המשרדים הגדולים - כמו הרצוג פוקס נאמן, גולדפרב, יגאל ארנון וש. הורוביץ - לא סברו כנראה שתצמח להם תועלת מיריד התעסוקה של לשכת עורכי הדין בהיכל נוקיה ביד אליהו בתל אביב, ולא שלחו נציג ליריד.
נציגי המשרדים שכן הגיעו הסבירו את ההיעדרות: כבר בסוף שנה א' המשרדים המסחריים היוקרתיים לוכדים להתמחות את הסטודנטים המצטיינים של האוניברסיטאות, ומתוך המתמחים משאירים במשרד את המצטיינים שבהם להמשך עבודה כעורכי דין. אמנם המשרדים גורניצקי, בלטר גוט אלוני ושבלת הציבו עמדות ראיון, אך ככלל, היריד ביום ראשון השבוע היה עמוס במשרדים בינוניים וקטנים, חלקם בלתי מוכרים. המשרדים שהשתתפו ביריד התחייבו לגייס לפחות עורך דין אחד לשורותיהם. האטרקציה היתה עמדה נטולת מראיין שכותרתה היתה "המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים". תיבה מיוחדת הוצבה על שולחן, ומי שרצה שילשל קורות חיים. עורכי דין ששואפים להיות חוקרים ביחידה הארצית לחקירות בינלאומיות גם הוזמנו למסור קורות חיים לשני שוטרי היחידה.
734 עורכי דין צעירים נרשמו ליריד ההשמה. השיטה פשוטה: ראיונות קצרצרים לכל דורש. כל עורך דין יכול להתראיין במהלך אחר צהריים אחד לעשרות משרות מול נציגי המשרדים. מתוך עשרות עורכי דין שפנו לכל משרד, בודדים יקבלו זימון לראיון המשך מקיף. הצלחה שם כבר תוביל לחתימת חוזה העסקה.
"אין תחליף להמלצה אישית"
עו"ד אמיר דולב, שותף במשרד ברגרזון, דיווח כי המשרד קלט שלושה עורכי דין מראיונות שהתחילו בירידים בשנים האחרונות. במונחים של משרד של 13 עורכי דין מדובר במספר יפה.
מה היתרון בראיונות הבזק שנראים כמו ספיד-דייטינג?
עו"ד קרן ברגרזון: "אנשים פחות בלחץ ויכולים להביע את עצמם בצורה בלתי אמצעית".
מי מבין עורכי הדין הצעירים שחשבו שהותרת קורות חיים בדוכן מבלי להתראיין מייצרת סיכוי לקבלת זימון לראיון בעתיד, שגה. נציגי המשרדים הבהירו כי אין סיכוי שמועמד שלא טרח להתיישב ולהקדיש להם כמה דקות, יקבל זימון בעתיד. "יש הרבה 'ברארה', עד שמזהים ומגיעים למוצלחים אתה עובר הרבה פקידים. בתקופה אחרת הם היו פקידים, אולי אפילו פקידים טובים", אמר דולב בזלזול מה. "יש פער בין לימודי משפטים ובין להיות עורך דין מצליח". וכך הוא מסכם: "אין תחליף להמלצה אישית. אלה ששרדו במשרד הם כאלה שהגיעו בהמלצה אישית".
עורכי הדין הצעירים המתינו בתור כמו בבנק או לחלופין בלשכת האבטלה. הם העדיפו שלא לדבר או חס וחלילה להצטלם. לא רוצים להצטייר כמובטלים.
אחד הממתינים לראיון למשרד גורניצקי, דורון מלכא, התמחה בפרקליטות האזרחית. כבוגר תואר במשפטים ומינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה הוא רואה עצמו כמועמד מתאים. "תחומי העיסוק של המשרד חופפים את מה שלמדתי ואת תחומי העניין שלי", אמר.
בתיק שחור של עורכי דין תואם לצבע המכנסיים הוא ניגש למראיינת, עו"ד עדי נחמיאס-תוינה, שכבר היתה מותשת מעשרות עורכי דין להוטים לעבודה. אחרי שתי דקות חזר.
כל כך מהר?
מלכא: "לא פה תשיג את העבודה. זו רק התרשמות, לברר במה המועמד רוצה לעסוק. ציפיתי לראיון יותר ארוך, אבל יש פה לחץ של מועמדים. כיום הבעיה היא להגיע לראיון - אם אין לך קשרים אישיים. קורות החיים של אנשים צעירים נראים דומים אלא אם כן התמחית במשרד גדול".
משרדים של עורכי דין פליליים העדיפו לפסוח על היריד. יוצא דופן הוא עו"ד גיל דחוח, שותף במשרד ברם-דחוח, שמתמחה בתחום הצווארון הלבן. דרך היריד הקודם קיבל דחוח יוצא פרקליטות, אך זה פרש מהמשרד לאחר זמן קצר. "אני מחפש לוחמים", הכריז בחיוך, אך התכוון ברצינות לאתגרים הכרוכים בעבודת סניגור. "רוצה דוגמאות? הנה". הוא שלף קורות חיים של מועמד שמפרט שירות קרבי מוצלח בחיל הרגלים, כולל קצונה. "אני צריך מישהו שהוא לוחם באופי שלו".
ואם זו בחורה?
"שתהיה עובדת סוציאלית, שתהיה אמפתית עם הלקוח". דחוח לדבריו מציע 18-20 אלף שקל ברוטו לעורך דין עם ניסיון של שלוש-ארבע שנים במקצוע. הוא מסביר כי המשכורת שהוא מציע חייבת להתחרות על המועמדים הטובים ביותר שנותרו בשוק, עם משרדים גדולים וידועים כמו מ. זליגמן וש. הורוביץ. דחוח מתאר מאבק על הסטודנטים הטובים של המכללות, לאחר שכמה מאות מבוגרי האוניברסיטאות כבר מאכלסים את הפירמות הגדולות.
עו"ד קרן טל, אחראית על תוכנית שכר מצווה בלשכה, הציבה גם היא עמדה לגיוס עורכי דין. הרצון לתרום מחד גיסא, ומן הסתם הרצון לצבור ניסיון תעסוקתי הובילו 15 עורכי דין להירשם לתוכנית כבר בשעה הראשונה ליריד. משרדה של אמה, עו"ד דליה טל, קנטור, אלחנני טל, לא הציג נוכחות השנה, בניגוד לשנה שעברה.
עו"ד ערן זך, שותף במשרד בינשטוק-זקלר, הודיע כי הוא מחפש עורך דין שיעסוק בהגבלים עסקיים. "אפשר ללמוד על האדם בחמש דקות", הבהיר.
מה חושבים במשרדים על עורכי הדין החדשים: "עד שמגיעים למוצלחים - פוגשים הרבה פקידים"
מאת עמית בן-ארויה
22.6.2010 / 6:58