לאוסטרליה נמאס שחברות הכרייה חולבות את אווזת הזהב שלה

>> כרייה - כך יודו הן החברות העושות זאת באוסטרליה והן הממשלה - היא אווזה שמטילה ביצי זהב. אך לשני המחנות יש נקודות השקפה שונות בתכלית לגבי המס החדש שהציעה הממשלה להטיל על הענף: או מפעל תמים לאיסוף ביצים או רוצח אווזים אכזר. מס העל לרווחים ממשאבי טבע (rspt) יוטל מ-2012 על רווחי חברות הכרייה מעל לשיעור תשואה "נורמלי" (המוגדר כתשואה על האג"ח הממשלתיות לעשר שנים, שהיא כרגע פחות מ-6%), בתעריף נוקשה של 40%.

מאז שנחשפו פרטי ההצעה לפני כחודש, דווח על לפחות מנכ"ל אחד של אחת מענקיות הכרייה שנתקף בזעם. מיק דייויס, מנכ"ל אקסטרטה, כינה את המס "המתקפה החמורה ביותר נגד תעשיית הכרייה שראיתי עד כה". טום אלבניס, מנכ"ל ריו טינטו, הצטרף גם הוא לדברים ואמר כי אוסטרליה היא ה"סיכון הריבוני" מספר 1 של החברה, גם בהשוואה למדינות שיציבות אינה התכונה הבולטת שלהן, כמו גינאה ומונגוליה.



ויין סוואן, שר האוצר האוסטרלי, השיב אש. הוא טען כי חברות הכרייה גרפו הון עתק ממכירת אדמת אוסטרליה לסין, אך אינן משלמות לציבור האוסטרלי את חלקן במסים. חמור מכך, חברות הכרייה יצרו כלכלה כפולה, שחלק אחד שלה לוקה ב"מחלה ההולנדית" (בעקבות תגליות המחצבים, המטבע מתחזק ותעשיות היצוא נפגעות). הוא כינה את קמפיין חברות הכרייה נגד המס "חסר כנות ביסודו", וטען כי נעשה שימוש בנתונים "היסטריים" לשם יצירת רושם מוטעה בקנה מידה גדול. הוא גם גער בהן על הסכום האדיר שהקצו ליחסי ציבור לקמפיין - 84 מיליון דולר, מה שמוכיח, לטענתו, את הנחישות שלהן לעוות את הכוונות הטהורות של הממשלה.



ואכן, נתונים רבים פורסמו בעקבות הצעת המס, ורובם שנויים במחלוקת. כשנחשף המס טען סוואן כי חברות הכרייה משלמות רק 13%-17% מרווחיהן למסים. חברות הכרייה מיהרו להשיב כי נתון זה נלקח מטיוטת מחקר של אוניברסיטת צפון קרוליינה, שהשוותה רק מסי חברות מבלי לחשב תמלוגים, מס הכנסה ואחרים. משרד האוצר האוסטרלי פירסם בתגובה נתונים משלו, לפיהם גובה המס שמשלמות החברות מגיע ל-17%.



ענקיות הכרייה אינן מכחישות שגרפו רווחים נאים עקב העלייה במחירי הסחורות, אך מפריכות נתון זה. bhp ביליטון טוענת כי שילמה מס בשיעור כולל של 43% בשנים האחרונות, וריו טינטו מסרה כי שילמה מס בשיעור ממוצע של 35% בעשור האחרון. נתוני סיטי מאשרים טענות אלה. הבנק חישב כי חברות הכרייה שילמו כמעט 35%, כולל תמלוגים, בחמש השנים האחרונות - שיעור מס גבוה ביחס לתעשיות אחרות במדינה. חברות הכרייה טוענות שהמס החדש עשוי להעלות את נטל המס המוטל עליהן לכמעט 60% - מה שיהפוך את נטל המס בתעשייה לאחד הגבוהים בעולם.



העיוות הוא למעשה יתרון



הממשלה כמובן חולקת על כך, ומצביעה על הטבות המס הנדיבות מהן נהנות חברות הכרייה. היא טוענת כי עם הזינוק ברווחים, ירד שיעור המס ששילמו החברות. בנוסף, טוענת הממשלה, חברות הכרייה יוצרות עיוות בכלכלת אוסטרליה. לטענת הממשלה, הריבית הגבוהה הדרושה לריסון הפריחה בענף הכרייה חיזקה את המטבע ופגעה ביצואנים אחרים. הממשלה מתכננת להשתמש בחלק מההכנסות מהמס החדש כדי לממן קיצוץ של כמה אחוזים במס החברות במדינה, בניסיון לחזק עסקים אחרים ולאזן את הכלכלה.



חברות הכרייה טוענות כי העיוות לכאורה הוא למעשה יתרון. הן מפנות לדו"ח של דלויט, שבמסקנות שלו נקבע כי חברות הכרייה סייעו להגן על אוסטרליה מפני מיתון בשנה שעברה, בזמן שמרבית כלכלות העולם העשיר התכווצו.



הן טוענות בתוקף שהמס יפגע במידה חמורה בהשקעות העתידיות, זאת לא רק עקב העלייה עצמה בשיעור המס, אלא גם בשל הטלתו על המכרות הקיימים, שיעורר בקרב המשקיעים חששות באשר לאפשרות של שינויים נוספים בחוקי המס בתעשייה. אקסטרטה דחתה ב-3 ביוני תוכניות להשקעה של 5.6 מיליארד דולר. חברות אחרות מסרו כי גם הן מקצצות בהשקעות ובוחנות מחדש את הכדאיות של פרויקטים באוסטרליה.



לאור הבחירות הכלליות שיתקיימו במדינה בשנה הבאה, ממשלת אוסטרליה חישבה ללא ספק שמלחמה עם חברות הכרייה, שמתוארות כזרות חמדניות שזוללות את משאבי אוסטרליה, תיטיב עמה בקלפיות. ייתכן שהממשלה טעתה הן בהערכת התנגדות חברות הכרייה והן בתמיכה הציבורית. דעת הקהל חלוקה בנוגע למס, אף שחלק מהרווחים יועברו לקרנות הפנסיה.



כדי לזכות בתמיכה הציבורית הכינה הממשלה סדרת פרסומות בטלוויזיה שעלו לאוויר ב-6 ביוני. כדי לממן את הקמפיין, נאלצה הממשלה להצהיר על מצב חירום לאומי שמאפשר לה לתעל את כספי הציבור לפרסום פוליטי. היא טוענת כי איכותם הגבוהה של מרבצי המינרלים שלה והיציבות הפוליטית במדינה, מספיקות כדי לגרום לחברות הכרייה להישאר. אך קנדה, ואפילו זמביה, מסרו כי הן מזהות הזדמנות לזכות בהשקעות שיצאו מאוסטרליה - מצב חירום של ממש, אם יש בו אמת.