וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

משקיע ההון סיכון הטוב בעולם שהשקיע ב"מחסל מהמוסד"

מאת גיא גרימלנד

21.6.2010 / 7:00

בלעדי משקיע ההון סיכון וינוד קושלה גייס כמיליארד דולר בשיא המשבר הכלכלי ונפגש עם עשרות יזמים וחברות סטארט-אפ ישראליות. לצד מחמאות לרוח היזמית, מבקר אחד מהכוחות החזקים בארה"ב במימון קלינטק את הקושי הישראלי לקבל ביקורת ולהסתגל לשוק



>> "למה השקעתי בגלעד אלמוגי? כי הוא יזם נהדר. קראתי לו 'המחסל מהמוסד'", צוחק וינוד קושלה, אחד ממשקיעי הון סיכון המוכרים בעולם והמייסד של אחת מקרנות הון סיכון הגדולות והמוערכות בארה"ב, קושלה ונצ'רס.



קושלה התארח לפני כמה שבועות בכנס של לשכת הסחר ישראל-קליפורניה ומשרד עורכי הדין perkins coie, שעסק בתחום הקלינטק ובו השתתפו עשרות יזמים וחברות סטארט-אפ ישראליות. קושלה סיפר מה דעתו על שוק הקלינטק ב-2010, האם האקזיטים חוזרים ולמה הוא משקיע בסטארט-אפים.

קושלה הוא יזם ומשקיע סדרתי. מיליארדר שדורג בקביעות בשנים האחרונות ברשימת המידאס להשקעות המוצלחות ביותר של מגזין פורבס (ב-2009 יצא מהרשימה). מאוחר יותר הקים וניהל את ענקית המחשוב סאן. ב-2009 הדהים קושלה את השוק כשבמהלך המשבר הכלכלי הגדול הודיע שגייס כמיליארד דולר עבור שתי קרנות הון סיכון בניהולו - 750 מיליון דולר עבור קרן קלינטק ו-250 מיליון דולר עבור קרן שמתמחה בהשקעות טכנולוגיות בעלות סיכון גבוה.



במאי האחרון הצטרף אליו בקושלה ונצ'רס טוני בלייר לשעבר ראש ממשלת בריטניה וכיום שליח הקוורטט למזרח התיכון. קושלה ונצ'רס מיעטה להשקיע בישראל, כך שהשתתפותו באירוע של לשכת הסחר ישראל-קליפורניה הוא אירוע משמח. כיום ההשקעות של וינוד קושלה בישראל מסתכמות בשלוש חברות סטארט-אפ מקומיות - קוגנרה סולאר (לשעבר סקייוואטץ' אנרג'י), hcl קלינטק ואייסקוט - וחברה נוספת ישראלית-אמריקאית - easic.



"שוק הקלינטק נמצא בנקודת מפנה, מחכה לראות אם תחום הקלינטק הוא תחום מספיק גדול כדי להשקיע בו. באחרונה כמה חברות קלינטק הגישו תשקיפים להנפקות. אם נראה שההנפקות מצליחות, המשקיעים יביעו עניין בתחום הקלינטק בשנה הבאה. כשהתחלתי להשקיע בתחום לא הבנתי עד כמה הוא רחב. אנחנו מדברים על השקעות בטכנולוגיות שמובילות לצריכת אנרגיה, השקעות בטכנולוגיות שעשויות להחליף נפט. זה די מיינסטרים עבורי. אנחנו בוחנים מנועים חדשים כמו חשמל ומיזוג אוויר. כמעט כל מה שקורה בסביבה שלנו מוכן להמצאה מחדש ואין לי ספק שיזמים כמו אלה שנמצאים כאן באירוע ילכו וימציאו המצאות שישנו את הסביבה".



בהמשך דבריו נדרש קושלה לענות האם יש אמת בהנחה שחברת סטארט-אפ מתחום הקלינטק צורכת הון רב. "אם אתה משקיע בחברת סטארט-אפ מתחום הקלינטק, כולל בניית מפעל, זה יכול לעלות 30-50 מיליון דולר כדי להגיע לנקודה הגיונית. אתה לא יכול להגיע לאותו הישג אם אתה משקיע 50 מיליון דולר בחברה שמפתחת שבב ל-wimax. נכון שיש כמה תחומים בקלינטק שצורכים הון גדול. אך רק בגלל שחברות מסוימות משקיעות הרבה כסף וזה נראה יקר - זה לא אומר שכך צריך לנהוג".



אחת השאלות שקושלה נהנה לענות עליהן במיוחד נגעה לקשר שלו עם הסטארט-אפים הישראליים. "היתה לנו הצלחה גדולה עם חברות הסטארט-אפ הישראליות שהשקענו בהן. לישראל יש מספר גדול של חברות סטארט-אפ ביחס לגודל האוכלוסייה. זו תרבות יזמית שלוקחת סיכונים, וזה מצוין. אך למדתי שחברות סטארט-אפ שמבוססות בישראל לא עושות עבודה כל כך טובה בהסתגלות לשוק. הן גם לא פתוחות לביקורת. אי אפשר להכליל, אבל סטטיסטית זה נכון.



"החברה השנייה שהשקענו בה היתה קוגנרה סולאר (cognera solar), שמאחוריה עומד ד"ר גלעד אלמוגי, לשעבר מנכ"ל אפלייד מטיריאלס ישראל. כשהכרתי את גלעד אמרתי לו שאכתוב לו צ'ק, ושהוא יחליט לבד מה הוא רוצה לעשות לאחר מכן. למה? כי הוא יזם נהדר. קראתי לו 'המחסל מהמוסד'. הוא היה הולך לנצח לא משנה מה. הוא דוקטור, איש רציונלי, יודע לאן להוביל את החברה. כששאלתי אותו מי היו שלושת האנשים שהוא רוצה לשכור בתחילת הדרך הוא ידע להשיב לי מי הם. הוא ידע לזהות אנשים, להעריך טכנולוגיה, זו בעצם היתה השקעה באדם לפני שהוא בחר תחום. לנו זה לא שינה כי אנחנו קודם כל משקיעים באנשים נהדרים".



החברה האחרונה שבה קושלה השקיע היתה hcl מירושלים, לה סיפור יוצא דופן. פרופ' אברהם בניאל, יזם בן 91, פיתח טכנולוגיה חדשה המבוססת על טכנולוגיה שפיתחה גרמניה הנאצית. הטכנולוגיה של hcl מסייעת להפיק באמצעות חומצה הידרו-כלורית (חומצת מלח) סוכר הניתן להתססה, שיכול להפוך לדלק ביולוגי. מי שמנהל כעת את החברה הוא בנו של פרופ' אברהם בניאל, פרופ' ערן בניאל. "ערן ושאר הצוות הרשימו אותנו. תכונה נוספת שקיימת אצל חברות סטארט-אפ ישראליות היא היכולת ללכת רחוק מאוד עם מימון מוגבל, ו-hcl התקדמו עם מעט כסף. בשנה-שנתיים הקרובות נראה לא מעט טכנולוגיות חדשות פורצות דרך ומוכיחות שהן תחרותיות לשימוש בנפט. אך יעברו עוד שנים רבות עד שהשימוש בהן יתרחב".



על שוק האקזיטים הוא אומר: "אני לא אוהב לחשוב על אקזיטים. אני אוהב לחשוב האם טכנולוגיה מסוימת היא טובה והאם השוק במצב טוב. קשה לחזות האם יגיעו אקזיטים. זה עניין של מחזוריות, עלייה וירידה. מי שאומר שהוא יכול לחזות האם השוק יוביל לאקזיטים הוא טיפש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully