פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תקציב דו שנתי: אנטי דמוקרטי ואנטי סוציאלי

      הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת הממשלה לתקציב דו שנתי נוסף לשנתיים הבאות. עתה, טוען דר' אפרים דוידי, לא יידעו הציבור והכנסת, לאן הולכים כ-670 מיליארד שקל

      לאחר ליל שימורים וחצי יממה של דיבורים בפני אולם כמעט ריק, האריכה מליאת הכנסת ביום רביעי האחרון וברוב של 63 תומכים מול 32 מתנגדים וללא נמנעים את המתכונת הזמנית של התקציב הדו שנתי לשנתיים הבאות. המליאה קיבלה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת הממשלה לתקן את חוק יסוד התקציב פעם נוספת בהוראת שעה – הליך חריג שהתקבל בביקורת קשה.

      בעקבות הצעד החריג, נשאלת השאלה: מדוע הונהג בישראל תקציב דו-שנתי? הרי בשום מדינה אין תקצוב מלא של כל הסעיפים לשנתיים או יותר. בחלק מהארצות שבהן נהוג תקצוב רב שנתי (להבדיל מתקציב רב שנתי) כמו הולנד ופינלנד, כוללים בתקציב רק כ-80% מהוצאות הממשל המרכזי, אך בלי לקבוע מסמרות באשר לחלוקה הפנימית בין המשרדים: את זאת קובעים במהלך הדיון הפרלמנטרי השנתי. ישנן ארצות, כמו אנגליה, שבהן קובעים תקרות הוצאה תלת שנתיות בכ-50% עד 60% מסעיפי ההוצאה, אך תוך בדיקה שנתית.

      ועוד: על פי ממצאי מרכז אדווה, בשום מקום לא נעשה מה שדורשים ראש הממשלה ושר האוצר: שימוש בהליך האישור השנתי של התקציב כדי לאשר תקציב דו שנתי – ללא כל שינוי במערך המוסדי של מנגנון הממשל. בכל מקום בו הונהג תקציב רב שנתי, הדבר נעשה לאחר שינויים כדוגמת שיפור בתשתיות הסטטיסטיות המאפשרות חיזוי כלכלי רב שנתי.

      מדירים את הכנסת והציבור מהליך עיצוב התקציב

      ראש הממשלה ושר האוצר מבקשים להסתמך על התקדים של "התקציב הדו שנתי 2010-2009". אלא שזה לא היה תקציב דו שנתי של ממש, כיוון שב-2009 היתה שנה של בחירות וחילופי שלטון, ולא שנה של הליך תקצוב רב שנתי מסודר. היה זה תקציב שתוקפו 17 חודשים.

      אז מדוע מתעקשים ראש הממשלה ושר האוצר לשנות יותר מ-60 שנות תקציב שנתי ולקבוע שהתקציב הוא דו שנתי? קודם כל, המהלך המוצע הוא אנטי-דמוקרטי. אין זה מפתיע שהממשלה נוקטת במדיניות אנטי דמוקרטית בתחומי חיים רבים – גם במדיניות הכלכלית. ככל שיהיו פחות דיונים על התקציב ויעדיו, פחות ידברו על המדיניות הכלכלית החברתית הניאו-ליברלית של הממשלה או על המשך השקעות העתק בכיבוש.

      לדברי ד"ר שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של מרכז אדווה, "יש לראות במהלך של ראש הממשלה ושר האוצר ניסיון שקוף להדיר את הכנסת והציבור מהליך עיצוב התקציב ולהעצים עוד את משרדי ראש הממשלה והאוצר. אנו סבורים כי תקציב שכזה אינו מתאים לישראל. בוודאי שלא בעת הזאת, כאשר בעולם הרחב שורר עדיין אי ביטחון רב באשר להתפתחויות הכלכליות בעתיד הקרוב וכאשר בישראל ובאזור הסובב אותה המצב המדיני והביטחוני נזיל מאוד".

      יש לציין את התבטאותו המדאיגה של ראש אגף התקציבים, לפיה תקציב דו שנתי "ייצר לנו גמישות תקציבית באמצעות הכנסת גמישות להחלטות הממשלה ולחקיקת הכנסת: החלטות הממשלה לא יחייבו אותנו באופן מלא, אלא רק באופן חלקי. למשל, תהיה לנו זכות להקטין בשנה מסוימת קצבה מסוימת ב-5% - כדי לשחרר לנו עוד 5% מההוצאות בתקציב לשינוי בסדר העדיפות השנתי". במלים אחרות, אגף התקציבים יתפוס את מקומה של הכנסת בעיצוב התקציב ובייחוד בעיצוב המדיניות החברתית.

      יש מי שמפקח על התקציב

      בעקבות התקציב הדו שנתי הציבור לא יוכל לפקח על התקציב, על יעדיו ועל אופן חלוקתם של כ-670 מיליארד שקל, המסגרת המוצעת לתקציב הדו שנתי הבא. אבל התקציב הדו שנתי קיבל תמיכה מגורם נוסף: ארה"ב. בביקור שקיים בתחילת החודש בישראל, סגן שר האוצר האמריקאי ניל וולן, הביע תמיכה במהלך הממשלה.

      וולן נועד עם נגיד בנק ישראל, פרופ' סנטלי פישר (שהוא אזרח אמריקאי), עם ראש הממשלה (אף הוא אזרח אמריקאי), עם שר האוצר ועם בעלי הון מקומיים. בכל מקום הוא שב והדגיש ש"ארה"ב תומכת במהלכים המוניטריים והפיסקליים שישראל נוקטת". קרי: ייתכן ולממשל אובמה יש אי-אלו חילוקי דעות בנושאים מסויימים – אבל המדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה הימנית בישראל מקובלת על הממשל הדמוקרטי בארה"ב.

      וולן דן עם פישר ועם שר האוצר שטייניץ על התקציב וביעדי ההוצאות של הממשלה – כולל הביטחוניות – ואמר לעיתונאים ש"אין חלוקי דעות בין ישראל לארה"ב בנושא". האם יעלה על הדעת ביקור של שטייניץ בארה"ב ופגישה עם הצמרת הכלכלית שם על התקציב הפדרלי ושבתום המפגש הוא ימסור לעיתונאים "שר האוצר הישראלי בדק את נתוני התקציב האמריקאי וסיכם עם מארחיו שישראל תומכת ביעדי התקציב של ארה"ב"?

      כמובן שוולן מצדד גם בתקציב הדו-שנתי שלדבריו "הרעיון עוזר לחזק את ביצועי הממשלה". אגב, אין בארה"ב תקציב דו שנתי. בביקורו נתן וולן פומבי לנוהל הקיים זה שנים רבות במסגרת קשרי התלות של מדינת ישראל עם המעצמה הקפיטליסטית מספר אחת. מדי שנה, כל עוד התקציב היה שנתי, נסעו פקידים בכירים של האוצר אל מחלקת המדינה בארה"ב כדי לקבל את אישורם להצעת התקציב. זאת, עוד בטרם חברי הכנסת אישרו אותה.

      מתברר שיש ברשויות הממשל בארה"ב פקידים שכל תפקידם לפקח ולעקוב אחר המדיניות הכלכלית והחברתית של ממשלת ישראל – כולל מדיניותה התקציבית. האם וולן גם דחק במארחיו הישראלים להחיש את הפרטת חברת החשמל, כפי שנהגה לעשות שרת החוץ לשעבר של ארה"ב, קונדוליסה רייס?

      *הכותב הוא מפעילי המכללה החברתית-כלכלית