>> לפני שנים רבות חיו בעיירה בפולין שני יהודים. עשיר ועני. שניהם נהגו לקנות נעליים בכל שנה. העשיר היה מוכר את הזוג הישן והמרופט שלו לעני ב-50 זלוטי, מוסיף 50 זלוטי משלו וקונה ב-100 זלוטי זוג חדש ומצוחצח. כך כל שנה שניהם שילמו את אותו סכום, כאשר אחד נהנה מנעליים חדשות והשני ממרופטות.
נזכרתי במשל הזה כאשר תלמידי בכיתה יא' (ברמת 4 יח"ל) נכשלו כמעט כולם במבחן פנימי שערכתי לקראת הבגרות במתמטיקה. מערכת החינוך מזכירה לי מאוד את אותו עני מהסיפור. תקציבי ענק משיגים תוצאות עלובות, כאשר עם מעט תכנון יכולנו באותו תקציב להשיג הרבה יותר.
את הכיתה שלי קיבלתי עם פער גדול של ידע ומיומנות. היה ברור שעם חמש שעות שבועיות אין שום סיכוי להשלים את הפער עד לבחינת הבגרות. פתאום, לקראת סוף השנה, משרד החינוך הוסיף שעות בפרויקט מיוחד. קיבלתי עוד 50 שעות הוראה. לכאורה, כמות שעות שהיתה אמורה להספיק לי ואף מעבר. אבל אליה וקוץ בה. מערכת השעות של התלמידים כבר עמוסה והשעות הנוספות שקיבלתי נדחסו לשעות אחר הצהריים. התלמידים שלמדו מהבוקר עד שלוש וחצי, מגיעים לתגבור עם יכולת ריכוז אפסית. חוסר האפקטיביות של השעות הנוספות נבע גם מהזמן שדרוש להטמעת החומר הנלמד אצל התלמידים.
אז למה לא לתת את השעות האלה בצורה מסודרת כתוספת של שעות שבועיות למערכת? התשובה, לכאורה, היא כסף. השעות הנוספות זולות יותר. התשלום עליהן הוא ללא זכויות פנסיוניות ואחרות. במקום לזרוק כסף על שעות נוספות שניתנות אד הוק, היה צריך להוסיף שעות לימוד למערכת השעות בצורה מסודרת מתחילת השנה. שעה שבועית נוספת אחת שווה הרבה יותר מ-50 שעות שניתנות ברגע האחרון.
זוהי דוגמה לחוסר התכנון והחשיבה לטווח ארוך במערכת החינוך, אבל הסיפור הזה הוא רק קצה הקרחון. כאשר מדובר בכיתה קטנה, הומוגנית ועם מוטיבציה ללמידה , יש טעם להגדיל את כמות שעות הלימוד כדי להגיע להישגים. אבל תוספת שעות לימוד היא אמצעי שכמעט אינו רלוונטי לשיפור ההישגים של תלמידי ישראל. הגיע הזמן שיבינו במערכת החינוך את מה שהמדינה מיישמת בתחומים רבים כל כך: האיכות היא שקובעת ולא הכמות. שעות לימוד שנוספות למערכת ללא מחשבה ותכנון אינן אפקטיביות. שעות איכותיות מתקבלות כאשר שכר המורים מעודד אנשים איכותיים להגיע ולהישאר במקצוע ההוראה וכאשר גודל הכיתות יורד.
שני הפרמטרים האלה חשובים הרבה יותר מאשר כמות שעות ההוראה. על איכות המורים כמשתנה החשוב ביותר במערכת כבר הצביעו מחקרים רבים. אבל גם המורה האיכותי ביותר יתקשה לתרום לכיתה של 40 תלמידים. כל תלמיד הוא עולם ומלואו. כל תלמיד נמצא ברמה אחרת ודורש התייחסות אחרת. בפעם הבאה שמישהו ידרוש או יציע תוכנית עם תוספת שעות למערכת החינוך, תשאלו מה האפקטיביות של השעות האלה.
הכותב הוא מורה למתמטיקה ולפיסיקה
התלמידים שלי נכשלים בבגרות - ומסיבות ברורות
דודי פרידמן
24.6.2010 / 7:00