>> לשלי יחימוביץ' היו אתמול חברים מימין ומשמאל בכנסת. יחימוביץ' וח"כים מהאופוזיציה היו מאוחדים בדעה כי הצעת התקציב הדו-שנתי היא פחות או יותר הצעת החוק הכי הזויה-גרועה-מופקרת שנראתה במקומותינו. "פיגוע דמוקרטי", קרא להצעת החוק שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, וקבע כי ההצעה פוגעת במעמדה של הכנסת כריבון.
ח"כ נחמן שי (קדימה) אמר כי המטרה היחידה של החוק היא להבטיח לממשלת נתניהו "עוד שנה שקטה על חשבון הקופה הציבורית". ח"כ יואל חסון השווה את רה"מ ל"פאקמן" "הבולע כספי ציבור, כדי לשמר קואליציה רעה". יחימוביץ' הודיעה כי תצביע נגד החוק, מכיוון ש"קביעת תקציב קשיח לשנתיים במצב כלכלי משתנה היא שגיאה כלכלית וחברתית, שבה ישראל הופכת את עצמה לשפן ניסיונות של העולם בהרפתקה פסולה זו".
ניתן להבין את זעמם של הח"כים מהקואליציה על כך שהצעת התקציב הדו-שנתי נועדה להגביר את שרידותה של הקואליציה המכהנת. הם צודקים, הצעת תקציב דו-שנתי אכן עשויה לתרום ליציבות הקואליציה, ולא רק הנוכחית. אם התקציב הדו-שנתי ייהפך להסדר של קבע, הוא יביא לכך שהיכולת להפיל ממשלה מכהנת בשל אי אישור הצעת התקציב שהיא מעלה, תצטמצם לפעמיים במהלך קדנציה של ארבע שנים - במקום ארבע פעמים. מאחר שבהיסטוריה של ישראל כמעט שלא היו ממשלות שסיימו את מלוא הקדנציה שלהן - ניתן לומר שהחיסרון הזה הוא רק יתרון. הגדלת היציבות של ממשלות ישראל, ולא משנה באיזו ממשלה מדובר ואם אנחנו תומכים בה או לאו, היא מטרה לאומית חשובה וראויה. אם רק לכך יתרום התקציב הדו-שנתי, הרי שהוא כבר עשה את שלו.
קצת פחות קל להבין את זעמם של חברי הקואליציה, בהאשימם את נתניהו ה"פאקמן" בכך שכל מטרת הצעת התקציב הדו-שנתי היא להגדיל את הבזבוז של כספי הציבור, תוך פגיעה בכנסת כריבון. למעשה, הנקודה הזו אינה ברורה לנו כלל. עובדה היא כי תקציב המדינה מאושר בידי הכנסת. תמיד. אף שקל אינו יוצא ממשרדי הממשלה לפני שהכנסת השתמשה בסמכותה כריבון ואישרה את הוצאתו. כך הם פני הדברים כאשר הכנסת מתבקשת לאשר אחת לשנה את הוצאות הממשלה לשנה הבאה, וכך הם פני הדברים כאשר הכנסת מתבקשת לאשר אחת לשנתיים את הוצאות הממשלה לשנתיים הקרובות. בכל מקרה, הכנסת היא המאשרת את הוצאות הממשלה, נקודה. אז איזו פגיעה יש כאן בסמכותה כריבון, ומדוע העובדה שהאישור ניתן לשנתיים הקרובות - ולא רק לשנה הקרובה - היא פתח ל"בזבוז כספי ציבור"?
מבלי להיכנס לטיעון המשפטי אם ראוי כי הצעת התקציב הדו-שנתי תיעשה בדרך של תיקון זמני (הוראת שעה) לחוק יסוד, הרי הנקודה האחת שבה יש טעם בהתנגדות של חברי הכנסת היא אותה נקודה שהעלתה יחימוביץ': קביעת תקציב קשיח לשנתיים, במציאות כלכלית משתנה, היא אכן בעייתית. תקציב 2011-2012 מוכן בימים אלה, והוא צריך לצפות את השינויים שיהיו בכלכלה הישראלית והעולמית עד לדצמבר 2012 - שנתיים וחצי קדימה. כפי שהוכיח לכולנו המשבר העולמי, יכולת החיזוי הכלכלית היא מוגבלת מאוד, וחיזוי לשנתיים וחצי הוא כמעט בגדר מופרך.
זוהי אכן נקודת התורפה העיקרית של התקציב הדו-שנתי, אבל היא מתבטלת ביחס ליתרונותיו. בעיקר, יתרון התכנון. יחימוביץ', בדרכה הציורית, קבעה כי התקציב הדו-שנתי "ינציח את הדיקטטורה של פקידי האוצר". היא צודקת, פקידי האוצר אכן מתחזקים, ולא רק הם. כל פקידי הממשלה מתחזקים במבנה עבודה של תקציב דו-שנתי, ותעיד הקואליציה הרחבה של מנכ"לי משרדי הממשלה התומכים ברעיון. הם הראשונים שיכולים להעיד איזו מהפכה חולל התקציב הדו-שנתי ל-2009-2010 ביכולת שלהם להתחיל ולמלא את תפקידם באופן יעיל ואפקטיבי.
הדיווח הגורף של משרדי הממשלה הוא שהתקציב הדו-שנתי העניק להם מרווח נשימה ואיפשר להם להתחיל להתבונן קדימה ולתכנן. במקום עיסוק בשוטף בלבד - תכנון של תקציב אחד, תהליך האישור שלו, ומיד התחלת התכנון של התקציב הבא - משרדי הממשלה יכלו להעמיק את עבודתם, לבדוק את עצמם ולבנות תוכניות עבודה קדימה, ולא רק לשנה הבאה.
בעולם המושגים של ממשלת ישראל, שבו אפילו בניית תוכנית עבודה שנתית היא התקדמות עצומה, האפשרות לתכנן לטווח ארוך היא מהפכנית. היעדר התכנון, חוסר בעבודת מטה מסודרת והיגררות אחר כיבוי שריפות במקום תוכניות לטווח ארוך, הם נקודות התורפה הקשות ביותר של הממשלה. כל כלי שמאפשר לה להשתפר בנקודות האלה, גם אם מדובר בכלי טכני כמו תקציב דו-שנתי, הוא לא רק מבורך אלא הכרח.
רק כך אפשר להסביר את הפער העצום שבין התלהמות הח"כים מהאופוזציה לשבחים שחלק לממשלה מנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, דומיניק שטראוס-קאהן, על הצעת התקציב הדו-שנתי. "זהו רעיון מקורי שמועיל רבות ליציבות ולתכנון לטווח ארוך. מכיוון שמעבר לתקציב דו-שנתי עשוי לסייע להמשך ההתנהלות הכלכלית של מדינות, אנו נמליץ לחברות בקרן לאמץ אותו", אמר.
אז הנה, מתברר שבעולם לא חושבים שישראל היא "שפן ניסיונות" כדברי יחימוביץ', אלא שהיא מדינה יוזמת ופורצת דרך - שלכל מדינות העולם ראוי להעתיק ממנה.
שפן הניסיונות של ישראל הצליח
מירב ארלוזורוב
23.6.2010 / 6:48