הדמגוגיה של אכיפת חוקי עבודה בישראל

>> באחרונה מתקיים ויכוח אם יש מקום להעלות את שכר המינימום, לאור רמת הציות הנמוכה לחוקי העבודה. המתנגדים לעליית שכר המינימום שוב ושוב טענו כי הבעיה המרכזית בישראל היא היעדר אכיפה בשל מיעוט משאבים המוקצה למשרד התמ"ת, המפעיל פקחים.

ואולם שתי סוגיות כלל לא עלו לדיון אמיתי - כיצד ניתן לאכוף בצורה יעילה את חוקי המגן, ושכר המינימום חשוב ככל שיהיה הוא רק אחד מהזכויות אותן המחוקק העניק לעובדים. במאות התיקים שבהם טיפלתי בשנים האחרונות, אי תשלום שכר המינימום היווה אחוז שולי מכלל ההפרות. התביעות הנפוצות הן אי תשלום שעות נוספות, אי תשלום פנסיה, חופשה, הבראה, ונסיעות. לעובדים המשתכרים שכר מינימום, היקף זכויות זה הוא כ-700-2,200 שקל בחודש.



זכויות אלה לא נאכפות על ידי התמ"ת, הבוחר לאכוף רק הפרות פליליות של חוקי המגן, וכך השיח הציבורי בעניין נותר חלול, העוסק במספר הפקחים ובשכר המינימום. יש נטייה לחשוב כי הכלי הפלילי הוא העיקרי, אך פרט לו קיימים כלים אחרים, כמו תובענות ייצוגיות ומניעת אפשרות להשתתף במכרזים.



בפעם היחידה שהגיעה תובענה ייצוגית בעניין אי תשלום שכר מינימום לעובדים - אל על שלא שילמה שכר לדיילים בתקופת הכשרתם - דחה אותה בית הדין הארצי ושלח מאות עובדים להגיש תביעות פרטניות. גם חקיקת חוק תובענות ייצוגיות לא פתרה את הבעיה, שכן בתי הדין לעבודה מסרבים לראות באכיפת זכויות המגן יעד מרכזי ואינם מתייחסים להפרתם כמכת מדינה. בית הדין הארצי נמנע זה יותר משנתיים להכריע בשאלה אם 600 מאבטחים שהשתכרו שכר מינימום ולא הופרשה עבורם פנסיה ייאלצו להגיש 600 תביעות נפרדות, או שניתן יהיה לדון בתביעה ייצוגית בעילה זו.



היועץ המשפטי לממשלה, שהתנגד לאישור תובענה ייצוגית בנוגע לעמלות הבנקים, כלל לא טרח להתייצב בהליך זה. התמ"ת מצדו, מסרב לפרסם את רשימת המעסיקים שנקנסו, בנימוק של הגנה על פרטיותם, או את רשימת המעסיקים שנגדם הוגש כתב אישום בשל אי תשלום שכר מינימום. האוצר מסרב לפסול מעסיקים המפרים את חוקי המגן ובשמונה השנים האחרונות מאז שניתנה לו סמכות לכך מעולם לא נפסל ולו מעסיק אחד מלהתקשר עם המדינה. בתי הדין לעבודה מתעלמים מהוראות המחוקק המאפשר להם לפסוק פיצויי הלנה מוגדלים במקרים שבהם לא משולם לעובד שכר המינימום, ואף נמנעים לפסוק את פיצויי ההלנה הרגילים.



לפני שלוש שנים, לאחר לחץ מצד ארגוני זכויות עובדים וח"כ שלי יחימוביץ', החל החשב הכללי בבדיקת היקף הפרת זכויות עובדי הקבלן המוצבים במשרדי הממשלה. הממצאים גילו שיעור הפרה של 100% מהחברות באותה העת. בישראל איש לא מבקש באמת לאכוף את חוקי העבודה. האוצר כפה על משרד התמ"ת, כתנאי להגדלת מספר הפקחים מ-20 ל-60 - מספר נמוך עשרות מונים ממדינות oecd - העסקת סטודנטים במשרה חלקית במקום עובדים רגילים. ספק אם על חקירות הגבלים עסקיים או הונאות מס הכנסה וני"ע יעז האוצר להפקיד סטודנטים במקום עובדים מנוסים.



בסופו של דבר לא מתקיים דיון מהותי באכיפת זכויות המגן ובאכיפת שכר המינימום. הפרת זכויות העובדים בישראל מחייבת שינוי גישה מצד מערכת המשפט והקמת רשות עצמאית לזכויות בעבודה, בעלת תקציבים וסמכויות כדוגמת מקבילותיה האזרחיות, עד אז, השיח יהיה דמגוגי ומצבם של העובדים לא ישתנה.



הכותב הוא עורך דין וחבר עמותת קו לעובד