הממשל בארה"ב לומד איך מנהלים מערכת פיננסית

>> באוצר מתכוננים למכירת אחזקות המדינה בבנק לאומי. עם השלמת המכירה תתבטל ועדת המניות שליוותה את מערכת הבנקאות מאז הלאמת הבנקים בשנות ה-80. ואולם רגע לפני שתושלם הפרטת המערכת, המודל של הקמת ועדות ציבוריות למוסדות פיננסיים שהולאומו בידי המדינה מעורר דווקא עניין בארה"ב.



לאחר החילוץ הדרמטי של מערכת הבנקאות וחברות הרכב בעקבות המשבר הכלכלי ב-2008, עולה בארה"ב השאלה כיצד מנהלים חברות כשהממשלה היא אחד מבעלי המניות הגדולים בחברה.

פרופ' אדוארד רוק מאוניברסיטת פנסילווניה התייחס לקשיים האלו, בהרצאה שנשא בשבוע שעבר בכינוס שהתקיים בקריית אונו. הוא ציין כי אחד המודלים שנראים מעניינים בהקשר זה הוא המודל שלפיו ניהלה המדינה את אחזקותיה בבנקים בעשורים האחרונים. רוק ציין כי לאחר החילוץ מצאה הממשלה את עצמה בעלת מניות גדולה בתאגידים כמו gm ,gmac ,aig, סיטי, פאני מיי ופרדי מק. הבעיה שנוצרה היא שמצב החוק כיום והחובות שהוא מטיל על בעלי מניות אינם מתאימים לבעלות ממשלתית.



הממשל בארה"ב הגיע לשליטה בחברות האלו לא מתוך מטרה לשלוט בחברות ציבוריות. ואולם הוא כן מעוניין להשפיע עליהן, כך שערך המניה יעלה והוא ייהנה מהאפסייד על ההשקעה שלו.



ואולם נוצרו כמה בעיות שמקורם בהתערבות של שיקולים פוליטיים והתנגשות של אינטרסים אלו שלאו דווקא יובילו למקסום הרווח של החברות. למשל, הפעלת לחץ על gm לאמץ מדיניות ייצור יותר ירוקה, מה שהופך את הייצור ליקר יותר ורווחי פחות. דוגמה נוספת היא עסקות בעלי עניין בין חברות שונות שהממשלה שולטת בהם, והשפעות על חברות מתחרות בענפים שבהם חלק מהחברות הן בבעלות ממשלתית.



בעיות נוספות נוצרות עקב הגבלה של אחריות הממשל בחוק. כך, למשל, אם בוצעה עוולה כלשהי, על הממשלה לא ניתן להטיל פיצויים עונשיים לעומת בעלי מניות אחרים. רוק ציין כי יש ניסיון להתאים את החוק, כך שהחבות הקיימת כיום בחוקים תחול גם על הממשל.



אחת הדרכים שאימצו היא לחלץ מתוך החוקים הקיימים את חובת הנאמנות של בעל המניות הן כלפי החברה הן כלפי בעלי מניות המיעוט. את המגבלה באחריות החוקית של הממשלה ניתן, לפי רוק, לרכך באמצעות תביעה ישירה של הדירקטורים מטעמה ולאו דווקא של הממשלה כבעלת שליטה.



ואולם מעבר לכך, לפי רוק, נבחנות כעת חלופות לחקיקה שתסדיר את מעמד הממשלה כבעלת מניות בחברות. הבדיקה נערכת גם ביחס למודלים של שליטה שונים שמופעלים בארה"ב עצמה. לדוגמה, ב-aig בעלות הממשלה מופעלת באמצעות שלושה נאמנים שצריכים לפעול יחד; ובסיטי זכות ההצבעה מכוח המניות מוגבלת לתחומים מסוימים, למשל בחירת דירקטורים. בנוסף, בוחנים בארה"ב כיצד מתמודדים בבריטניה עם הניהול של הנכסים שהולאמו על ידם, למשל בנוגע ל-rbs.



מודל נוסף שאותו לומדים האמריקאים, לפי רוק, הוא זה שהופעל בישראל ב-83' כשמערכת הבנקאות בישראל הולאמה לאחר פרשת ויסות המניות. מודל זה מגביל את יכולת הפוליטיקאים בהתערבות במינוי דירקטורים המנהלים את הבנקים.