נשים צעירות, באמצע החיים, החליטו שהדבר הכי חשוב זה לתרום לקהילה

מסיבה כה מרשימה לא נראתה כבר זמן רב בנמל תל אביב. כשהם מתחבאים מתחת לתחפושות מושקעות ואוחזים כרטיסי כניסה במאות שקלים, זרמו בחג פורים האחרון המוזמנים המכובדים לתוך מועדון ה-tlv, שנעטף בבדי קטיפה אדומים ורוהט בשולחנות ובכסאות שחורים. בכניסה למקום קיבלה את פניהם קבוצת נשים לבושות בשחור, עוטות איפור כבד וכהה, מחשופיהן נדיבים ומצב רוחן משובב. תמהיל החוגגים הורכב בעיקר מאנשי עסקים ידועים ומפורסמים למיניהם: כולם רצו ליטול חלק במסיבת ההתרמה הנוצצת של פורים שערך מעגל נשים 11, שבסיסו בהרצליה פיתוח, ולתרום למאמץ המשותף של חברות המעגל למען הקהילה. למוזמנים הוגשה שתייה אלכוהולית בחינם, הם זללו רולים בשריים ומלצריות הסתובבו ביניהם וחילקו מיני מתוקים. על המסכים הוקרנו פרסומות של יצרנית הרכב היוקרתי אינפיניטי ועל הבמה פיזז די.ג'יי נלהב. חוגג מאושר זכה בהגרלה בחופשה מפנקת בחו"ל, ואחר קיבל תכשיט יוקרתי. בסוף הערב נאספו עשרות אלפי שקלים, שישמשו את נשות המעגל בפעילותן ההתנדבותית במהלך החודשים הבאים.



התמונה שעלולה להתקבל מהאירוע היא שמעגל נשים הוא ארגון אקסקלוסיבי של בנות המעמד הגבוה בישראל, ואולם אין מדובר בגוף המאגד רק נשים אמידות וזוהרות. למעשה, "על כל 20 נשים נוצצות יש לנו 250 חברות אחרות", אומרת שרון טייץ, נשיאת הארגון הארצי הישראלי. "ואנחנו גם רוצות שיצטרפו כמה שיותר בנות חדשות".



מגלי תכלת לדרך הגלים



מאבן יהודה ועד הקריות, מכל שכבות האוכלוסיה, נרתמות קבוצות של נשים שמצויות בקשרי חברות, מתאגדות ותורמות מזמנן וממרצן למען הנזקקים באיזור מגוריהן. מעגל נשים (women circle) הוא ארגון התנדבותי שהוקם לפני 50 שנה בבריטניה, ופועל ב-36 מדינות ברחבי העולם. הוא מאגד 1,053 מעגלים ופעילות בו יותר מ-12 אלף חברות. מהונג קונג ועד זמביה, משוודיה ועד הודו - נשים מחפשות דרכים להשתמש בכישוריהן ובקשריהן כדי לחולל שינוי.



לפני כמה שבועות התקבצו ארבע מחברות המעגל ההרצלייני בבית קפה על שפת ימה של העיר, לשיחה על אחריות קהילתית ועל כוח נשי: דגנית חרל"פ, ענת עליזי, יעל טייץ וענת גרבנאו - נשים צעירות, אמהות ועובדות. את המעגל בהרצליה הקימה פפי לנדאו-בר, בתו של ראש העיר לשעבר אלי לנדאו, עם כמה חברות ב-2002.



ביום העצמאות האחרון הפיקו חברות המעגל חוברת המתארת את פעילותן, ומכרו בה שטחי פרסום ב-1,200 שקל לעמוד. "המפרסמים שבחרו להיות בחוברת שלנו זוכים להשתתף בעלון עם סטייל, מקבלים חשיפה לקהל שמעניין אותם ותורמים לקהילה", אומרת עליזי, 42, אם לשלושה העוסקת בתחום הנדל"ן. בין המפרסמים בחוברת הקטנה אפשר למצוא את המכוניות מרצדס ויגואר, את חברת הטכנולוגיה הגרמנית loewe, את מותג השוקולד הבלגי לאונידס, את מותג התיקים פורלה, את ביטוח ישיר ואת בית הספר לסקי בעיר.



תחת הכותרת "דברים טובים עושים ביחד", מסופר בחוברת על שיפוץ חדרי מגורים לנערות בסיכון, על הקמת בית לנערות נפגעות תקיפה מינית, על הקמת פרויקטים לימודיים בבית הספר שז"ר בנתניה ועל הקמת פרויקט "דרך הגלים" בהרצליה, שמהווה מסגרת תומכת לכ-60 בני נוער על סף נשירה מהלימודים בחטיבות הביניים. "הקרנו באירוע שלנו בפורים סרט על הפעילות, אבל הרבה אנשים רצו לדעת יותר, אז החלטנו להפיק בעצמנו חוברת שתאפשר לדעת עוד", אומרת יעל טייץ, 40, אם לחמישה ילדים המעצבת עוגות לאירועים, וקרובת משפחה של הנשיאה שרון.



"הסיבה לכך שאנחנו שוקדות על הסרטים ועל החוברת היא כדי ליצור מודעות לעשייה שלנו", אומרת דגנית חרל"פ, 42, אשה גבוהה ומרשימה ואמא לשניים העוסקת בנדל"ן, בעיצוב ובאמנות ומעצבת בעצמה רבים מהפרויקטים. "שכשנבוא ונבקש כסף יידעו מי אנחנו. אנחנו לא מוציאות כסף על יחצ"נות ועובדות ללא משכורות. כל שקל שאנחנו מקבלות הולך ישירות לנזקקים, ואנשים סומכים עלינו".



"מה שיפה במעגל הוא שכל אחד עושה את מה שהוא טוב בו", אומרת גרבנאו, 38, אם לשלושה העוסקת ביבוא וביצוא בתחום האופנה. טייץ ממהרת לתקן אותה: "כל אחת עושה מה שהיא טובה בו! אנחנו כאן ברוח נשית". "נכון, אנחנו נשים צעירות באמצע החיים, שדווקא בזמן שהן עובדות ועסוקות הן עושות משהו למען הקהילה בתוך כל הג'ננה של החיים", מוסיפה גרבנאו. "לא כמו פנסיונריות, שעכשיו, כשיש להן זמן - הן עוזרות".



רוב החברות במעגל 11 גרות בהרצליה פיתוח ורמת החיים שלהן גבוהה. לדוגמה, חברת המעגל מירב כהן נשואה לרענן כהן, מנכ"ל חברת כור מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר; ואילו חרל"פ נשואה לאיש העסקים יואב חרל"פ, שמשפחתו היא בעלת סוכנות כלמוביל ליבוא רכב. בשנה שעברה נודע כי חרל"פ רכש לשימושו האישי מטוס פרטי, והוא גם נודע באוסף אמנות גדול המוערך בעשרות מיליוני דולר.



הארבע טוענות בתוקף שלא כל חברות המעגל הן נשים עשירות, ומתגאות בעובדה ששלוש מהן מגיעות ממרכז העיר. "יש מעגלים בכל רחבי המדינה, מכל הרמות הסוציו-אקונומיות", מדגישה טייץ. "והן לא פחות פעילות. יש להן לא פחות קשרים מאתנו ולפעמים הן אפילו חיות בתוך קהילה של נזקקים".



אתן מרגישות צורך לתת לקהילה גם מפני שלכן יש יותר מלאחרים?



חרל"פ: "אנשים שרוצים לתת ייתנו בלי קשר לכמה יש להם, אלא בגלל איך שהם חונכו ואיזה קשר יש להם לקהילה. העשייה שלנו היא רווח נקי. זה לא קלישאה שכשאת נותנת, את מקבלת יותר. וכשנותנים לקהילה גם יוצרים חברה טובה יותר. ככה אנחנו מגדלות את הילדים. זה חינוך לעשייה - לא על ידי דיבור, אלא על ידי מעשים בשטח".



אתן לא חוששות שאנשים ינסו לנצל את הסיטואציה?



"חשוב להדגיש שאנחנו בחיים לא רושמות צ'ק. אנחנו נותנות מענה לצורך, לא כסף. נקנה את מכונת הכביסה, אם צריך, או נמצא מכונה ממישהי שבדיוק מפנה".



על אף שכרגע אין במעגל שלהן מקום לחברות חדשות, הן טוענות שהמעגל אינו מועדון סגור. "את לא יכולה לעבוד במעגל של 40 חברות", מסבירה עליזי, "אנחנו נפגשות בבתים וצריכות לקבוע אחת עם השנייה. בנוסף, אנחנו כבר מכירות. את לא יכולה לא להכיר אף אחת ופתאום להגיע". עם זאת, במעגלים אחרים דווקא נרשמת דרישה ולעתים אף צורך בחברות חדשות וחדורות מוטיווציה.



איך הנזקקים מתמודדים עם המפגש אתכן, נשים אמידות שבאות לעזור להם?



חרל"פ: "זאת שאלה טובה. בדך כלל, כשמישהו מגיע למצב שהוא צריך שמישהו אחר יעזור לו, הוא אסיר תודה. כל מי שמקשיב לו גורם לו להיות מאושר. אבל אנחנו לא בהכרח בקשר ישיר. ברוב המקרים אנחנו עובדות מול ארגונים - מתחילות עבורם פרויקט, והם ממשיכים ועובדים מול הנזקקים. למרות שקיים גם המצב של נזקק שנאלץ לעמוד מול האדם שעוזר לו".



בין הקשרים הענפים של חברות המעגל 11 אפשר למנות את עמותת לב אוהב ואת העומדת בראשה, שרון איילון-אלוביץ', את בכור צבאן מתכשיטי צבאן ואת חברת הנסיעות דיזנהויז. אחת החברות הפעילות היא שרית דור, מנהלת קשרי הלקוחות של בנק בינלאומי, שנרתם מדי פעם למען מטרותיהן, כגון הקמת כיתת מחשבים לילדים בעלי לקויות למידה.



מה בדבר האחריות של המדינה כלפי הנזקקים?



חרל"פ: "אנחנו מרגישות בהחלט שזאת עבודה שהממשלה היתה צריכה לעשות. אנחנו ממלאות ואקום שהיה צריך להתמלא על ידי המדינה. עצוב שזה ככה. הממשלה פעלה בתחום בעבר, אבל נמצאת כיום במקום של נוחות, בעוד מעגל הנזקקים רק גדל עם השנים. למרות זאת, הלב לא מאפשר לנו שלא לעשות, אנחנו בנויות לנתינה".



המעגל הראשון בישראל הוקם בתל אביב ב-1991. הוא נושא את הספרה 1 וכיום חברות בו 17 נשים. השנה עומדת בראשו אדל בן חמו, מתאמת תוכניות והשתלמויות בתחום היהדות והציונות במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. לפני חודש קיים המעגל אירוע התרמה גדול בהיכל לאמנויות הבמה בהרצליה, וגייס עשרות אלפי שקלים עבור ילדים בפנימיות שונות. את האירוע הנחתה העיתונאית גל גבאי, והמוזמנים נהנו מהופעה של הזמרת גלי עטרי, שאף סיפרה על חוויותיה כילדה שגדלה בפנימיות.



"כל מעגל הוא עמותה רשומה בפני עצמה", מסבירה שרון טייץ. "אבל כל המעגלים חוסים תחת התקנון הארצי, שפועל על פי כללי הארגון העולמי". חלק מהחוקים של הארגון כוללים טקסי החלפת תפקידים ועריכת בחירות לתפקיד סגנית היו"ר, מזכירה וגזברית. בכל תפקיד רשאית לשאת כל חברה מתחת לגיל 45 במשך שנה, ומי שנבחרת לסגנית מכהנת שנה בתפקיד זה, ונהפכת בשנה שלאחר מכן באופן אוטומטי ליו"ר למשך שנה, שאחריה תוכתר ליו"ר היוצאת. לכל נושאת תפקיד יש סמכויות וחובות שמבדילים אותה משאר חברות המעגל.



העמותות פועלות בהתנדבות מלאה, והחברות בהן לא זוכות להחזרים על נסיעות או על הוצאות משרדיות. כדי להיות חלק מהארגון העולמי ולזכות באפשרות לשאת את שמו, הנשיאה צריכה להעביר באופן תדיר דיווחים על אודות חמישה מעגלים לוועד המנהל העולמי. "החשיבות של להיות חלק מהארגון העולמי נוגעת בעיקר לאיסוף התרומות", אומרת טייץ. "הרבה יותר קל לפנות לתורמים פוטנציאלים כשמציגים את ארגון העל, וגם עבור הנשים יש משמעות רבה לעובדה שהן יודעות שהן נוטלות חלק ממשהו גדול. זאת הידיעה שאת לא פועלת בחלל ריק או לבד".



מעגל נשים נולד מהארגון ההתנדבותי הבינלאומי לגברים "שולחן עגול", ומבוסס על מודל הפעילות שלו. בכמה מדינות בעולם, חלק מחוקי הארגון מורים כי רעייתו של כל חבר בשולחן עגול תשמש כחברה במעגל נשים. הקשר בין הארגונים בישראל רופף יותר. הבדלים נוספים בין מדינות אפשר למצוא גם בבחירת הפרויקטים ובמטרותיהם. "בשווייץ אין רעבים, אז הן נרתמות למען חקר הסרטן", אומרת טייץ. "אצלנו כמות הרעבים והנזקקים עצומה, ואין לנו את הפריווילגיה שיש בחלק מהמדינות. הבעיות פה הן הרבה יותר בסיסיות ואקוטיות, וכמות חסרי הישע עצומה".



מדי שנה נערך כנס עולמי ונבחר פרויקט עולמי. הפרויקט שנבחר בשנה שעברה היה הקמת תאי שירותים לתלמידות בהודו, שלעתים מפסיקות ללכת לבית הספר מפני שאין שם בתי שימוש עבורן. בעזרת איסוף בולים מכל רחבי העולם ומכירתם לאספנים בדנמרק, הצליח הארגון להשיג את המימון הנדרש עבור הקמת 170 בנייני שירותים ברחבי דרום הודו.



מהצד השני של הכביש



חמוטל ינאי-בוכשרייבר, 39, היא היו"ר לשעבר והיוזמת של מעגל נשים 15, הממוקם באור יהודה. היא מנהלת מכירות בחברת טלדן ואם במשרה מלאה לשלושה, בדומה לשאר חברות המעגל שלה. אור יהודה מורכבת מאוכלוסיות מגוונות של ותיקים, זוגות צעירים ועולים חדשים. חברות מעגל 15 מגיעות ברובן משכונת נווה סביון המבוססת, שהוקמה לפני 15 שנה. היו"ר הנוכחית של מעגל 15 היא עינת ברקוביץ'.



"הרעיון היה לעזור לאלה שנמצאים מצדו השני של הכביש", אומרת ינאי-בוכשרייבר. "בשכונה שלנו יש אוכלוסיה חזקה של אקדמאים עובדים, עם שניים-שלושה ילדים. אבל בצד השני של הכביש יש משפחות חד הוריות, משפחות שבהן רק אחד ההורים עובד, אם בכלל, ומשפחות מרובות ילדים".



העמותה פועלת בצמוד לעירייה ולאגפי החינוך והרווחה שלה, ולוקחת על עצמה כמה פרויקטים בכל שנה. בשנים האחרונות מאמצות חברות המעגל מועדוניות ברחבי העיר, שאליהן מגיעים ילדים ממשפחות מצוקה היישר מבית הספר. בנות המעגל מגיעות פעם בשבוע בקבוצה ועורכות פעילויות במועדוניות: מבשלות עם ילדים קטנים או עוזרות לילדים מבוגרים יותר בשיעורי הבית. השנה גם חילקו לילדים המתמידים בלימודיהם פרס של 150 שקל לקניית בגדים. בנוסף, הן מתנדבות במה שהן מכנות "ימי שיא" - ימי הולדת או חגים הנערכים במועדוניות.



אחת הדוגמאות הבולטות להישגי המעגל היתה אימוץ המרכז לשלום המשפחה בעיר, שזכה לשיפוץ בזכות החברות, לאחר שהעירייה הקצתה לו מבנה אך לא הקצתה תקציב לשיפוצו. "התחלנו לגייס כספים ואנשי מקצוע שהסכימו להתנדב, ופיקחנו בעצמנו על העבודות", מספרת ינאי-בוכשרייבר בהתרגשות. "שתיים מאתנו הן מעצבות פנים שתרמו את הפן המקצועי, כמו שאנחנו עושות בכל פרויקט". זאת לא הפעם הראשונה שבה חברות המעגל תורמות מיכולותיהן המקצועיות. בין החברות אפשר למצוא מורה שעוזרת לבנות את התוכניות הלימודיות, ומנהלת מטבח שהעניקה לבני הנוער הרצאה על ניהול משק הבית.



איך מגייסים כספים עבור כל הפעילויות האלה? מדי שנה מקיים כל מעגל ערבי התרמה, שנועדו לכלכל את פעילותו במשך השנה. בשנה שעברה התגייס מועדון הזאפה ברמת החי"ל. להקת הסיקסטיז הופיעה בהנחה, בתי עסק העניקו חסויות וכל הכרטיסים נמכרו במהירות. בסוף הערב היה למועדון עודף ממכירת משקאות ומזון והוא תרם גם אותו לקופת העמותה. בכל ערב שכזה נאספים בין 30 ל-50 אלף שקל. ערב נוסף שסיפק הכנסה נאה לעמותה היה חגיגת יום הולדתו של אביה של ינאי-בוכשרייבר, אלישע ינאי, לשעבר מנכ"ל מוטורולה בישראל. ינאי ביקש מחבריו לא להביא לו מתנה למסיבה, אלא לתרום במקום זאת לעמותת המעגל. כך, במקום עניבה או דיסק במתנה, תרם כל אחד מהמכרים מאות שקלים למען הפעילות ההתנדבותית.



המעגל הצעיר והצפוני ביותר הוא מעגל 20 של אזור הקריות, שקם לפני שלוש שנים בלבד. כיום חברות בו 16 נשים ובראשו עומדת השנה לימור ברנשטיין, מרכזת מחקרים רפואיים בבית החולים רמב"ם. בין חברות הקבוצה יש גם גננת, מנהלת סניף בנק, כלכלנית ומנהלת פטנטים. בין הפעילויות האחרונות שלהן אפשר למנות את מבצע "חורף חם" שבו חילקו אימוניות ונעלי בית ל-60 ילדים, את הליווי שהן מעניקות זה שנה וחצי למשפחה של ילד החולה בלוקמיה, וכן את המימון של פעילויות לילדים נכים מעכו. בכל יום הולדת של ילדים במועדוניות, הן מנסות להגשים להם חלומות כגון מפגש עם השחקנים של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה, או הופעה של קוסם.



במהלך מבצע "עופרת יצוקה" עלתה ברנשטיין לשידור ברדיו חיפה וביקשה תרומות מהמאזינים עבור החיילים. הן הצליחו להתרים 10,000 שקל עבור חיילים בגבעתי, שקיבלו בגדי פליז, הלבשה תחתונה, גרביים ועוגיות. "נשאנו את החבילות עד למעבר הגבול, כשהליקופטרים חגים מעלינו", מספרת ברנשטיין, "זה עשה לנו כל כך טוב וזה נותן תחושת שייכות. אנחנו יוצאות יותר מסופקות מהמקבלים".



החברות לא דואגות רק למזון הגשמי. אחד משיתופי הפעולה שיצרו הוא עם תיאטרון הצפון, שמשריין עבורן כרטיסים לילדים ולבני נוער מהמועדוניות. "אנחנו נוגעות איפה שהממסד לא מגיע", מסבירה היו"ר. "החיים לא נגמרים בבית חסר כל. לא תהיה להם אמביציה לצאת מזה אם הם לא יכירו משהו אחר. היינו בהצגה על עוזי חיטמן והילדים שרו את השירים בדרך הביתה. זה לא משהו שהם רגילים אליו".



דיזל במקום טיפול שיניים



המעגל היחיד שחברותיו אינן פועלות למען בני עירן אלא עבור תושבי יישובים אחרים, הוא המעגל של סביון. השנה מתנדבות חברות המעגל בין השאר בשני פרויקטים בקריית אונו השכנה. האחד הוא מועדון לנערות והשני, בשיתוף עם עמותת אור שלום, הוא בית הבוגרים - שבו גרים 16 בוגרים שהוצאו מביתם.



"בגיל 18 המדינה מתנערת מאחריות", מסבירה יו"ר המעגל נוכחית, ורד שוורץ, 43, העוסקת בסטיילינג ובאופנה. "אין להם מי שיעזור להם ולא כלים להתמודד עם המציאות". חלק מהרעיון של בית הבוגרים הוא שדייריו מכלכלים את עצמם, משלמים חשבונות חשמל וזוכים לליווי צמוד. "רוב בני הנוער האלה מאבדים את האמון בסביבה ולא יודעים מה נחוץ לאורח חיים תקני", ממשיכה שוורץ. חלק מהבעיה שהיא מאבחנת נובעת מסדרי העדיפויות של בני הנוער: "הם מרוויחים מעט ויכולים להוציא 1,000 שקל על ג'ינס של דיזל גם כשהם צריכים לשמור את הכסף לטיפול שיניים, לחשבון חשמל ולארנונה. זה נהפך לחור בכיס".



מה מביא להתנהגות הזאת, לדעתך?



"תסתכל על החברה שלנו. אתה מדפדף בעיתון והכל כל כך ממותג. ילד שאין לו רוצה להרגיש שווה לילד שיש לו, והוא מרגיש ככה כשהוא קונה דיזל. אנחנו חברה חומרית, ולאו דווקא בסביון. הבעיה הזאת נמצאת בכל מקום. חברה שבה העולם שייך לצעירים והכל נורא חומרי וממותג".



את האירוע השנתי האחרון שלהן ערכו בנות המעגל בליל הסילבסטר, באולם הספורט של היישוב שנתרם על ידי המועצה. מחיר כרטיס הכניסה היה 200 שקל לאדם, ובדומה למסיבה של מעגל 11, גם כאן הוגרלו פרסים.



בנוסף לבני נוער, מאמץ המעגל 40 משפחות של ניצולי שואה, בשיתוף עם העמותה לקידום החינוך ביפו, וכן 260 משפחות של יוצאי אתיופיה מאור יהודה, בשיתוף עם מרכז הקליטה של העיר. חלק גדול מהעבודה נעשה בעזרת בני המשפחה, בני הזוג והחברים והחברות מהיישוב.



שוורץ מדגישה שמצוקה לא תמיד נראית, ולאו דווקא קשורה לרקע כלכלי. "אתה יכול לראות נערה שלובשת בגדים של טומי הילפיגר, אבל למעשה מדובר בנערה במצוקה", היא אומרת. "לעתים הרמה הסוציו-אקונומית של המשפחה גבוהה, אבל הילדים זקוקים למישהו שיהיה אתם. לפעמים יש ילדים להורים שרק עסוקים בקריירה, ואין להם זמן לילדים. ויש גם מקרים של התעללות במשפחות מבוססות".



איך משפיעה הפעילות שלכן על הבועה שבה חיים תושבי יישובים מבוססים?



"באופן כללי, אנשים חיים בתוך הבית שלהם. יש בועה מסוימת, אבל יש גם מודעות גדולה ורצון לעזור".