"יש במשק בעיית ריכוזיות, הקשורה למבנה הפירמידות של חברות אחזקה גדולות, וצריך לבחור את הדרך לפתור את הבעיה" - כך אמר אתמול ל-TheMarker ראש המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה, יוג'ין קנדל.
"המטרה צריכה להיות יצירת פירמידות פחות גבוהות במובן של שרשור. על זה יש קונצנזוס בין רוב אנשי האקדמיה, והשאלה היא איך עושים את זה. צריך להשטיח את הפירמידה, להגיע למצב של שליטה בשתיים-שלוש רמות בחברת האחזקות, לא יותר", הוסיף קנדל.
השליטה באמצעות מבנה פירמידה, שבו חברת אחזקות מחזיקה בחברה בת שמחזיקה בחברות נכדות, ואלה מחזיקות בחברות נינות - יוצרת עיוות בכוח של בעל השליטה. עשוי להיווצר מצב שבו בעל השליטה שולט בחברה בתחתית השרשור, אף שבבעלותו רק אחוזים בודדים ממניותיה. מצב זה מקנה לו עדיפות על פני שאר בעלי המניות, ותיאורטית מאפשר לו לעשוק את המיעוט.
חברות אחזקה במבנה פירמידות הן, לדוגמה, אי.די.בי, שבשליטת נוחי דנקנר; החברה לישראל, שבשליטת עידן עופר; ותשובה אחזקות, שבשליטת יצחק תשובה.
במועצה הלאומית לכלכלה רווחת הדעה כי יש במשק בעיה של אילי הון שיכולים להשפיע על מקבלי החלטות במגזר הציבורי ועל המערכת הפיננסית, בנימוק שהם גדולים מכדי ליפול. מבנה הפירמידות של עסקיהם מאפשר להם לצבור עוצמה העולה על הכוח האמיתי של ההון שבידיהם, וזו הסכנה בריכוזיות הכלל משקית.
"לא צריך להיות ביישנים"
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע באחרונה כי בכוונתו לפעול לצמצום הריכוזיות במשק, תוך התמקדות בהפרדה בין אחזקות בתאגידים ריאליים ובחברות פיננסיות. ההערכות הן כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, יעמוד בראש הוועדה לצמצום הריכוזיות. מועד הקמת הוועדה עדיין לא נמסר.
במועצה הלאומית סבורים כי שליטה נאותה היא, לדוגמה, אחזקה ישירה של בעל השליטה בכ-60% בחברה בת ובכ-40% בחברה נכדה. אם בעל שליטה רוצה להחזיק בחברות נוספות שמתחתיהן, יהיה עליו להזרים להן הון כדי להגדיל את אחזקותיו בהן ולהפכן לחברות בנות, או נכדות.
במועצה הלאומית לכלכלה מעוניינים בחיזוק הממשל התאגידי בחברות, ולא ממהרים לתמוך בהצעות למס דיווידנדים. מנגד, נראה כי קיימת במועצה תמיכה בהצעה אחרת, להפרדת תאגידים ריאליים מאחזקותיהם הפיננסיות. ההנחה היא כי אחזקות אלה יוצרות עיוותים בקבלת החלטות על מימון מקורבים ומתחרים, שמערכת המשפט תתקשה להתמודד איתם, מכיוון שיהיה קשה להוכיח את ניגודי העניינים לגביהם.
"תידרש התערבות ממשלתית בשוק, בכלל זה בחקיקה, ולא צריך להיות ביישנים", סבורים במועצה הלאומית לכלכלה. לפי אותם מקורות, "תידרש חקיקה שתכלול איסור או ייקור של שליטה בשרשורים". לדוגמה, אם ייקבע מס על דיווידנדים מחברות בתחתית השרשור, המהלך יכול לתמרץ בעלי הון לשנות את מבנה הפירמידה שלהם.
ברשות ההגבלים העסקיים נהנים מתמיכת המועצה הלאומית לכלכלה בגישה שלפיה תחרות בין אילי הון הנפגשים בכמה ענפים, היא בעייתית למשק. לדוגמה, כששני אילי הון מתחרים ביניהם בסלולר, בביטוח ובאנרגיה, ההנחה היא שהתמריץ שלהם להתחרות זה בזה קטן, מחשש שתחרות מוגברת מצד אחד מהם בשוק אחד תוביל לתגובה כואבת מצד שני בשוק האחר. ברשות ההגבלים סבורים שהוועדה לטיפול בריכוזיות במשק תעסוק גם בנושא זה.