די להאזין לדברים הנשמעים מכיוונם של גיבורי היום - שמואל דנקנר, בעל המניות העיקרי בחברת הכבלים מתב , וחברי דירקטוריון YES, כדי להבין שקמה לה מהומה על לא מאומה.
בכירים משני צדי המיזוג - בזק וקבוצת דנקנר - אומרים היום, מי בפה מלא ומי כבדרך אגב, שהסיכויים שמהלך המיזוג בין YES למתב יוסדר בין בעלי המניות השונים, הן ב-YES והן במתב, קטן, וכי הסיכוי שהמיזוג יקבל את ברכתו של הממונה על ההגבלים העסקיים קטן עוד יותר.
משיחות עם קבוצת דנקנר עלתה הטענה כאילו בקבוצה הגיעו למסקנה באחרונה שבעקבות העיכובים החוזרים ונשנים בהחלטה על מיזוג הכבלים, נכון מבחינתם לבחון חלופות נוספות למיזוג. באורח מפתיע מודיעה היום מתב, וחוזרת ומאשרת בשיחות נוספות, כי הפנייה לקיום שיחות מיזוג בין בעלי המניות של YES לבינה באה דווקא מכיוונה של YES.
למעשה, מה שמנסים לספר לנו זה ששמואל דנקנר חשב על חלופות למיזוג הכבלים, ובאותו הזמן ממש הגיעו בעלי המניות ב-YES למסקנה שחברת הלוויין צריכה גב כלכלי חדש ושהמממן שנדרש לה הוא לא אחר מאשר שמואל דנקנר, המממן את החברה המתחרה.
YES צריכה להתחזק פיננסית?
"YES צריכה להתחזק פיננסית", אמר ל-TheMarker היום בכיר בדירקטוריון YES. בזק - המונופול הענק והחברה עם תזרים המזומנים החזק ביותר בשוק התקשורת - צריכה גב כלכלי וסיוע מקבוצת דנקנר?
הרגולטור הישראלי ישן, טוענות חברות התקשורת מזה זמן, וככל הנראה, הן החליטו שכדי לנסות ולהעיר אותו, אפשר פשוט לייצר ידיעות על מיזוגים "כל שני וחמישי" ובכך לשדר אווירה של אנדרלמוסיה שתחייב את הרגולטור להקל בתנאי התחרות שיקבע ולהאיץ בו לקבל החלטות.
המיזוג בין מתב ו-YES לא הגיוני מכמה סיבות, שגם יוזמי המיזוג מעדיפים, בשלב זה, למלא פיהם מים כשהם נשאלים אודותן:
ברור שאחזקה של בזק בחברת כבלים ואחזקה הדדית של קבוצת דנקנר בעסקי כבלים ולוויין בעת ובעונה אחת אינן מהלכים שהרגולציה יכולה לקבל. אין דבר שנתפש יותר כפגיעה בתחרות וכפגיעה בצרכן מאשר אפשרות שכזו, שיוצרת מצב בו בזק מחזיקה בחברת כבלים שעל גבי התשתית שלה מתנהלת תחרות בבזק בתחום האינטרנט המהיר ובעתיד גם בתחום הטלפוניה וקבוצת דנקנר מחזיקה בתשתית הכבלים והלוויין כאחד.
אם דנקנר היה מחליט למכור את החזקותיו בתשתית הכבלים והיה בוחר להמר על טכנולוגיית הלוויין, היה הצעד נתפש כהחלטה אסטרטגית, אך דווקא רצונו לנסות וליהנות משני העולמות, כשהוא ממשיך להחזיק בתשתית הכבלים שברשותו ומקצה רק רוחב סרט לחברות הכבלים תבל וערוצי זהב לתחרות בחברה הממוזגת YES-מתב באזור הרישיון של מתב, מבטל את האפשרות, ולו התיאורטית, שמהלך שכזה יאושר.
כמו כן, מיזוג שכזה יוצר חברה המפעילה שתי טכנולוגיות שונות עם שני מערכי תפעול שונים ומפסידה עקב כך את היתרון לגודל, נכס שניסתה להשיג באמצעות המיזוג.
מתב היא מונופול אזורי, ועל כן, בהנחה של מיזוג עם הלוויין, היא תצטרך לפעול מבחינה שיווקית ומכירתית באופן שונה, וגם זה לא דבר טריוויאלי.
שתי החברות, מתב ו-YES, קטנות מדי, וביחד הן מגיעות לקצת למעלה משליש בערכי מספר מנויים משוק הטלוויזיה הרב ערוצית. אם נוסיף על כך את העובדה שלמיזוג לא תוכל מתב להביא עמה את כל מנוייה, וברור שחלק ממנוייה יחליט להמשיך ולהתחבר לכבלים, הרי שהיתרון הגדול של מתב - מספר המנויים שלה - לא בהכרח יישמר לעת מיזוג.
דנקנר יכול היה לבחור באופציה של מכירת החזקותיו בתשתית הכבלים ולהפוך את מתב, המונפקת, לחברת אחזקות, אך כיצד יוכל למכור את התשתית ללא המנויים?
דנקנר, שהבין כי התשתית והמנויים אחד הם, החליט בכל זאת להפריח את רעיון המיזוג בתצורה היוצרת הכלאה בלתי אפשרית. מי באמת נותן סיכוי לאפשרות שמתב תשאיר מאחור את כל השקעתה עד כה בתשתית הכבלים, תמכור אותה בזול ותעבור להשקיע בתשתית הלוויין?
מהלך שהיה מקפיא את פתיחת השוק לתחרות
נקודה נוספת היא המחשבה שאם השיחות למיזוג הכבלים הן סאגה שלא נגמרת, ניתן רק להעריך כמה זמן יידרש לגלגל מהלך מיזוג בין מתב ל-YES. האם נשמע סביר שמשרד התקשורת והממונה על ההגבלים העסקיים יקפיאו את הסיכוי לקיים שוק תקשורת תחרותי בישראל רק בגלל קפריזה של בעלי מניות שאוהבים להשתעשע במשחקי "אילו היה מתאפשר לנו..".
YES יכולה אומנם בעקבות מיזוג שכזה ליהנות מכניסת משקיע בדמותו של שמואל דנקנר, אך אין לשכוח שחברות הכבלים, ובכללן מתב, לא נהנו בשנה האחרונה מהזרמת מזומנים מהבעלים באופן נדיב יותר מזה שהזרימו בעלי המניות של YES לחברת הלוויין.
מבחינת מתב, לא נראים היתרונות, על אף שהחברה מצהירה בגאון בהודעתה כי היתרון במהלך ברור, ושהיא נכנסת למיזוג מעמדה של כוח. סביר שיש להעמיק בפרטי רעיון המיזוג מעבר לאלה שהובאו עד כה לידיעת הציבור, כדי למצוא בו את היתרונות למתב.
על פי הודעת מתב, אמורה בזק להחזיק 22.5% בחברה הממוזגת, בעוד דנקנר השקעות תחזיק ב-25% ויורוקום תחזיק ב-15%. אם עד כה עלה מפרטי ההסכם ריח חריף של "מוזר", הרי שרק המחשבה שבזק תתנדב למסור את מעמד בעל המניות המוביל בחברת הטלוויזיה הרב ערוצית, שהיא הצהירה כי זו תהווה את חלק הארי בצמיחתה בשנים הקרובות, לידי דנקנר, מוזרה עוד יותר.
שתי שיחות בנושא המיזוג, לטענת קבוצת דנקנר, התקיימו מראשית החודש, אך כבר יודעת מתב לפרסם בהודעתה את נוסחת חלוקת ההחזקות בין בעלי המניות, בעוד שעל נוסחה דומה בדיונים על מיזוג בין חברות הכבלים התקיימו ויכוחים ולא היה ניתן להגיע לסיכום. רק לאחרונה הגיעו הצדדים להסכמה על נוסחה מסוימת.
חברות הכבלים מלינות, ובצדק, על התמשכותן האינסופית של השיחות על מיזוגן מול הממונה על ההגבלים העסקיים. הבקשה הראשונה למיזוג בין החברות הונחה על שולחן הממונה עוד באמצע 1999, ועד היום, לטענתן, לא התקדם דבר.
בשיחות סגורות אומרים אנשי הכבלים כי הרשות להגבלים מבצעת כל הזמן צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה. לטענתם, לא ניתן להתקדם כך, והם מתחילים לאבד את אמונם
מהומה על לא מאומה
ערן גבאי
10.1.2002 / 18:37