ורינט, מתחרתה של נייס, הגישה את הדו"חות של שלושת הרבעונים משנת 2009 שלא הוגשו עד כה לרשות ניירות ערך האמריקאית, לאחר שהשלימה את בדיקתם. החברה אומנם הגישה כבר את דו"חות 2009, אולם לא הגישה דו"חות רבעוניים נפרדים. כעת, בעקבות הגשת הדו"חות, ביקשה החברה להירשם מחדש ברשימה הראשית בנאסד"ק, אחרי שנים שנסחרה מעבר לדלפק על רקע שערוריית הבקדייטינג (תארוך לאחור) בחברה האם - קומברס.
לפני שבוע פירסמה ורינט את דו"חות הרבעון הראשון של 2010, אותו סיימה עם הכנסות של 172.6 מיליון דולר - ירידה קלה של 1.4% לעומת הכנסות של 175.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח המתואם הסתכם ב-21.6 מיליון דולר או 57 סנט למניה, ירידה של 39.8% לעומת רווח נקי של 35.9 מיליון דולר או 93 סנט למניה ברבעון המקביל. החברה העלתה את תחזיותיה לשנת 2010 והיא צופה הכנסות של 700-715 מיליון דולר.
קומברס והחברה הבת ורינט לא פירסמו דו"חות כספיים במשך ארבע שנים כתוצאה מפרשת הבקדייטינג באופציות בקומברס, שבגינה נמלט קובי אלכסנדר, מנכ"ל החברה דאז, לנמיביה. קומברס צפויה להשלים את הגשת הדו"חות בחודשים הקרובים, כאשר מחר (שני) יתנהל הדיון בהסכם הפשרה בין קומברס למשקיעי החברה בראשות מנורה מבטחים בעקבות אותה פרשה.
קובי אלכסנדר ישלם בעצמו 60 מיליון דולר
על פי ההסדר המוצע, תשלם קומברס למשקיעים, ובראשם מנורה מבטחים הישראלית, 225 מיליון דולר, מהם 60 מיליון שישולמו על ידי קובי אלכסנדר עצמו, לשעבר מנכ"ל ויו"ר החברה. זהו אחד הסכומים הגדולים ביותר אי פעם ששולם על ידי בכיר לשעבר כדי ליישב תביעה ייצוגית בניירות ערך בבית משפט פדראלי.
הפרשה החלה כאשר אנליסטים של ה"וול סטריט ג'ורנל" בחנו את מועדי חלוקת האופציות אצל חברות ציבוריות רבות בארה"ב. בין היתר, התגלה צירוף מקרים בלתי סביר של הקצאת אופציות למנהלים בחברת קומברס בימים בהם נסחרה מניית החברה בשפל.
בעקבות התחקיר החלה קומברס בבדיקה פנימית שבסיומה אולצו שלושה ממנהליה הבכירים לפרוש מתפקידם: היו"ר והמנכ"ל קובי אלכסנדר, שנמלט לנמיביה, סמנכ"ל הכספים דייוויד קריינברג והיועץ המשפטי וויליאם סורין. במקביל, החל משרד התובע המחוזי בניו יורק לבחון את פרטי הפרשה, וחודשים אחדים לאחר מכן הוגשו כנגד אלכסנדר, קריינברג, וסורין כתבי אישום פליליים לבית המשפט הפדרלי בברוקלין.
במקביל, הגישו בעלי מניות בקשות להגשת תביעה ייצוגית כנגד קומברס, אלכסנדר ובכירים נוספים בחברה, בטענה כי ההונאות ברישום מיליוני האופציות יצרו להם הפסדים כספיים כבדים. גם קומברס עצמה הגישה תביעה פיצויים כנגד אלכסנדר וסורין, בטענה ששינוי תאריכי הקצאת האופציות יצרו לחברה הפסדים כספיים בהיקף של יותר מ-70 מיליון דולר. קובי אלכסנדר מצידו, הגיש תביעת פיצויים נגדית בהיקף של 72 מיליון דולר, בטענה שקומברס סירבה למלא התחייבויות שהיו לה כלפיו לאחר שעזב את החברה ב-2006, ביניהן מימוש של אופציות שקיבל כחלק מחבילת השכר.
טענת הרשויות האמריקאיות היתה ששלושת מנהלי החברה קיבלו אופציות בתוך הכסף שלא דווחו כלל ולא נרשמו כהלכה בספרים, וגילמו בתוכן רווח מהותי מיידי. אלכסנדר הרוויח 138 מיליון דולר בין 1991 ל-2001 ממכירת אופציות.