"התנהגותן של מגדל ושמשון היא חמורה. אינני יודע אם מחדליהן בתיק הן פרי רשלנות, או שמדובר במחדל מכוון למנוע את חשיפת האמת" - כך קבע בימים האחרונים בית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע להפרתן של החברות את החובה להמציא למבוטח פוליסת ביטוח. הוא הורה לשלוח את העתק פסק דין למפקח על הביטוח "שיבדוק את התנהלותן של מגדל ושמשון בכל הנוגע להפרת החובות להמציא למבוטח פוליסת הביטוח".
קביעה חמורה זו נאמרה במסגרת תביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח בסך של מעל 3 מיליון שקל בגין פוליסת ביטוח שהוצאה לנכס מקרקעין שהיה בבעלות התובעת - יוזמה ותשואה חברה לשירותים.
יוזמה היתה הבעלים של יחידה בקומת גג של הבניין בו שכן אולם החתונות אשר התמוטט ב-2001 במסגרת הארוע שנודע כ"אסון ורסאי". בעליה נטלו הלוואה מחברת שמשון, שהיתה אז חברת בת של מגדל, וחתמו ב-99' על הסכם הלוואה, לפיו שועבד נכס המקרקעין כבטוחה להחזרת ההלוואה. בהסכם נקבע כי החברה מתחייבת לבטח את הנכס המשועבד על חשבונה בביטוח מקיף, נגד סיכונים סבירים ששמשון תדרוש ובסכום שיקבע על ידי שמשון, וכי הביטוח יעשה במגדל.
לאחר התמוטטות הבניין, פנתה החברה לשמשון בדרישה לקבלת שיפוי בגין קריסת הנכס, מכוח פוליסת הביטוח שהוצאה בהתאם להסכם ההלוואה. אלא ששמשון טענה כי אין כיסוי ביטוחי למקרה. לאחר שפניות של החברה לקבל את פוליסת הביטוח לא נענו, הגישה החברה את התביעה לתגמולי ביטוח. בתביעה טענה כי פוליסת הביטוח שהוצאה לנכס בהתאם להסכם ההלוואה הינה פוליסה מסוג ביטוח מבנה עסקי כנגד כל הסיכונים, לרבות התמוטטות הנכס שמשון ומגדל טענו מצידן כי הנכס בוטח בביטוח מקיף, שמשמעו פוליסת סיכונים ביטוח כל הסיכונים.
השופט משה רביד דחה בסופו של דבר את התביעה, אך ביקר באופן חריף את התנהלותן של חברות הביטוח. "חרף החובות המוטלות על מגדל להמציא לחברה את הפוליסה והעתקה, מגדל הפרה חובות אלה ועד ליום דנא לא המציאה פוליסת ביטוח כאמור". עוד קבע כי "מגדל ושמשון נמנעו מלהביא ראיה כלשהי בדבר דמי הביטוח ששילמה החברה עבור ביטוח הנכס. אין בליבי ספק כי מידע כאמור נמצא בהישג ידן".
למרות זאת, קבע כי הפוליסה היתה מסוג סיכונים בלבד שאינה כוללת סיכון מבוטח מסוג התמוטטות מבנה הנכס. "חרף מחדלן החמור של מגדל ושמשון באי המצאת פוליסת הביטוח שהוצאה לנכס, סבורני כי עלה בידן להוכיח כי במועדים הרלוונטיים אף לא היתה בשוק הביטוח בישראל פוליסה או הרחבה מסוג כל הסיכונים אשר לא כללה חריג מסוג ליקויי תכנון. משהוכח לפניי כי הבנין בו נמצא הנכס התמוטט בשל בניה לקויה, הרי שעלה בידי מגדל ושמשון להוכיח הסייג לכלל, לפיו חרף אי המצאת פוליסת הביטוח לחברה, הן אף רשאיות להסתמך על חריג לכיסוי הביטוחי מסוג בניה לקויה".
עוד קבע כי בעלי הפוליסה לא פעלו לקבל את פוליסת הביטוח שהוצאה לנכס, "בבחינת חובה מקבילה של המבוטח לוודא כי הפוליסה מצויה בידו ולהתריע בפני המבטח על אי קבלתה".
החברה חוייבה לשלם הוצאות לאוצר המדינה בסך של 10,000 שקל בגין הגשת התביעה ללא יסוד, ואילו מגדל ושמשון חוייבו לשלם הוצאות לאוצר המדינה בסך של 50,000 שקל.
(ת"א 6181/04)
המחוזי: חברת מגדל התנהלה באופן חמור - הפרה את חובתה להמציא למבוטח פוליסת ביטוח
נורית רוט
21.6.2010 / 9:45