פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תשובה צריך לבחור: גז או חשמל

      רשות החשמל ממליצה לאסור על ספקי גז טבעי להחזיק בתחנות כוח. החשש: פגיעה בתחרות, גביית מחיר גז גבוה מיצרנים מתחרים וייקור עתידי של תעריפי החשמל

      ספק גז טבעי למשק לא יוכל להחזיק בתחנות כוח, לא יהיה רשאי להחזיק ברישיון ייצור חשמל ולא יוכל להיות שותף בתחנות הכוח של חברת החשמל - כך המליצה רשות החשמל בוועדה לבדיקת הבעלות הצולבת במשקי הגז והחשמל בישראל.

      מטיוטת עמדת הרשות שהגיעה לידי TheMarker עולה כי לדעת הרשות, ובראשה אמנון שפירה, "לעת זו לא בשלו התנאים להתיר מעורבות כלשהי של ספק גז בבעלי רישיונות ייצור בטכנולוגיה קונבנציונלית". לטענת הרשות, משום שבחירת היצרן הפרטי שממנו תסכים חברת החשמל לרכוש חשמל מבוססת ברובה על מחיר הגז שהצליח לסגור מול הספקיות, ספק גז יוכל להשפיע מהותית על זהות היצרנים הפרטיים שייכנסו למשק החשמל, להפלות לרעה יצרן חשמל שאינו קשור אליו, ובכך לפגוע בתחרות.

      לעומת רשות החשמל, עמדת רשות הגז שבמשרד התשתיות נוטה להקל על כניסת ספקי גז למשק החשמל. כפי שנחשף באחרונה ב-TheMarker, המליץ המשרד כי ספק גז טבעי יוכל להחזיק עד 10% מסך כושר ייצור החשמל הכולל במשק. משמעות ההמלצה היא למעשה פתיחת שוק החשמל לכניסת ספקי הגז הטבעי, תוך קביעת רף ייצור חשמל מקסימלי, שממילא אינו ריאלי להשגה - עד 1,800 מגה-ואט לכל ספק גז ב-2020.

      "מחירי חוזי הגז בישראל אינם חריגים ביחס לעולם"

      מרכיב הגז הטבעי בעלות ייצור חשמל בתחנת כוח כיום הוא כ-60% מעלות החשמל המיוצר. מכאן נגזרת המשמעות העצומה שיש למחיר הגז, ולתנאי עסקת אספקת הגז, ביחס לכדאיות הכלכלית שבהקמת תחנות כוח פרטיות, ולגבי מידת הגמישות שבתמחור החשמל המיוצר בהן.

      לפיכך, אחזקה צולבת של ספק גז טבעי למשק בתחנת כוח תעניק לתחנת כוח יתרון משמעותי הן בעלות הפרויקט ובתמחור החשמל המיוצר, הן בגמישות אספקת החשמל ובתנאים שיוצעו ללקוחות הקצה - ובעיקר תקל משמעותית על הליכי גיוס האשראי לפרויקט, משום הפחתת רכיב הסיכון בו.

      בחוות הדעת רשות החשמל לא הבחינה בין ספקי הגז - EMG ותמר - בהמלצותיה לקביעת הרגולציה, אבל ציינה: "ניתן להעריך כי לבעלי העניין בקידוח תמר יכולה להיות השפעה על שוק החשמל אם יחליטו להיכנס אליו". ביחס לספקית הגז המצרית המתחרה, EMG, הרשות ציינה כי משום שזו משמשת כמתווכת בין ספק הגז המצרי לצרכנים בישראל, לא ברור אם היא יכולה להשפיע על תנאי עסקות גז או על מחירו.

      ברשות החשמל ציינו כי עד כה נסגרו חוזי הגז בישראל במחירים שאינם חריגים ביחס למקובל בעולם (בשוק של שני ספקי גז בלבד). ואולם, הוסיפו, אין בכך כדי להעיד על העתיד הרחוק: לאחר שהשותפות בקידוח תמר, בהן קבוצת דלק של יצחק תשובה, ישיגו את המימון הדרוש להן לפיתוח השדה (ולא יזדקקו עוד לחוזים "בכל מחיר"), או לאחר שמסיבות פוליטיות שונות תופסק הזרמת הגז ממצרים, ואז ייווצר מצב שבו בשוק ישלוט מונופול אחד.

      בנוסף, הרשות ציינה את העובדה כי קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה מחזיקה לא רק בשלושה מאגרי גז - ים תטיס, תמר ודלית - אלא גם בזכויות באתר אחסון גז, המאגר המתכלה של מארי-B מול אשקלון, ולכן יכולתה להשפיע על מחיר הגז גדולה עוד יותר.

      תועלת לטווח הקצר בלבד

      הניסיון העולמי אינו מונע במרבית המקרים מעורבות של ספק גז ביצרן חשמל - ואולם ההשוואה לשווקים אחרים בעולם, מציינת הרשות, אינה בהכרח רלוונטית. זאת, משום שהשוק בישראל קטן יותר, מבודד יותר, סובל מתמהיל דלקים פחות מגוון וממקורות אנרגיה מצומצמים, ובעיקר מבוסס על מודל ייחודי שאינו מודל שוק תחרותי, אלא מודל רגולטורי. בתנאי שוק כאלה, מציינת הרשות, כוחו של ספק הגז גדול הרבה יותר.

      באשר ליצרני קוגנרציה (ייצור משולב של חשמל וקיטור), הרשות ממליצה לאפשר לספקי גז להיות בעלי עניין ברישיונות ייצור בהיקף של עד 50% מסך ההספק המותקן ברישיונות (כלומר 500 מגה-ואט לערך). בתחנות קוגנרציה, מרכיב הגז מהווה רק 40%-50% בגלל התועלות הנוספות שבחיסכון בעלויות החשמל ובעלויות קיטור וכן בשל החיסכון בעלויות הולכה. ההערכות הן כי ייבנו מספר רב יחסית של מתקני קוגנרציה, וברף הכניסה גבוה יחסית, כך שלא בהכרח תיפגע התחרות.

      עם זאת, הרשות ממליצה כי כל בעל עניין המחזיק יותר מ-10% בספק גז יוכל להחזיק רק בין 26% ל-50% מהבעלות בתחנת כוח בקוגנרציה - ולא להחזיק בשליטה. בעלי אחזקות של פחות מ-10% בספקיות גז - או 25% ומטה בקוגנרציות - לא יימנו במסגרת זו, ואולם כלל בעלי העניין בספקית גז מסוימת לא יוכלו להחזיק יחד יותר מ-50% מן הזכויות בתחנה.

      ברשות החשמל לא מתכחשים ליתרונות שמגלמת בעלות צולבת בין גז טבעי לבין חשמל. לטענתם, מודל שבו קיימת תחרות בין ספקי גז המחזיקים גם בתחנות כוח אמנם תוכל להבטיח מחיר גז אטרקטיבי יותר שיועיל למשק ולצרכניו לעומת מודל שבו אין מעורבות ספקים במיזמי חשמל פרטי - אך היתרונות האלה הם לטווח קצר בלבד. לטווח הארוך, כך נטען, הדומיננטיות של ספק גז בשוק החשמל הפרטי תקטין את התחרות בשוק זה, תפחית מיכולת המיקוח של יצרני חשמל פוטנציאליים אל מול ספקי הגז - ומכאן, תפגע לבסוף בתחרות במשק החשמל כולו.

      הגז הוא כבר לא הבעיה

      ברשות חלקו על עמדת רשות הגז באשר לצורך בבעלות צולבת זו, וכן על בחירת עמיתיהם להתמקד בתועלת לטווח קצר על חשבון ההשלכות המבניות על שוק החשמל בעתיד.

      ראשית, טוענים ברשות החשמל, מי שמעכב כיום את ייצור החשמל הפרטי הם דווקא גופי המימון, שדורשים הגנות פיננסיות נוספות אשר לא ניתן בשלב זה להיענות להן. זאת, לצד הקשיים שמערימה המערכת הסטטוטורית. כלומר, בעקבות תגליות הגז האחרונות עסקות הגז אינן מהוות עוד חסם בפני כניסה לשוק ייצור החשמל הפרטי, ובשלב זה, הגז הטבעי אינו מהווה בעיה לגיוס המימון להקמת מתקני ייצור החשמל.

      שנית, טענו ברשות, כי עמדת רשות הגז משקפת התבוננות צרה לכאורה, המעדיפה תועלות משקיות קצרות טווח על פני מבנה השוק הרצוי בעתיד.

      אי התערבות בסוגיית הבעלות הצולבת, טוענת רשות החשמל, משמעותה הכוונת משק החשמל למבנה של שיתופי פעולה אנכיים בתחום ייצור החשמל, ודחיקת רגלי שחקנים פרטיים שאינם קשורים בקשרי בעלות לאתרי גז.

      במתווה של תחנת כוח הפועלת כמעין קבלן משנה של מערכת החשמל ("זמינות קבועה"), טוענת הרשות, לספק גז קיימת יכולת להשפיע באופן משמעותי על סיכויי כניסת היצרן הפרטי למשק, מכיוון שדי בשינוי קל במחיר הגז שיספק ביחס לעסקות עם יצרנים אחרים כדי שמנהל המערכת יעדיף יצרן אחר על פניו.

      במתווה השני לייצור חשמל פרטי, שבו מתבסס היצרן הפרטי על מכירת חשמל לצרכנים פרטיים ("זמינות משתנה"), הרגישות של היצרן לתמחור הגז מתונה יותר, אך עדיין נושאת בהשלכות על מידת רווחיותו של המיזם. זאת, טוענת הרשות, משום ששינוי של דולר אחד למיליון BTU עשוי, לדוגמה, לגרוע 10% מרווחיות המיזם.