>> המדינה משקיעה בסטודנטים לתארים בהנדסה ובאדריכלות פי שלושה מאשר בסטודנטים למשפטים, למינהל עסקים ולמדעי החברה, ובסטודנטים לתואר בפיזיקה היא משקיעה פי ארבעה - כך עולה מנתוני הוועדה לתכנון ותקצוב (הות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, האחראית לתקצוב מוסדות ההשכלה הגבוהה.
עם זאת, מדובר במודל תקצוב שצפוי להסתיים בשנת הלימודים הנוכחית. בשנת הלימודים הבאה צפוי המודל להשתנות, כך שהאוניברסיטאות יתוקצבו לפי מצוינות והישגים במחקר ובהוראה.
בעוד ששכר הלימוד עבור מרבית הסטודנטים באוניברסיטאות דומה, ההשקעה של המדינה בלימודיהם משתנה משמעותית. מהנתונים עולה כי המדינה מתקצבת סטודנט לתואר ראשון במינהל עסקים, למשל, ב-9,790 שקל לשנת לימודים, ואילו ההשתתפות התקציבית לסטודנט בפיזיקה היא 42.6 אלף שקל. ככל הנראה, הסיבה לכך היא כי התקצוב לתארים שדורשים מחקר ותשתיות מתקדמות גבוה יותר.
לפי הנתונים, השתתפות המדינה בלימודים של סטודנט הלומד במכללה נמוכה יותר מאשר בסטודנט הלומד באוניברסיטה, לפעמים עד כשליש. בנוסף, למרות התוספת התקציבית שניתנה בשנה האחרונה למכללות המתוקצבות על ידי המדינה, הן דיווחו כי כ-8,000 סטודנטים בהן לא מתוקצבים בשל העלייה בביקוש להשכלה גבוהה בארץ בשנים האחרונות.
ההשקעה בסטודנט לפיסיקה: פי ארבעה מאשר בסטודנט למשפטים
מאת ליאור דטל
24.6.2010 / 7:01