבוע אחרי הרכישה התמוטט בנק ההשקעות ליהמן ברדרס והעולם נכנס למשבר, כשהשווי של החברה נמחק לאפס בתוך כמה ימים. אז מתברר לך שלא למדת לעומק את דיני העבודה בגרמניה. ואולם זה לא היה אירוע גדול בעבורנו כמו זה של צים".



הקזינו של היואן הסיני



לגבי צים סיפר גלעד כי "כשבנינו תוכנית אסטרטגית לצים קיבלנו כמה החלטות מתוך הנחה שאנחנו מבינים את הטרנד העולמי. בארבעת העשורים האחרונים נרשם מדי שנה גידול של 5%-10% בהובלה הימית, לפעמים פי שניים מקצב הצמיחה במדינות. על בסיס זה ביצענו תוכנית אסטרטגית של התרחבות מאסיבית, מתוך הבנה כי סין, הודו ומדינות נוספות ימשיכו לצרוך המון ולהוביל את הובלה הימית. ואולם ב-2008 העולם נעמד במקום, האוניות עצרו מלכת ונקלענו למשבר כבד שאילץ אותנו לבצע הסדר חובק עולם מול הבנקים ובעלי האג"ח בהיקף של כ-7 מיליארד דולר".



גלעד סיפר עוד שהחברה לישראל מתעניינת כיום בעיקר בהשקעות בתחום המים הנקיים במזרח. "במערב פתרו את הבעיה הזאת. בעוד במזרח יש 2 מיליארד איש שלא שותים מים נקיים. לדברי גלעד, "גם תחום החשמל ורפואה הרובוטית (ננו-טכנולוגיה) מעניין אותנו מאוד. אחרי סין (שבה מדובר בהיקף פעילות שלנו בהיקף של יותר מ-2 מיליארד דולר בשנה), הודו תהיה המקום הבא שנסתכל עליו בתחום הכימיקלים, אנרגיות ומים. שכן אנחנו היצרן הגדול ביותר של מים מותפלים בעולם. אין לי ספק כי העתיד טמון במזרח ולא במערב. לפעמים צריך להקשיב לרבנים החכמים שהיו אומרים לנו כי "צריך להתפלל למזרח ולא למערב, והם ידעו למה התכוונו".



שנשאל גלעד לגבי המלצות ההשקעה, הוא הסתכל על הקהל שישב באולם וכשראה כי רובו היה סביב גיל 50, הוא אמר כי "לאנשים בגילכם כדאי להקטין את הסיכון, שכן הדיון על התשואה בלי סיכון הוא עקר. גם תיק סולידי יכול לצלול ב-30% בשנה. כך, מי שחסך לגיל הפנסיה ובחר לצאת בנקודת זמן של משבר - אין לו מספיק זמן כדי לתקן את התקלות שהיו בשווקים".



גלעד הוסיף וציין כי "לגבי המטבעות, לא הייתי ממליץ להשתתף במשחק הספוקלטיבי, יותר נכון שכן תנועה כלשהי של הסינים יכולה לשנות את ההשפעה על כלל מבנה המטבעות, והיא דרמטית ולא ניתנת לניבוי. הייתי ממליץ למשקיעים להתרחק ממשחק המטבעות, ולהתרכז במטבע המקומי. בנוסף, להוריד את החשיפה למניות ולהגדיל את החשיפה לאג"ח של מדינות יציבות וחזקות כמו ארה"ב וחלק מהמדינות האירופיות - כי הריביות שם צפויות לעלות".



ארה"ב תיאלץ להקטין את הגירעון



שראל סבור כי השווקים יאלצו את הממשלה בארה"ב להקטין את הגירעון, וכי נראה שיעורי מס הרבה יותר גבוהים. צמצום בגירעונות פיסיקליים וגידול בחסכונות של משקי בית יגרמו לצמיחה נמוכה. איני מאמין שהצמיחה בארה"ב תגיע ליותר מ-2%-2.5%, וזה רק אם הכל ילך חלק. שראל הביע תקווה כי עם החזרה לפסי הצמיחה, היצוא יתאושש גם בסין וגם בעולם, ואולי גם היואן יתחזק, גם אם זה יבוא על חשבון הגידול באינפלציה ואבטלה.



לגבי יפן, ציין שראל, כי הבעיה הפיסיקלית (גירעונות) הרבה יותר חריפה ממה שחושבים ולא פחות גרועה מאשר במקומות אחרים, גם אם שיעור החיסכון במדינה נע סביב 40%. שראל טען גם כי הצמיחה שהיתה בישראל לפני המשבר של 2008 בשיעור של שנתי של כ-5% כנראה לא תחזור בקרוב, והיא תנוע בקצב שנתי של 3.5%.



"אין סיבה שנחזור לקצבים האלו, שכן הם היו חד-פעמיים. הם נבעו בחלקם מהגידול העצום בצריכה הפרטית והיצוא המסיבי לארה"ב, שכולם נהנו ממנו ב-2004-2008. זה לא יחזור. דיברו על הגדלת גיל הפרישה לנשים וגברים בשנתיים. זה אמנם מגדיל את הצמיחה בטווח הקצר, אבל להבדיל מ-2003, שבה האבטלה היתה ברמה של כ-11%, כיום אנחנו באזור של 7%.



"אין לנו גם אפקט של השתוללות בצריכה, ולכן צריך לשמור על ניהול מקרו-כלכלי נכון, באמצעות גירעון נמוך ומסוי נמוך. ברמת המיקרו, יש עיוות מוחלט של הקצאת משאבים ציבוריים לחרדים, שאינם תומכים בצמיחה לטווח ארוך".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully