>> בשבוע שעבר פורסם במדור זה מחקר שנערך בהובלת פרופ' יורם שיפטן מהטכניון, המגלה כי לנוהגים במכוניות צמודות מהעבודה יש סיכוי גדול יותר להיות מעורבים בתאונה. הכתבה עוררה דיון רחב היקף, שהתקיים בעמוד הפייסבוק של themarker ובטוקבקים. היו ששיבחו את הכתבה, ואחרים ביקרו את המחקר ואת המתודה שלו או שאלו שאלות חשובות. על חלק מהשאלות והטענות שעלו ננסה לענות.
טענה: ברור שמי שנוסע יותר מעורב ביותר תאונות. אין בזה שום חידוש.
הנסועה (הקילומטראז') של נהגי ליסינג באמת גבוהה יותר ב-79% מזו של נהגים שהמכונית היא בבעלותם - 30 אלף קילומטר בשנה ברכב צמוד לעומת 16,700 קילומטר בשנה ברכב פרטי. אבל כדאי לשים לב שהסיכוי שלהם להיות מעורבים בתאונה גדול ב-90%. הסיכוי של נהגי ליסינג הוא 9% לעומת 4.7% לנהגי הרכב הפרטי. יש כאן הוכחה ברורה שנסועה גבוהה מסכנת את הנהגים ברכבי הליסינג ואת שאר משתמשי הכביש.
ברכבי ליסינג נוהגים טכנאים ואנשי מכירות שחייבים לנסוע ולכן בממוצע לרכבי ליסינג נסועה גבוהה יותר.
במחקר נבדקו נהגים שהרכב לא משמש עבורם לעבודה, אלא רק לנסיעה לעבודה וחזרה הביתה. נכון שיש מכוניות צמודות המשמשות טכנאים ואנשי שירות ומכירות, אבל מרבית נהגי הליסינג מקבלים את המכונית כהטבה הכלולה בתנאי התעסוקה. בענף הליסינג קוראים לזה רכב ת"ש.
אחת הסיבות לכך שהנסועה גבוהה היא העובדה שהם לא משלמים על צריכת הדלק. בענף הליסינג היה כבר מי שהשווה את הליסינג למסעדת "אכול כפי יכולתך". העובד בחברה משלם על דמי חכירה על הרכב וכן את המסים של שווי השימוש על המכונית. על הדלק העובדים לרוב לא משלמים וכדי לנצל את ההטבה (ואת הכסף שהשקיעו) - כדאי להם לנסוע כמה שיותר.
הנסועה הגבוהה אחראית לצמיחה במשק.
זו שגיאה. נסועה רבה מעידה על שגשוג כלכלי, אבל נסועה עודפת יוצרת גודש תנועה שגורם לבזבוז זמן וכסף, בנוסף לזיהום אוויר ולפגיעה בבטיחות.
לכל צי רכב יש מנהל שדואג לכך שהמכוניות יהיו מתוחזקות היטב ומעביר סדנאות בטיחות לכל העובדים. דווקא רכבי חברה מטופלים טוב יותר והם בדרך כלל יותר חדשים כך שהם תורמים לבטיחות.
מנהלי הציים אכן תורמים לבטיחות, ותרבות ארגונית מפחיתה את הסיכוי לתאונות. במחקר שערכה ב-2007 ד"ר טובה רוזנבלום, מהמכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים במכללה למינהל, עבור פורום נוהגים היי-טק, נמצא כי עובד הנוהג ברכב חברה מושפע מהתרבות הבטיחותית למרות שאינו נמצא בתוך החברה. יחד עם זאת, יש גם כוחות הפועלים בכיוון ההפוך. עובד מתייחס לרכב חברה טוב פחות מאשר שהוא מתייחס למכונית שבבעלותו, שומר עליה פחות ועלול לקחת סיכונים גדולים יותר.
בנוסף, לא רק עובד החברה נוהג במכונית. המכונית הצמודה משמשת גם את שאר בני הבית, שיתכן שאינם סופגים את התרבות הארגונית. במחקר של ד"ר רוזנבלום, בו נבדקו ארבע חברות היי-טק, נמצא כי רוב התאונות התרחשו בלילה וחלק גדול מהן - בסופי שבוע. עובדי חברות ההיי-טק לרוב לא היו האשמים בתאונות שבה הם היו מעורבים, אך בני משפחתם דווקא כן.
מגרש מכוניות ליסינג
ובכל זאת, מכוניות ליסינג בטוחות לא פחות ממכוניות פרטיות.
זה נכון ברוב המקרים. האבזור הבטיחותי נעשה עשיר יותר גם במכוניות ליסינג. ואולם יש עדיין מקרים שבהם במכוניות ליסינג יש רק ארבע כריות אוויר, לעומת שש או שבע בדגמים אחרים. בנוסף, צריך לזכור שהמכוניות הדלות באבזור שרכשו חברות הליסינג לפני שנתיים ושלוש נמכרות עכשיו כמשומשות לשוק הפרטי.
האם רכבי חברה באמת מועדים יותר לתאונות?
מאת דניאל שמיל
22.6.2010 / 6:58