במחסני חשמל, העליון פעל נכון

>> בית המשפט העליון ביטל באחרונה את פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין מחסני חשמל. פסק הדין במחוזי עורר הדים רבים לאחר שבנק מזרחי חויב בתשלום פיצויים בסכום גבוה בשל ביטול מסגרת האשראי של מחסני חשמל. פסק הדין שבוטל התערב בכך באופן חריג בשיקול הדעת של הבנק בביטול מסגרת אשראי ומצא את הבנק אחראי לקריסת החברה. לחובת הבנק עמדה דווקא העובדה כי איפשר לחברה לחרוג ממסגרות האשראי ונהג עמה באופן סלחני בהחזרת שיקים.

באחרונה פורסם במדור זה מאמר, "העליון פיספס הזדמנות", שדן בפסיקת בית המשפט העליון וטען כי הפיצוי שניתן למחסני חשמל בעליון בפשרה הוא בסך 0.9 מיליון שקל בערך נומינלי, בעוד שנזקיה האמיתיים של החברה היו עשרות מיליוני שקלים. המאמר טען כי בכך העליון פיספס את המטרה ונתן משקל יתר למגזר הבנקאי על חשבון מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. המאמר נכתב על ידי אורי וולף, כלכלן ששימש עד מומחה מטעם מחסני חשמל והסתמך בין היתר על עדותו. אכן, מפרק מחסני חשמל והבנק הסמיכו את העליון לקבוע בהליך הפשרה סכום נמוך שישולם בשל ההליכים ואולם, ובניגוד לטענתו של וולף, העליון עשה את הדבר הנכון.



אם פסק הדין היה נותר על כנו, היתה לכך השפעה שלילית ביותר בראש ובראשונה על עסקים קטנים ובינוניים, כשהבנקים היו עוברים לבנקאות מתגוננת ועובדים לפי הספר, מבלי לגלות סלחנות ומבלי לאפשר ללקוחות לחרוג מהמסגרות.



הבנקים מצווים לשמור על כספי המפקידים, וכשהם נותנים אשראי לעסקים עליהם להגיב במהירות להידרדרות עסקית כדי למנוע הפסד. בביטול פסק הדין הבהיר העליון כי אין מקום להתערב בניהול האשראי על ידי הבנקים, ובדרך זו נשמרות הגמישות ביחסי בנק-לקוח והאפשרות לתת לעסקים בקשיים להתאושש במקרים המתאימים. פסק הדין גם מציב תמרור אדום בפני הגשת תביעות סרק כנגד הבנקים על ידי עסקים שקרסו. סופה של קריסה עסקית הוא בדרך כלל החזרת צ'קים וביטול מסגרת האשראי. זוהי התוצאה ולא הסיבה. למנהלים שנכשלו נוח להתבלבל בעניין ולראות בבנק ולא בעצמם את האשם בקריסה.



-



הכותב הוא שותף בכיר במשרד כספי ושות' ואחד ממייצגי בנק מזרחי בערעור בבית המשפט העליון