"חוק האריזות, שיטיל על היצרנים את האחריות למחזר אריזות שייצרו, בעייתי ויביא להתייקרות מוצרי המזון - דבר שיפגע בצרכנים שחלקם כבר היום רעבים ללחם. יש נושאים יותר משמעותיים בנושא איכות הסביבה שאפשר לעסוק בהם", כך אמר היום גזי קפלן, מנכ"ל אסם נסטלה, בפאנל בנושא מנהיגות תעשייתית בראי הדורות, בהנחיית סיוון קלינבייל, עורכת מגזין themarker במסגרת כנס המזון שנערך במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.
רוני קוברובסקי, נשיא החברה המרכזית למשקאות קלים ולשעבר יו"ר איגוד המזון, התייחס גם הוא לסוגיה וטען כי דרישת המחוקק הישראלי היא שהתעשייה הישראלית תדביק בזמן קצר את הנעשה בעולם בשנים האחרונות - משימה שלדעתו קשה ועתידה לייקר מוצרים. "יושבים אנשים שלא מבינים כלום ומקבלים החלטות", אמר. "האחריות המלאה לנושא היא של תעשיית המזון והם צריכים להחליט מה אפשר לעשות - יש חומרים שאפשר לעשות איתם משהו ואחרים שלא".
אריק שור, מנכ"ל קבוצת תנובה: "איגוד המזון כבר שנים רבות יזם דחף וגיבש את חוק האריזות כך שמבחינתנו האחריות מתחילה בחקלאי ונגמרת ברשתות השיווק - זו יוזמה שלנו, של התעשיינים, לקחת אחריות. אנחנו רואים את אנשי המזון עם עשרות מיליוני המוצרים, לוקחים אחריות על האריזות".
גדי לסין, נשיא ומנכ"ל שטראוס גרופ: "אנחנו לא יכולים כל הזמן להלקות את עצמנו. המוצרים מסומנים על המוצרים ורמת השקיפות מאוד גבוהה. אפשר לשפר אבל זה קיים - אנחנו לא מסתירים מידע ולא מבלבלים בסימונים זו שאלה של חינוך ובכך אנחנו לוקים בחסר".
במסגרת הפאנל עלה לדיון גם נושא שכר הבכירים. אריק רייכמן, לשעבר מנכ"ל תנובה נשאל, איך לדעתו משפיעים הפרשי השכר בין הבכירים בארגון, לרוב העובדים שמשתכרים שכר מינימום. לטענתו,
"בתנובה ובחברות אחרות רוב העובדים נמצאים במסגרת איגוד מקצועי. מצד שני אי אפשר לנהל חברה כשהצמרת הניהולית שלה כפופה לאיגוד מקצועי - לכן השילוב בין חוזים אישיים לבכירים וחוזים קיבוציים לעובדים נכונה בעיני", אמר רייכמן. "על פי המידע שיש לי, השכר בענף המזון הוא הרבה מעבר למינימום. השכר הוגן אין ספק שאפשר לשפר אבל צריך להיות צמוד לתפוקות".
לסין סבור שהעיסוק בנושא השכר הפך לפופוליסטי. "חשוב להבין: המשכורות של המנהלים של שטראוס בחו"ל גבוהות מאלה המשולמות בארץ", אמר לסין. "לבוא ממקום של רגולציה ולראות בעיתונים חגיגת פרסום על המשכורות זו לא בהכרח הדרך. המילה חזירות צריכה לצאת מהרפרטואר. צריך פרופורציה בין שכרם של ראשי הפירמידה לשאר העובדים, גם אני נולדתי בקיבוץ אבל עם כל הכבוד לסוציאליזם אנחנו נצמצאים בעולם גלובלי וחלק מעניין של היצע וביקוש זה גם תגמול. מנהלים שלנו בחו"ל מקבלים עד פי 2 יותר מעמיתהם הישראלים - אם לא רוצים לראות מנהלים בורחים לחו"ל צריך לטפל בנושא השכר בצורה חכמה".
קפלן הוסיף כי "אני אמרתי להוריד את שכר הבכירים הרבה לפני חברת הכנסת שלי יחימוביץ', ואני חוזר ואומר - לכולנו יש אחריות לשמור על איזון - ברגע שמפרים את האיזון מתחילות הבעיות. עם זאת, לדעתי הפרסומים בעיתונים של שכר הבכירים גרם רק לעלייה בשכר ולא ההפך".
בכירי חברות המזון התבקשו להתייחס למבצעי ההוזלות שמציפים את השוק וגילו חזית אחידה נגד המתחרים ה"זולים הכרוניים". לדברי איציק תמיר, מנכ"ל קבוצת ישראל של החברה המרכזית למשקאות קלים, יש להיזהר ממשווקים ויצרנים המציעים מבצעים "זולים מידי". לדעתו, "זול מידי משמעותו מי שלא יודע להשתמש בצורה אחרת כדי להתחרות משתמש בצורה הזאת, אבל לאורך זמן האיכות יורדת ורמת הישרות יורדת. לנגן כל הזמן על זול לא יוביל לשום דבר טוב. זו טקטיקה קצרת טווח".
אריק שור, מנכ"ל קבוצת תנובה: "כיצרנים אסור לנו למכור מתחת למחיר העלות כי יש חשש לפגיעה בתחרות. הדבר הזה צריך להיות מוכל גם על קמעוניים. זה פופוליסטי להגיד שמחיר זול טוב לצרכן אבל לאורך זמן זה חוזר לצרכן - המחיר צריך להיות סביר והוגן. זול מידי זה דבר הרסני ורצוי שכל הספקים והמתחרים יקחו את זה לתשומת ליבם. זה פיתרון זמני לטווח קצר".
חלק ניכר מהדיון נסוב סביב שאלת האחריות של חברות המזון בנוגע לבריאותם של הצרכנים. לדברי רייכמן, ליצרנים אחריות עליוניה בנושא. "אנחנו נותנים לצרכנים מוצר שנכנס לגוף שלהם", אמר. "האחריות העליונה שלנו היא לא להזיק להם. הצרכן מאוד ער לנושא הזה. כל פגיעה בטעם או שארית של גוף זר, הצרכן מיד מגיב, כועס, תובע תביעות ייצוגיות.
מוטי קרן אמר בתגובה כי "הנושא של אחריות בתעשיית המזון מקבל משנה תוקף בשנים האחרונות סביב נושא מחלות והשמנת יתר. העליהום על תעשיית המזון כאחראית קצת מוגזם בעיני. אנחנו לא אחראים בלעדיים אבל אנחנו כן צריכים להיות שותפים לפתרון הבעיה. מעבר לתת לצרכן מוצרים בצורה אחראית אנחנו צריכים להיות מאוד אקטיביים, לעשות רגולציה עצמית על סימון המוצרים בצורה שקופה, פרסום אחראי, וכן חינוך לאורך חיים בריא".
לסין הסביר כי "עד עכשיו אנחנו מובלים ומגיבים. אנחנו באיחור, אין ספק. אנחנו צריכים להיות צעד אחד קדימה. איגוד המזון, הרגולטור ומשרד החינוך, צריכים להוביל יותר. זה לא יקרה לבד. צריך לגייס את חברות המזון כולן. אנחנו מפרסמים המון, מדברים עם בני נוער ואם החינוך לא יבוא מאיתנו יהיו חוקים קשים על תעשיית המזון וזה מאוד יכאב. אנחנו רואים לאן העולם הולך - חצי עולם נמצא בתת תזונה והחצי השני במשקל יתר".
גזי קפלן: "חברות המזון לא עושות מספיק כדי לשמור על הצרכנים. הגורמים השלטוניים לא נותנים דוגמא אישית. אני יזמתי לפני 9 שנים להקים רשות לפיקוח על תעשיית המזון בישראל - איגוד המזון נושא את הדגל הזה ומטעמים פוליטיים וחוסר נכונות של גורמים רלוונטים לא הוקמה רשות מזון. לעומת זאת אנחנו נתקלים לא פעם בניסיון לחקיקה פופוליסטית של גורמים שלא מבינים לעומק את ההשלכות".
גזי קפלן: "חוק מחזור האריזות יפגע בצרכנים שחלקם כבר היום רעבים ללחם"
עידו סולומון
20.6.2010 / 12:50