"שגיתי לגבי אייפד", כך נפתח לפני שבוע טור הפרשנות הנודע של ג'ו ווילקוקס באתר החדשות הטכנולוגי בטא ניוז. "העולם כן צריך את מחשב המחברת של אפל, וזאת בניגוד לטור שכתבתי בינואר". ווילקוקס כמובן לא לבד. לא מעט אנליסטים שביקרו את מחשב המחברת של אפל בחריפות מגלים שהאייפד מחולל כנראה את המהפכה המובטחת.
הבאזז סביב המכשיר כל כך גדול, עד שמומחים בחברות המחקר פורסטר ו-displaysearch טענו בימים האחרונים כי האייפד ומכשירי הטאבלט יחסלו את הנטבוקים. נכון לסוף מאי, אפל מכרה 2 מיליון מחשבי אייפד בתוך פחות מחודשיים, מאז השקתם בעולם. המכשיר אמנם עדיין לא נמכר בישראל, אך כבר עשה עלייה, כמו האייפון, שהגיע לכאן הרבה לפני שחברות הסלולר התחילו לייבא אותו. לפי נתוני רשת הפרסום הסלולרית admob, בישראל ישנם נכון לתחילת אפריל כ-620 מכשירי אייפד. בפרטנר ציינו באחרונה כי כבר כיום ישנם 150 בעלי אייפד העושים שימוש ברשת פרטנר. פלאפון ופרטנר הודיעו שתיהן כי הן מציעות למכירה כרטיס sim עבור דגם אייפד שתומך בגלישה סלולרית.
כצפוי, קהילת המפתחים המקומית לא מחכה להגעתו הרשמית של המכשיר וכבר החלה במלאכת הפיתוחים. למפתחי אפליקציות לאייפד בישראל קצת קשה כיום. מצד אחד, הם מעוניינים מאוד לפתח במהרה אפליקציות איכותיות לאייפד, גם עבור גופים מקומיים. מצד שני, האקו-סיסטם, כלומר הזירה כולה בישראל עדיין קצת מוגבלת. בנוסף, מספר המפתחים עדיין קטן (הערכות הן כ-400 בלבד), ורובם עדיין ממוקדים בפיתוח אפליקציות לאייפון. אך כל זה ישתנה בחודשים הקרובים.
אפשר להניח שבדומה לזירת פיתוח אפליקציות למכשיר האייפון, זירה שנהפכה לשוקקת חיים ככל שהאייפון צבר פופולריות, כך יקרה עם האייפד כאשר בנקים, אתרים, גופים פרטיים וחברות מתחומים שונים - יפתחו יישומים ייעודיים.
לא להתפרע
היום ייערך כנס אפליקציות האייפד הראשון בישראל. את הפאנל המרכזי של הכנס ינחה עדי דיאמנט, מייסד שותף iloop ויעסוק בשאלה כיצד משווקים אפליקציות אייפון ואייפד בסביבה של מאות אלפי אפליקציות. לקראת הכנס כינס themarker כמה מפתחי אפליקציות בולטים בזירה הישראלית, כדי לדון בהיבטים שונים הנוגעים לפיתוח אפליקציות לאייפד ואייפון.
בפאנל ישתתפו עומר שור, מייסד חברת mobile pond, העוסקת בפיתוח אפליקציות לאייפון; גיא שביב, עורך אתר iloop, כפיר פראבדה, הבעלים של חברת השיווק הדיגיטלי פראבדה מדיה ו"גיק" אפל ותיק; ונועם אבטה, המייסד של חברת nitako, המפתחת משחקים.
שביב אומר כי חשוב לו לנפץ מיתוס מרכזי לגבי האייפד: "לא מדובר באייפון גדול. נכון, יש לו מסך גדול יותר לעומת האייפון, אבל האינטראקציה שהוא מאפשר עם התוכן שמוצג יוצרת חוויה אחרת לגמרי. האייפד מאפשר יותר אפליקציות שמסייעות למשתמשים להגביר את הפרודוקטיביות שלהם. זאת גם הסיבה ש-80% מהאפליקציות באייפון הן משחקים ובאייפד כבר 40% מהאפליקציות הן לשיפור התועלתיות (utility).
דיאמנט תומך: "האייפד הוא מחשב מצוין לצריכת מדיה בזכות המסך הגדול והיתרון שלו הוא ביכולת לקרוא מידע שלם במסך אחד, בניגוד לאייפון. הוא מאפשר לאנשי מכירות שנמצאים בשטח ולאנשי שירות להיות קשורים למחשבי הארגון בצורה נוחה מאוד, מבלי להיסחב עם לפטופ כבד, ומבלי להתפשר על אייפון או מכשיר כף יד. יש אפילו בית חולים בארה"ב שמספק לצוות הרפואי אייפדים. רופאים אמרו לאחר שקיבלו את המחשב, שזה המכשיר שיחליף את העט והדף".
עומר שור אומר כי אחת הבעיות העיקריות שנוגעות לפיתוח אפליקציות לאייפד היא שרוב המפתחים מגיעים מעולם האייפון, ולכן נוצר מצב שבו אפליקציות לאייפון מופיעות גם באייפד, אף שלמעשה אינן מתאימות לשני המכשירים. לביקורת זו מצטרפים שאר חברי הפאנל, שטוענים שאין לגופים מסחריים ברירה אלא לפתח אפליקציות ייעודיות לאייפון ולאייפד. "כרגע יש לא מעט אפליקציות לאייפון שפשוט הועברו לאייפד כמו שהן. לכן הן נראות מוזר, כאילו ניפחו אותן", אומר שור. שביב אומר כי ישנם אתרי תוכן שסבורים שבגלל שלאייפד יש אפשרות גלישה באמצעות דפדפן ספארי, זה מספק, אבל לא מבינים שחוויית הגלישה נפגעת אם לא מפתחים אפליקציות ייעודיות לקריאת התוכן, כפי ש"פייננשייל טיימס" ו"ניו יורק טיימס" פתחו".
פרבדה מסכים ומציג את האפליקציה ש"פייננשייל טיימס" פיתח כאפליקציה שהעיתונים המודפסים ואתרי התוכן בישראל צריכים לשאוף אליה. "אתה מקבל באמצעות האפליקציה הזאת חוויה של עיתון. הם סידרו את התכנים באפליקציה כך שייראו כאילו אתה מקבל את העיתון המודפס. אלא שבכל ידיעה יש גם קטע וידיאו רלוונטי. אלה תכונות שאין לך כשאתה גולש באמצעות דפדפן לאתר אינטרנט".
דיאמנט מבקש להעביר תובנה נוספת בכנס, והיא להיצמד לעיצוב נכון של ממשק משתמש. "צריך לעקוב בצורה מדויקת אחר ההמלצות של אפל לגבי מה נכון ומה לא נכון בכל הנוגע לעיצוב הממשק. יש מפתחים שמתפרעים עם הממשקים שהם מפתחים, מנסים להיראות שונים אך מקשים על הצרכנים להשתמש באפליקציה בצורה נוחה".
שביב מסכים עם דיאמנט ומוסיף: "המצב של הסטנדרטים לפיתוח ממשק משתמש באייפד דומה לימים הראשונים של רשת האינטרנט, כשמפתחים התפרעו ושמו בכל מקום תמונות".
מה גורם לאפליקציה להצליח - האיכות או השיווק? במה להשקיע יותר?
שור: "ראיתי אפליקציות גרועות שהצליחו מאוד, ואפליקציות מעולות שנכשלו. ההצלחה של אפליקציה נקבעת לפי תמהיל של מרכיבים ואין כלל מסוים. השאלה היא מה האפליקציה עושה, מה התמחור, מה העיתוי שלה וכמובן כמה היא איכותית ואיך משווקים אותה".
דיאמנט: "חנות האפליקציות של אפל כוללת עשרות אלפי אפליקציות לאייפד. אפל פיתחה קניון יוקרתי ונגיש לכל מפתח, אך המפתחים צריכים ללמד את עצמם לשווק את האפליקציות שהם מפתחים גם מחוץ לקניון של אפל כדי למשוך את תשומת הלב של המשתמש. אחד הטיפים של אפל למפתחי אפליקציות שלא רבים מודעים אליו, הוא לשים תמונת מסך יפה שרלוונטית לאפליקציה".
פראבדה מנסה לצנן את האווירה ומספר כי למפתחי אפליקציות קטנים יהיה קשה מול גופים גדולים שמפתחים אפליקציות. "אם עיתון מפתח אפליקציה לאייפון ולאייפד והוא מפרסם אותה מדי יום בעיתון - מן הסתם הוא יגיע לחשיפה גדולה ולמספר הורדות גבוה".
אבטה: "אתה עושה פעילות שיווק קלאסית, יחסי ציבור, מכין תמונות וקטעי וידיאו של האפליקציה. צריך לשלוח את זה לבלוגרים ולעיתונאים. צריך לקדם את עצמך כל הזמן, בלי קשר לכך שהאפליקציה צריכה להיות איכותית".
לאן הולכים המיליונים?
דיאמנט נוגע בנושא מעט כאוב, והוא הרווחים שגורפים מפתחי אפליקציות. בניגוד למיתוס, לפיו מפתח אפליקציה, זאב בודד, יכול באמצעות אפליקציה קילרית לגרוף מיליונים ולפרוש, המציאות מורכבת הרבה יותר. לא רק שמפתחי האפליקציות העצמאיים צריכים להתמודד מול גופי פיתוח גדולים מהם עם ממון רב יותר ויכולת שיווק ופרסום טובות יותר, אלא שגם הרווח הוא קטן יחסית.
"הרווח לאפליקציה הוא אלפי-עשרות אלפי דולרים בממוצע. אז אולי מי שעובד בגראג' ומפתח אפליקציה לא יעשה מיליונים. גם סיכויי ההצלחה שלו נמוכים. אבל מצד שני, מי שיש לו משרה קבועה ומפתח אפליקציה בשעות הערב - יכול לגרוף סכומים נאים ולהרוויח הכשרה במקצוע מעניין".
שביב מסכים עם דיאמנט. "קשה לפרסם אפליקציה לאייפון כשהיא עולה דולר והפרסומת עולה לפחות שני דולרים לקליק. המפתחים צריכים לחשוב איך לפרסם בצורה יעילה כדי להרוויח".
כל אחד יכול לפתח אפליקציה לאייפד? כמה כסף זה עולה וכמה מרוויחים?
שביב: "כל כל אחד יכול לעשות זאת אם הוא תכנת שמכיר שפות c++ ואובג'קטיב c. צריך מחשב מקינטוש ומחשב אייפד ולשלם 100 דולר כדי להירשם כמפתח אצל אפל. מדובר בסכום של אלפי שקלים, אבל ההשקעה העיקרית של מפתח נמדדת במאמץ ובזמן שהוא משקיע. צריך לזכור שאם מפתח צריך גרפיקאי כדי לעצב את האפליקציה צריך לשלם גם לו, וגם למעצב ממשק משתמש. אין תכנת שיכול לעשות הכל".
דיאמנט: "חשוב לתחזק את האפליקציה ולעדכן אותה כדי שתהיה רלוונטית. ויש עוד טריק קטן, ישנו מתאם גבוה בין הורדות של אפליקציות לביקורות חיוביות. בקשו מחברים שלכם לכתוב ביקורות חיוביות".
האם זה נבון למפתחים להסתמך רק על הפלטפורמה של אפל?
שור: "כרגע זו הפלטפורמה הכי רווחית מבחינה כספית כשאתה משווה אותה לנוקיה ovi, ואנדרואיד. מצד שני, אפל היא חברה גחמנית ודיקטטורית מאוד". שביב: "כרגע המספרים מוכיחים שעדיף להיצמד לאפל. כמה זמן זה ישאר ככה? אני לא יודע. זה עדין המקום היחידי שבו אנשים מוכנים לשלם ומרגישים בטוחים לשלם עבורו".
"מי שיש לו משרה קבועה והוא מפתח אפליקציה בשעות הערב - יכול לגרוף סכומים נאים"
מאת גיא גרימלנד
22.6.2010 / 6:58