וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם הייתם קונים את החוב של משפחת דנקנר ב-10 אגורות לשקל?

מאת יורם גביזון

24.6.2010 / 7:00

בני משפחת דנקנר הציעו להגדיל את הערבות לבעלי האג"ח ל-8.6 מיליון שקל על רקע החשש שבית המשפט לא יאשר את הסדר החוב. נושי החברה יתכנסו מחר לדיון נוסף



>> פרשת הסדר החוב של חברת אלרן השקעות עשויה להיות תקדים בעל השלכות רוחב להסדרים דומים אחרים. איתן אורנשטיין, שופט בית המשפט המחוזי, הורה לחברת אלרן השקעות, שבשליטת דני, גדי, דורי ושמואל דנקנר, לכנס אסיפות נושים עד יום שישי כדי לאשר את שינוי תנאי הסדר החוב שהוצע בידי החברה.



אורנשטיין השהה את החלטתו בנוגע לאישור הבקשה להסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, לאחר שבני משפחת דנקנר הציעו, לאחר סיום הדיון בבקשה לאישור שהתקיים שלשום, לתת ערבות אישית בסכום של 8.6 מיליון שקל (במקום ערבות של מיליון שקל בלבד שהוצעה קודם לכן) לתשלום הראשון של סדרת איגרות חוב שתונפק לבעלי האג"ח מסדרות א ו-ב' (שהונפקו בידי החברה כחלק מהסדר החוב המוצע).

הערבות של 8.6 מיליון שקל הוצעה לאחר שנראה היה כי השופט אורנשטיין עלול לא לאשר את הסדר החוב המוצע ולהורות על פירוק החברה על רקע דרישת בני משפחת דנקנר, בעלי השליטה בחברה, ונושאי משרה בחברה לפטור מתביעות בגין מעשים שעשו לפני ההסדר בתום לב.



ההסדר מבוסס על המרת 60% מאיגרות החוב למניות אלרן השקעות לפי שווי חברה של 100 מיליון שקל והנפקת סדרה חדשה של איגרות חוב מסדרה ג', שתיפרע בארבעה תשלומים בין 2015 ל-2018 כנגד יתרת 40% מהחוב. אלרן השקעות הציעה הסדר אחר למזרחי טפחות (27 מיליון שקל), שהוא נושה מובטח, כשלבנקים לאומי ומרכנתיל, שאינם מובטחים, תפרע החברה 18% מהחוב במזומן, תקבל הלוואה חדשה בגין 22% מהחוב ותקצה מניות בגין 60% מהחוב לפי שווי של 100 מיליון שקל.



שלוש קבוצות הביעו התנגדות לאישור ההסדר: יור-דנט, קבוצה קטנה יחסית של בעלי איגרות חוב שמיוצגים בידי עו"ד אופיר נאור; סגל לוי, שמיוגים בידי עו"ד שחר בן מאיר; ובנק מרכנתיל דיסקונט, שאלרן השקעות חבה לו 3 מיליון שקל ושמיוצג בידי עו"ד רונן מטרי.



עו"ד מטרי מעריך שהפרשה תסתיים בצו פירוק ומסביר את התנגדותו של מרכנתיל להסדר: "אנחנו מאמינים בכל לבנו שאופציית הפירוק עדיפה משמעותית מההסדר המוצע". להערכתו, פירוק החברה יחזיר לנושים 30% מחובם, בעוד בעלי איגרות החוב יקבלו להערכתו קרוב ל-0% מחובם והבנקים 18% ממנו.



מרכנתיל מצביע על כמה מפגמיו הבולטים של ההסדר: העובדה שההסדר מפלה בין הנושים לא מובטחים. כך, בעלי אג"ח מצד אחד שלא מקבלים תמורה כלשהיא במזומן, בעוד בנקים לא מובטחים כמו מרכנתיל מקבל 18% מהחוב, ובנק לאומי מקבל הטבה של 30 מיליון שקל. מצבם של ספקי החברה , גם הם נושים לא מובטחים, טוב מכל הקבוצות. ספקי החברה, כמו סוכני נסיעות, מעריכי שווי, יועצים משפטיים, יורוקום ועו"ד ברומניה, יקבלו בממוצע 66% מחובם במזומן כבר במועד השלמת ההסדר.



להערכתו, פגם חמור בהסכם הוא מתן פטור גורף לבעלי השליטה ונושאי המשרה בחברה מחלק ניכר מאחריותם לקריסת החברה. זאת על אף שקיימות ראיות לכאורה שבעלי השליטה משכו דיווידנד שלא כדין בסכום של יותר מ-55 מיליון שקל, באופן שדירדר את מצבה של החברה.



"ההסדר לא ראוי", אומר נאור, "התמורה לבעלי האג"ח עלובה ביחס לחוב. הם מקבלים הקצאת מניות ל-30% מהונה של אלרן בשווי שוק של 2 מיליון שקל כנגד המרת 60% מהחוב שהיקפו הכולל 50 מיליון שקל. פירוש הדבר 'תספורת' של 28 מיליון שקל, כשנגד יתרת 40% מהחוב הם מקבלים הקצאה של אג"ח חדשות שסיכויי פירעונן הם אפסיים".



נאור מגלה שהשוק מתמחר את איגרות החוב של אלרן השקעות ב-10 אגורות לשקל חוב, כשכיום מתבצעות עסקות במחיר זה. נאור מוסיף פגם מהותי להסכם, והוא העובדה שבעלי חוב של 30 מיליון שקל אינם נכללים בהסדר, כולל ערבות של החברה הבת אלרן אחזקות לחובות השותפות עיר המלכים בסכום של 30 מיליון שקל, שאותם החברה מחליפה בערבותה שלה.



נאור מבהיר שהסעיף שמקנה לבעלי השליטה באלרן השקעות מבני משפחת דנקנר ולנושאי משרה בכירים בחברה פטור מאחריות לחלקם במצבה של החברה הוא סדין אדום: "בעלי השליטה, ששימשו נושאי משרה בכירים, משכו משכורות ב-20 מיליון שקל ב-10 השנים האחרונות, כולל תשלום של 1.4 מיליון שקל ב-2009, שבה החברה היתה על סף קריסה.



מתן צו פירוק ישלח מסר לשוק ההון, אומר עו"ד נאור, "והוא שבית המשפט אינו מחויב לאשר כל הסדר חוב גם אם אינו ראוי רק מפני שרוב בעלי איגרות החוב והבנקים תומכים בו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully