האם אשת הברזל של שר התמ"ת, תמר פינקוס, טובה לצרכנים?

>> לפני שנים ספורות עמדה עו"ד תמר פינקוס, התובעת של משרד התמ"ת, על הבמה בכנס בנושא חוק חובת סימון מחירים, שיזם מנכ"ל משרד התמ"ת דאז, רענן דינור. להפתעת הנוכחים, הציגה פינקוס עמדה המקלה עם חנויות ורשתות שלא עמדו בדרישות החוק וסימנו חלקית בלבד את המחירים.

הכוכבת של הדיון היתה רשת אופיס דיפו, שזכתה ליחס מקל לכאורה מצד פינקוס. בתשובה לשאלות הבהרה בנושא, העלתה פינקוס נימוקים שהפגינו התחשבות מפליגה בבעלי עסקים.



בקהל ישבו גם פקחי משרד התמ"ת, אותם עובדים עלומים שמתרוצצים בין החנויות והרשתות בניסיון למצוא מתחמקים מהחוק ולהביאם לדין. אלה לא חסכו דברי ביקורת על התובעת, וסיפרו שלא מדובר במקרה יחיד.



השבוע נמסר כי שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, החליט למנות את פינקוס לתפקיד הנכסף של ראש הרשות לסחר הוגן. מדובר ברשות שאמורה להגן על הצרכנים מול רשתות שיווק, בנקים, חברות ביטוח וכל גורם שמנצל את חולשת הצרכן הבודד וחוסר בקיאותו בפרטים.



גורמים הקשורים לפעילות הגנת הצרכן תהו אתמול, אם פינקוס היא האדם הנכון לעמוד בראש הרשות. במשרד התמ"ת מיהרו להשיב כי באחרונה הפגינה פינקוס קשיחות ומאבק ללא פשרות למען הצרכנים במהלכים שבהם היא שותפה. לדוגמה הם ציינו את המאבק בתגים ברשת האופנה קסטרו, כשמשרד התמ"ת אסר עליה לפרסם מחירים בכמה סוגי מטבעות, כפי שנוהגות רשתות בחו"ל. "פינקוס הפגינה בדיון את הקו הנוקשה ביותר וסירבה להתפשר", סיפרו במשרד התמ"ת.



"עו"ד פינקוס עוסקת בנושא צרכנות מאז 1997, היתה ועודנה מעורבת בעיצוב דיני הצרכנות כתובעת ראשית וכשותפה למתווי המדינוות של הגנת הצרכן, בהיבט המינהלי והפלילי", ציינו בתגובה במשרד התמ"ת.



"הידע של פינקוס בחוקי הגנת הצרכן על כל הסוגיות הוא רב והיא מזוהה כסמכות מקצועית מהמעלה הראשונה, לא רק בתחום האכיפה הפלילית אלא בתחום הגנת הצרכן בכלל. סמכותה מוכרת בממשלה ובקרב גופים העוסקים בצרכנות", הוסיפו. עוד נמסר ממשרד התמ"ת כי במסגרת עבודתה שיתפה פעולה עם ראשי משרד התמ"ת בנושאי צרכנות ועבדה בשיתוף פעולה עם המועצה לצרכנות ובמידת הצורך עם ארגונים צרכניים אחרים. כל פעולותיה והתמחותה בנושא הגנת הצרכן מכשירים אותה לעמוד בראש הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן", נמסר ממשרד התמ"ת.



תקים את המשרד מאפס



על אף מעורבותה בענייני צרכנות, הגוף החדש אמור לטפל בנושא מזויות אחרות. מדובר בגוף שיתוקצב בנדיבות יחסית על ידי משרד האוצר, במטרה להסדיר את זכויות הצרכנים. הגוף החדש ייהנה מסמכויות של יחידת סמך, בדומה לרשות ההגבלים העסקיים. יהיה לו תקציב נפרד וסמכויות לפעול כגוף חוקר ותובע בענייני סחר הוגן במשק. לרשות תהיה סמכות לענישה מינהלתית ולהשתת קנסות כספיים משמעותיים על בעלי עסקים שיפרו את חוק הגנת הצרכן.



סכום הבסיס של הקנסות, על פי המתווה להקמת הרשות שהציע דרור שטרום שגיבש את המודל, יהיה 25 אלף שקל. האכיפה הפלילית תתמקד בהפרות הקשות ביותר של החוק, כתרמית, הטעיה וניצול מצוקת צרכנים. כשמשרד האוצר הביע תמיכה בהקמת הרשות לפני כמה שנים, דובר על הסכמתו לתקצב אותה בסכום של 15-20 מיליון שקל בשנה.



המשימה הראשונה של הממונה על הרשות לסחר הוגן תהיה להקים את הגוף מאפס. לאחר מכן יהיה צורך בגיבוש אסטרטגיית עבודה ליישום חוקי הגנת הצרכן בצורה הנאותה ביותר. בדרך תצטרך הרשות החדשה להתגבר על מהמורות שיציבו מולה בעלי אינטרסים, שעד היום עושים הון רב מניצול צרכנים, שמתקשים לנווט בים הטפסים והאותיות הקטנות של החוזים, בין אם מדובר בהסכמים בינם לבנקים, לחברות ביטוח, או לחברות סלולר ולנותני שירות אחרים.



בשנים האחרונות ניטש ויכוח, אם הרשות לסחר הוגן תקבל סמכויות לטפל גם בנושאים דוגמת ביטוח ובנקים. אחת המשימות שלה תהיה להבטיח את הגנת הצרכן גם בתחומים אלה, חרף התנגדויות הגורמים האינטרסנטים.