ח"כית יוליה ברקוביץ' ומלחמתה למען חברות הסלולר

1 הפגישה



בשבועות האחרונים נפגשה חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (קדימה) עם אילן בן דב, הבעלים של חברת הסלולר פרטנר. ברקוביץ' מכהנת כיו"ר "השדולה הפרלמנטרית לצריכה סלולרית נבונה", אבל היא לא באה לשמוע מבן דב "כיצד הלקוחות של פרטנר יכולים לצרוך את שירותיה באופן נבון". ברקוביץ' הגיעה לפגישה כדי לשמוע את טענותיו של בן דב נגד משרד התקשורת וכוונתו של השר משה כחלון לבצע רפורמה בשוק הסלולר.

בין היתר מבקש כחלון לקדם הכנסת מפעיל נוסף לשוק הסלולר, ולהפחית את דמי הקישוריות - צעדים שאמורים להגביר את התחרות בשוק, לטובת הצרכן, וגם לעלות לחברות הסלולר מאות מיליוני שקלים בשנה. בן דב, כמובן מאוד לא אוהב את זה, והוא דאג להשמיע את הדברים לחברת הכנסת ברקוביץ'.



ברקוביץ' שמעה - והפנימה. זמן קצר לאחר הפגישה דרשה ברקוביץ', המכהנת כממלאת מקום בוועדת הכלכלה של הכנסת, לכנס את הוועדה לדיון מהיר בהפחתת דמי הקישוריות וברפורמות בענף הסלולר.



עמיתיה, הח"כים כרמל שאמה (ליכוד), מנחם מוזס (יהדות התורה) וחמד עאמר (ישראל ביתנו) שהגישו פניות דומות נסוגו וביטלו את הבקשה. אותם חברי כנסת הבינו כי בתקופה שבה עורך שר התקשורת שימוע לחברות הסלולר על הפחתת דמי הקישוריות - אין זה תקין שח"כים ידונו בנושא, מכיוון שהמשמעות היא הפעלת לחצים מצד בעלי אינטרס, שיכולים לשטוח את עמדתם בשימוע.



בנוסף, ועדת הכלכלה לא נדרשת כעת לדון ברפורמות בסלולר ועל כן היא לא צריכה לקבל החלטה חקיקתית כלשהי: ההצעה להכניס מפעיל חמישי תיכלל בחוק ההסדרים שיוגש לכנסת רק באוקטובר 2010, וההחלטה בדבר הפחתת הקישוריות אינה נמצאת כלל בסמכותם של הח"כים.



ברקוביץ' הסבירה אתמול כי סירבה לבטל את קיום הדיון אף שהיתה מודעת עוד קודם לכן להליך השימוע לחברות הסלולר. ברקוביץ' טענה כי היא מבקשת לבחון את כל הרפורמות בענף הסלולר ולא לדון כלל בקישוריות מאחר שהנושא נמצא בשימוע.



2 הגיבוי לטייקונים



מה בוער לברקוביץ' לדרוש את קיומו של דיון על הרפורמות בסלולר בעיצומו של תהליך השימוע (גם אם לא תוזכר בו המלה קישוריות)? התשובה, ככל הנראה: ברקוביץ' רוצה לסייע ולהעניק בכך גיבוי לטייקוני הסלולר.



בקשתה של ברקוביץ' לעריכת הדיון משרתת את ראשי חברות הסלולר. אלה יתייצבו עם צבא הלוביסטים והיועצים שלהם וישפכו אש וגופרית על משרד התקשורת המבקש לפתוח את הענף לתחרות, ולהפחית את המחיר שמשלמים הלקוחות.



הם יתריעו שהרפורמות יגרמו ל"העלאת המחיר לשכבות החלשות", יביאו לפיטורי עובדים, ואף לקריסת חברות. בשבועות האחרונים התרוצצו היועצים האסטרטגים של פרטנר בכנסת והציגו נייר עמדה מפחיד שבו מוזכרת האפשרות ל"פשיטת רגל". חלק מחברי הכנסת עוד עלולים להיבהל ולתקוע מקלות בגלגלי הרפורמה.



דיון שבו יוצגו "הנזקים" שיגרמו לחברות הסלולר כתוצאה מהרפורמות השונות עלול להוות איום מוסווה נגד שר התקשורת בעיצומו של הליך השימוע, ויסייע לבן דב, הבעלים של פרטנר, נוחי דנקנר מסלקום, ושאול אלוביץ' מפלאפון.



3 לא לטובת הצרכן



דומה שלברקוביץ', המכהנת בכנסת 11 חודשים, אג'נדה שאינה ממוקדת באזרח הקטן. בחינת הרפורמות בסלולר, כפי שהיא תובעת, מעוררת חשש שנטייתה היא להגן על חברות הסלולר ולא על הצרכן הקטן.



מה היתה ברקוביץ' יכולה לעשות אם כוונותיה הן להגן על כלל הציבור, כפי שהיא טוענת? היא היתה יכולה, למשל, לומר לבן דב: "לפני שאתה פונה אלי - תוריד את המחירים ללקוחות, תפחית את הקישוריות ותבטל את קנסות היציאה". למען הצרכן היה עליה לעודד את כניסתם של מפעילים וירטואליים ומפעילים נוספים שיתחרו בשלוש חברות הסלולר הגדולות, להעניק גיבוי לשר התקשורת במאבקו על הפחתת הקישוריות, ולא לתת לחברות במה פרלמנטרית נגדו.



נכון. מהלכים שכאלה עלולים להפחית את רווחי העתק של חברות הסלולר - אבל הצרכן הישראלי, המשלם מכיסו על השימוש בסלולר ירוויח - בניגוד לח"כים שחשבון הסלולר שלהם משולם על ידי הכנסת.



4 ערוץ ישיר



יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (46, נשואה + 2) הצטרפה לכנסת ביולי 2010 בעקבות התפטרותו של חיים רמון.



ברקוביץ' שימשה בעבר מנכ"לית העיתון "וסטי" מקבוצת ידיעות אחרונות, בבעלות נוני מוזס, וכן מנכ"לית ערוץ 9, הערוץ הישראלי בשפה הרוסית, בבעלות לב לבייב. בעת שניהלה את העיתון השלימה לימודי תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. אחר כך ייסדה וניהלה את ערוץ 9. כמנכ"לית ועורכת ראשית, הפכה אותו לערוץ בעל אחוזי צפייה גבוהים בקהילה הרוסית.



בקדימה היא נחשבת חברת כנסת ש"אוהבת לעשות הרבה רעש", כפי שהגדיר אחד מעמיתיה. לפני שבועיים בעיצומו של דיון בוועדת הכנסת על הסרת החסינות לח"כ חנין זועבי השיגה ברקוביץ' את תשומת לבה של התקשורת כשפנתה אליה באומרה בקול "ח"כ זובי... סליחה זועבי". יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יריב לוין התעצבן וביקש למחוק את דבריה מהפרוטוקול וטען ש"זהו ביזיון".



כמה חודשים קודם לכן, כשניסה ראש הממשלה בנימין נתניהו לגייס לשורות הליכוד שבעה חברי כנסת מקדימה, הוזכרה ברקוביץ' כמועמדת לתפקיד שר התקשורת במידה שתערוק מקדימה. בסופו של דבר נתניהו לא הצליח להביא לפרישת חברי הכנסת מקדימה. במפלגתה זעמו אז על מעברה האפשרי לליכוד וטענו ש"בקושי היא חיממה את הכיסא כחברת כנסת של קדימה וכבר אצה לה הדרך".



עם הנהלת קדימה היה לברקוביץ' עימות גדול. היא עבדה בקדימה במשך כ-5 חודשים כסמנכ"לית לאסטרטגיה, פוטרה על ידי המנכ"ל ח"כ יוחנן פלסנר, תבעה את המפלגה, ולבסוף קיבלה בפשרה 175 אלף שקל.



ברקוביץ' לא רשמה לעצמה הישגים פרלמנטריים משמעותיים. בדיונים בוועדת הכלכלה היתה ברקוביץ' פעילה במיוחד בישיבות על הערוצים המסחריים ורשות השידור וחברי כנסת אמרו כי גילתה בקיאות רבה.



לפני כמה חודשים הכריזה כי "לא אשתתף בכל דיון או הצבעה הקשורים בערוץ 9 מכיוון שהקריירה הפוליטית שלי חשובה לי". ואולם בדיקת themarker העלתה כי ברקוביץ' הצביעה ביולי 2009 במליאת הכנסת בעד ביטול דמי המעבר, בחקיקה שמטרתה היא מתן הטבה משמעותית של מיליוני שקלים בשנה לערוצים 9 ו-24.



מדובר בדיון שעסק בחוק התקשורת ונועד להביא לביטול החובה של הערוצים הייעודיים, 9 ו-24 לשלם דמי מעבר ל-yes ו-- hot כלומר תשלום בגין העובדה שהן משדרות את ערוצים אלה דרך התשתית שלהם. מדובר בסכום של כ-4.5 מיליון שקל בשנה שאמורים ערוצים אלה להעביר לשתי זכייניות הכבלים. ערוץ 9 מנסה באופן עקבי לשנות את חובת התשלום ומנכ"ל הערוץ אף טען כי המשך תשלום דמי המעבר יביאו לסגירתו.



בסיום הדיון התקיימה הצבעה כש-13 חברי כנסת, וביניהם ברקוביץ', הצביעו בעד תיקון החוק, שלושה התנגדו וח"כ אחד נמנע. בעקבות תוצאות ההצבעה הועבר הדיון בתיקון החוק לוועדת כלכלה.



השתתפותה של ברקוביץ' בהצבעה גרמה להרמת גבה בכנסת. שכן כמה ימים לאחר מכן הדהימה את הנוכחים בדיוני ועדת כלכלה כאשר הודיעה כי היא מחזיקה במניות של ערוץ 9. בחצי השנה האחרונה היתה ברקוביץ' פעילה בדיונים רבים בנושא החקיקות השונות בשוק התקשורת הנוגעות במישרין ובעקיפין לערוץ 9.



היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, הודיעה לה שהיא יכולה להשתתף בדיון במעבר לרישיונות, אך לא בדיון העוסק בערוץ 9.



ברקוביץ' אמרה אז כי היקף מניותיה בערוץ 9 הוא כ-0.5% וכי הגישה תביעה משפטית נגד הערוץ בסוגיית הקצאת המניות. עוד מסרה כי דיווחה על אחזקותיה בערוץ בהצהרת ההון שהגישה עם הצטרפותה לכנסת. חברת הכנסת הדגישה כי תבדוק את ההנחיות המשפטיות לגבי השתתפותה בהצבעות הסופיות של הצעת החוק למעבר מזיכיונות לרישיונות.



לחבר כנסת מותר להצביע בכנסת גם בעניינים הקשורים ישירות אליו, אך הוא חייב להודיע על כך לפני ההצבעה לוועדת האתיקה וליו"ר הכנסת. ברקוביץ' לא הודיעה לוועדת האתיקה על ניגוד העניינים.