הגליל והנגב רבים ביניהם

>> הקמת המשרד לפיתוח הנגב והגליל, מעבר מחנות צה"ל לנגב, הקמת בית הספר לרפואה בצפת ובנייה מאסיבית בקיבוצים ובמושבים בנגב והגליל יחד עם עלייה חדה ומתמשכת במחירי הדיור במרכז, הביאו את הדיון בשני אזורים אלה לתקשורת.

המדיניות לעידוד פיתוח הנגב והגליל הביאה תקציבים לא מבוטלים יחד עם תוכניות עבודה גרנדיוזיות והרבה פוליטיקה פנימית. כיום נראה כי הנגב והגליל נלחמים אחד בשני בחלוקת העוגה התקציבית, הן ברשימת הקריטריונים לאזורים בעלי עדיפות בחוק ההשקעות והן בחלוקת התקציב הממשלתי דרך משרדי ממשלה שונים. התוצר המיידי של חוסר שיתוף הפעולה כולל תהליכי תכנון כפולים, היעדר יכולת ללמוד מיישום תוכניות באזורים שונים, מדיניות מבוזרת ועוגה תקציבית מצטמצמת. כמו בסיפור הידוע, הדרך היחידה של שני העכברים לשרוד היא לחבור יחד ולדרוש שטח מחיה או תקצוב מהחתול המתגורר במרכז, ובכך להגדיל את העוגה התקציבית כולה ולהיטיב עם שני האזורים יחד.



בעדיפות ראשונה, יש להשקיע משאבים כספיים ורגולטורים לעידוד תעסוקה בתחומי ליבה, שיביאו הון אנושי איכותי ומקצועי להתיישבות קבע בפריפריה.



בסופו של דבר, כל תוכניות עידוד הממשלתיות יקומו וייפלו על מספר מקומות עבודה איכותיים, כולל הבאת ענף היי-טק לאזורים אלה. כיום, סטודנטים וצעירים רבים בוחרים ללמוד בפריפריה עקב עלויות נמוכות ותמורה גבוהה שהם מקבלים באזורים אלה. אותם צעירים עוברים למרכז עם סיום לימודיהם עקב מחסור במקומות תעסוקה. כדי להתחיל את הגלגל הכולל אוכלוסייה איכותית, מקומות תעסוקה, חינוך ופיתוח כלכלי-חברתי, יש לפעול לקידום הקמת תעשייה עתירת ידע בנגב ובגליל.



אמנם יש כמה מאפיינים ואתגרים ייחודיים לאזורים אלה, אבל במקרה זה רב המשותף על השונה. יצירת מערכת התומכת בשיתופי פעולה סינרגטיים במקום ליצור תחרות על המשאבים, תיטיב עם האוכלוסיות של שני אזורים האלה.



עדכון בחוק עידוד השקעות הון מהווה הזדמנות בלתי חוזרת לקביעת יעדים, בניית תוכנית עבודה, הגדרה חד-משמעית והוגנת של אזורים הזקוקים לסיוע, תוך הסתכלות רחבה וניסיון ביצירת שיתופי פעולה בין הרשויות והמפעלים בשני האזורים. יש צורך ביצירת מנגנונים משותפים נטולי פוליטיזציה וחיבורי הון-שלטון בעייתיים ליצירת מערך משותף לקידום הפריפריה הצפונית והדרומית של ישראל.



הכותבת היא מנהלת המרכז ליזמות ולחדשנות במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון