עיתונאים לא מחויבים לחשוף את שכרם

נתן חץ יצא בביקורת חריפה על עיתונאים שמבקרים את שכר הבכירים. חץ, מנכ"ל מוערך ואחד מבעליה של חברת הנדל"ן המניב אלוני חץ, אמר בכנס לקוחות של קבוצת ההסדרים הפנסיוניים מבטח סיימון, כי גם עיתונאים מחויבים לשקיפות. לדבריו, הם אינם יכולים לבקר את גובה תגמולם של אחרים אם אינם מציגים לעין כל את גובה שכרם ואת האופציות שקיבלו. "גם ח"כ שלי יחימוביץ מבקרת את שכר הבכירים, אבל היא לפחות נתנה גילוי נאות על שכרה והכנסותיה. עיתונאי לא יכול להסתתר מאחרי הטיעון כי עיתון הוא גוף פרטי. הייתם נדהמים לדעת מהו הוא גובה שכרם של עיתונאים מסוימים, חלקם הפכו לאנשים עשירים", אמר חץ.

עיתון הוא לא חברה ציבורית: חץ יורה לכיוון הלא נכון. העיתונות ראויה לביקורת, בוודאי מבחינת רמת השקיפות המצופה ממנה, אבל לאו דווקא מההיבט אותו מציג חץ. כי לעיתונאי מותר להסתתר מאחרי הטיעון כי עיתון הוא חברה פרטית, ככל שהדברים נוגעים לשכרו. זאת משום שאין חשש לעושק של בעלי עניין אחרים. בניגוד לעיתונאי המועסק בעיתון שהוא חברה פרטית, חץ כן צריך להיחשף, כי החברה שלו ציבורית, כפי ששלי יחימוביץ' צריכה להציג הכנסות כי היא נציגת ציבור. אילו מניותיו של עיתון היו נסחרות בבורסה, כמו חברת אלוני חץ, היה עליו לחשוף את שכר בכיריו.

אבל עיתון כן מחויב בשקיפות מוגברת: אם חץ היה תובע שקיפות של דרכי העבודה העיתונאית, דרישה כזו הייתה מוצדקת והיינו תומכים בה בכל פה. נוכל, למשל, להציע לו לדרוש מכל עיתונאי שתובע התנהגות נאותה מחברות עיסקיות, לציין באילו מקרים הוא מצטט הודעה לעיתונות (שהיא בעינינו מעין תוכן שיווקי בכסות מערכתית מלאה) ומתי זו ידיעה אמיתית שהוא מביא. אז יכול היה חץ לטעון כי דורשי השקיפות מחויבים בשקיפות.
כאמור, לא חשיפה של ענייניהם האישיים של העיתונאים, אלא של דרך עבודתם המקצועית - כי העבודה העיתונאית היא משימה ציבורית מובהקת.

*שוקי שטאובר כתב תשעה ספרי ניהול ומנהל ניהול, עבודה, קריירה www.shukistauber.co.il