לנשוף לתוך מתקן ולגלות אם חליתם בסרטן -ד"ר חאיק מאמין שפיצח את ריח המחלה

לד"ר חוסאם חאיק, רק בן 35 ואחד המדענים המבריקים שיצאו מישראל, כבר נמאס. בכל פעם שהוא נקרא להשתתף בכנס מדעי בחו"ל, הוא נלקח לצד בשדה התעופה בן גוריון, ואז מתחילה מסכת של שאלות ושל חקירות. "אמרתי לאנשי הביטחון שאני מדען שמייצג את מדינת ישראל, ושהם צריכים לכבד אותי. אבל זה לא עזר. רק כשפניתי לתקשורת ולח"כים ועשיתי רעש, הם נתנו לי תעודת vip וההצקות הפסיקו". מה שאנשי הביטחון בנתב"ג לא ידעו הוא שחוסאם חאיק, ערבי נוצרי, עשוי להיות המדען הראשון בעולם שינצח את הסרטן. אף על פי שחאיק נהפך לאייקון בזירה המדעית והאקדמית, קיבל מענקים בהיקף מיליוני יורו מהאיחוד האירופי ומנצח על עשרות מדענים ברחבי העולם ממשרדו בטכניון, הוא כמעט אינו מוכר ברחוב הישראלי.



מאז הצטרף לטכניון באוקטובר 2006, זכה ד"ר חאיק ביותר מ-21 פרסים ואותות כבוד. בין השאר, הוא השתלב ברשימת 35 המדענים הצעירים המובילים בעולם ב-2008, של כתב העת המדעי היוקרתי technology review של mit. במארס 2010 העניקה הממשלה הצרפתית לד"ר חאיק אות אבירות במסדר האקדמאים - אות שייסד נפוליאון בונפרטה ב-1808 - להוקרת מדענים ואקדמאים חלוצים בתחומי המדע והחברה, הנחשב לאחד מאותות ההוקרה האזרחיים העתיקים בעולם.



חאיק מבלה את רוב זמנו בפיתוח "אף אלקטרוני", שאמור להתריע על קיומם של כמה סוגי סרטן כבר בשלביהם הראשונים. המטרה היא לזהות את מחלת הסרטן בשלב כה מוקדם, כך שגם אם הטיפול כיום - כימותרפיה והקרנות - הוא חריף ואגרסיבי, האבחון בשלב הראשוני יעניק לגוף האדם סיכויים טובים לנצח את המחלה.



בראיון ל-markerweek חושף חאיק את מה שעשוי להיות אחת מפריצות הדרך הגדולות בישראל ובעולם. אז איך בעצם נולד הרעיון של פיתוח "אף אלקטרוני" שמאבחן מחלות, ובאופן ספציפי סוגים של מחלת הסרטן? חאיק אומר שהרעיון התגלגל מסיפור אישי. כשלמד לדוקטורט, לקה אחד מחבריו בלוקמיה (סרטן הדם). "זה מאוד כאב לי. הוא אמנם הבריא, אבל עבר הליך הבראה קשה מאוד. הייתי אתו בקשר יום-יומי. ראיתי את הסבל שהוא חווה. זאת היתה הפעם הראשונה שבה התחלתי לחשוב על אבחון של מחלת הסרטן באמצעות חומרים מחמצנים שמופרשים בהליך פוטוקטליטי (המואץ על ידי אור) ובאים במגע עם תאים סרטניים.



"במחקר שלי בדוקטורט גיליתי מה קורה על פני השטח של אותם חומרים פוטוקטליטיים. גיליתי שישנם חומרים מחמצנים, שאם הם באים במגע עם חומר ביולוגי או אורגני, הם יכולים להשפיע עליו. במקרה של תא סרטני, הם יכולים לפרק אותו. הרעיון היה עדיין בתחילת הדרך באותה העת. ידעתי שאני צריך להרחיב את הידע שלי. בעקבות כך הלכתי ללמוד אלקטרוניקה מולקולרית, כדי לשלב ננוטכנולוגיה וחיישנים באבחון סרטן. קשה מאוד לאבחן סרטן באמצעות חיישן שבודק את ריח הבל הפה. הבעיה היא שריכוז החומרים המצויים בהבל הפה ומאפשרים זיהוי מחלות הוא קטן מאוד, 10-0.1 חלקים למיליארד. לכן נולד הצורך להשתמש בננוטכנולוגיה, כדי ליצור חיישנים שיידעו לאבחן גם כמויות זעירות כאלה.



"בשלב הפוסט-דוקטורט הבנתי שהטיפול במחלת הסרטן אמנם חשוב, אבל האבחון המוקדם חשוב יותר. במקרה של סרטן ריאות, אם אתה מאבחן מוקדם את המחלה, סיכויי ההחלמה שלך עולים מ-15% ל-70%, גם אם אתה משתמש בטיפול הנוכחי שיש כיום למחלה. כשהייתי במכון הטכנולוגי של קליפורניה, התחלתי לחשוב שאפשר למצוא פתרון מדעי גם להרחת מחלת הסרטן. לא היו באותה תקופה עדויות שמישהו אכן מצא שריח מסוים קשור למחלת הסרטן. סברתי שהריכוז של החומרים האורגניים בהבל הפה יאפשר לי לפתח חיישנים שיוכלו לתת אבחון למחלות.



"חקרתי באותה תקופה את הספרות המקצועית הנוגעת לאבחון מחלות לפי ריחות פה. מתברר שביוון העתיקה ניסו לזהות מחלות באמצעות ריח פה. היו גם סיפורים לא מדעיים על כלבים שידעו לזהות מחלות סרטניות לפי ריח השתן. לכלבים באמת יש חוש ריח מפותח, אבל מחקרים מדעיים גילו שהרגישות שלהם לריחות של חולים אינה גבוהה במיוחד. סיכויי ההצלחה של כלב הם 48%, כמעט כמו הטלת מטבע. במדע יש צורך במערכת שיודעת לאבחן בשיעור של יותר מ-80%. אז נכון שכלבים רגישים פי 10,000 מבני אדם בזיהוי ריחות ושהם יודעים לזהות מגוון רחב של מיליוני ריחות, אבל לאבחון מחלות הם לא מתאימים. זה לא רק מפני שהכלב לא רגיש מספיק לריח, אלא כי הוא לא יודע לתקשר עם בני אדם, ואנחנו לא יודעים איך ללמד אותו. לכן מה שניסיתי לעשות הוא לדמות את מערכת ההרחה של הכלב, רק שבמערכת ההרחה שלי יש אף אלקטרוני".



בעיתון "סיינטיפיק אמריקן" הסביר חאיק בפרוטרוט כיצד עובד האף האלקטרוני שפיתח. האף האלקטרוני מכיל מערך של חיישנים קטנטנים. כשהנבדק נושף אל תוך המתקן, נקשרות המולקולות המצויות בהבל הפה אל החיישנים. הללו מעבירים אות חשמלי אל שבב מחשב. השבב מנתח את החומרים שנשאפו על ידי קולטני האף באמצעות אלגוריתמים של רשתות נוירונים. החומרים האלה מזוהים כתבנית מסוימת. אם היא מתאימה לסוג מסוים של סרטן שהשבב כבר "למד" להכיר בתכנון מוקדם, הוא מציג את האבחון.



באוקטובר 2006, כשגויס חאיק לשמש כחוקר בטכניון, הוא החל להקים את מעבדת המחקר. כיום הוא מנהל לא פחות מחמש מעבדות: שתי מעבדות בבניין הפקולטה להנדסה כימית, מעבדה נוספת במרתף הפקולטה ועוד שתי מעבדות בבניין עמית על שם אלפרד מאן. חאיק אומר כי אושרו לו שתי מעבדות נוספות, כך שהמספר יגיע לשבע מעבדות. קשה לומר שישנם מדענים ישראלים אחרים בכל תחומי האקדמיה ומכוני המחקר הישראליים שזוכים בכל כך הרבה משאבים. בטכניון מאמינים מאוד בחאיק ובמחקריו, ומקווים שהמהפכה באבחון המוקדם של מחלת הסרטן תצא מחאיק ומצוות החוקרים שלו, וכמובן שהטכנולוגיה תבשיל למוצר מסחרי. מספר החוקרים והמפתחים שעובדים כיום תחת ניהולו של חאיק הוא מרשים: 27 חוקרים ו-14 מפתחים טכנולוגים. בינתיים נרשמו 17 פטנטים על הטכנולוגיה שפיתח חאיק.



"אספתי חוקרים מכל רחבי העולם לפי הכישרון שלהם. עובדים כאן חוקרים מלאומים ומגזעים שונים. חוקר הודי, חוקר רומני, חוקר סינגפורי, חוקר גרמני, חוקרים ערבים, חוקרים יהודים, דתיים וחילונים. הקריטריון היחידי של כל חוקר שעובד כאן הוא כישרון, והחוקרים עובדים בהרמוניה מלאה. זה מראה עד כמה העבודה המדעית יפה. מדע יכול לכלול אנשים שונים תחת אותה מטרייה. אין מחסומים בין אנשים".







הטכניון הצליח לפתות אותו



במהלך הראיון מודה חאיק כי הוא מעדיף לדבר על העבודה המדעית שהוא מנהל ולא על פוליטיקה. ובכל זאת, כשאנחנו שואלים אותו קצת על פוליטיקה, הוא לא נרתע ממתן תשובות ברורות. "אני דוגל בשלום ובאיחוד, אבל לצערי שני הצדדים, היהודים והערבים, לא מדברים ביניהם ואין הדדיות. אין שפה משותפת. כאן באקדמיה יש שוויון, אבל מחוץ לה זה שונה לגמרי. החקירות שעברתי בנתב"ג לא היו היחידות שבהן נתקלתי כערבי נוצרי. כשניסיתי לשכור דירה בבאר שבע עם שותף, כבר כמעט חתמתי על חוזה. בפגישה שבה היינו אמורים לחתום על חוזה, גילו שהשותף שלי מתגורר בבאקה אל-גרבייה. באותו רגע הם התנצלו ואמרו שהם לא היו מודעים לכך, אבל הם לא יכולים להשכיר לנו את הדירה. כיום אותו שותף עושה פוסט-דוקטורט בספרד".



חאיק נולד בנצרת ב-1975. אביו הוא מרצה להנדסת מכונות, בוגר הטכניון, ואמו עקרת בית. לאחר שסיים את לימודי התיכון, עבד שנתיים בעבודות פיסיות שונות, בין היתר במלצרות ובמפעלים. ב-1995 החל ללמוד לתואר ראשון בהנדסה כימית באוניברסיטת בן גוריון, בעידוד אביו ואמו. ב-1998 עבר למסלול מיוחד וישיר לדוקטורט בטכניון.



ב-2002 סיים חאיק את לימודי הדוקטורט שלו בהנדסה כימית. לאחר מכן עבר למכון ויצמן, בו שהה שנתיים כחוקר כחלק מהפוסט-דוקטורט שלו. המחקר שלו באותה תקופה עסק באלקטרוניקה מולקולרית, תחום עתידני שחוקר כיצד יכולות מולקולות לשמש כטרנזיסטורים במכשירים אלקטרוניים ובמחשבים. "זהו תחום שיבשיל רק בעוד 15-20 שנה לפחות", אומר חאיק. משם עבר ל-caltech, המכון הטכנולוגי של קליפורניה, למחקר נוסף בפוסט-דוקטורט שלו. המחקר עסק בננוטכנולוגיה ובמדעי החומרים, ובו החל לצבור בראשונה ניסיון בפיתוח חיישנים כימיים וננו-התקנים. אז גם החלו להגיע לחאיק הצעות מאוניברסיטאות מכל רחבי העולם, בתקווה לגייס אותו כחוקר.



"גם הטכניון פנה אלי, כמו אוניברסיטאות נוספות מחו"ל. הייתי צריך לחזור אליהם עם רעיון למחקר שעשוי להיות רלוונטי. אז גם עלה הרעיון לחקור אבחון מחלות באמצעות בדיקות נשיפה שכוללות חיישנים משוכללים. החלטתי בסופו של דבר לבחור בטכניון, שהציע לי תנאים מצוינים, אם כי קיבלתי הצעות טובות גם מאוניברסיטאות נוספות כגון אוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה.



"רציתי לחזור לישראל. גם אני וגם אשתי, העובדת כמהנדסת במשרד הבריאות, גדלנו במשפחות שמאמינות ודוגלות בתרומה לחברה שממנה הגעת. אני מבין את התופעה של בריחת מוחות, אבל אני אישית בחרתי לא להישאר בחו"ל. אני רוצה להישאר בישראל ולתרום לחברה. כואב לי הלב לראות מדענים ישראלים שנמצאים בחו"ל ולא חוזרים. זה חבל. יש הרבה מדענים שלא מקבלים הזדמנות בישראל, כי אין תקנים. מדען הוא אדם שלא יכול לעבור למקצוע אחר. אם היו שואלים אותי, הייתי דואג להוסיף תקנים חדשים באוניברסיטאות כדי להמשיך ולדאוג להביא מדענים ישראלים, ולהחזיר אותם ארצה".



יכול להיות שהאוניברסיטאות אשמות במובן מסוים, בכך שהן קפאו על שמריהן ?



"נכון שהאוניברסיטאות נרדמו באופן מסוים. אבל אפשר אחרת. הנה, הטכניון מנסה לקדם חוקרים צעירים, ואני חושב שזה מהלך שצריך לחזק בכל האוניברסיטאות. גיוס חוקרים צעירים יכניס דינמיות לאוניברסיטאות".



איך יכולה אוניברסיטה ישראלית להתחרות באוניברסיטאות המובילות בארה"ב?



"קיבלתי הצעות מאוניברסיטאות מובילות בארה"ב, וכולן נענו לדרישות שלי לגבי המעבדה והמחקר. גם הטכניון. היתה בזמנו שמועה שעל אף שלטכניון יש הרבה מוניטין, הוא לא מציע הרבה - אבל זה בפירוש לא נכון. למעשה, אם מסכמים כספית את כל הבקשות שלי מהטכניון, מדובר במיליון דולר - בעוד באוניברסיטאות אחרות, יוקרתיות גם הן, הציעו לי עד חצי מיליון דולר. הבחירה בי לא היתה קלה. התחריתי ב-27 חוקרים נוספים שביקשו את התקן שלי בטכניון. למזלי, נבחרתי כמתאים ביותר".







האקדמיה אינה מיקרוקוסמוס ישראלי



כשהוא על סף החלטה, רגע לפני שבוחר סופית בטכניון, ביקש ממנו פרופ' יכין כהן, דיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון, לשקול פנייה לאיחוד האירופי כדי לקבל מענק. על אף שנותרו עשרה ימים למועד הסופי של הגשת הבקשות למענקים, חאיק הגיש בקשה. "זו היתה ירייה באפלה לעשות את זה בזמן כל כך קצר. אמרתי לצוות במכון הטכנולוגי בקליפורניה שאני לוקח עשרה ימים הפסקה ועובד רק על זה. ישבתי מהבוקר ועד הערב ועבדתי על הבקשה למענק, שעסקה באבחון סרטן ריאות באמצעות בדיקות נשיפה על ידי 'אף אלקטרוני'. רבע שעה לפני הדדליין הגשתי את הבקשה למענק לאיחוד אירופי. בקושי ישנתי במשך עשרה לילות. ובסופו של דבר זכיתי. קיבלתי אותו. אחר כך התברר לי שזהו המענק הכי גדול שהאיחוד האירופי אישר לחוקר ישראלי אי פעם. מדובר בסכום של 1.73 מיליון יורו, ובשביל חוקר כמוני זה המון. כשקיבלתי את האישור למענק המחקר, הייתי כבר בטכניון.



"שמחתי, אבל לאחר חמש דקות קרה משהו שהשתיק לי את השמחה. הבנתי איזו אחריות מוטלת על הכתפיים שלי. isf, הקרן הלאומית למדע, מעניקה בישראל מקסימום 180 אלף דולר לארבע שנים לחוקרים ישראלים שמגישים בקשה. כאן מדובר ב-1.73 מיליון יורו, סכום עתק למחקר. גם עבור אוניברסיטה אמריקאית".



לאחר המענק הראשון, הוא קיבל מענק נוסף מהאיחוד האירופי, בסך של 5.3 מיליון דולר. המענק ניתן עבור פיתוח דור חדש של חיישנים ננומטריים למיון, לאבחון ולמעקב אחר סרטן הריאות. הוא ניתן לא רק לחאיק, אלא לקבוצה של מדענים משמונה אוניברסיטאות ומחברות אירופיות. הקבוצה של חאיק התחרתה על מענק המחקר מול 460 קבוצות של חוקרים מכל רחבי אירופה. רק 11 קבוצות זכו.



אתה מספר על חוויות לא נעימות שעברת בתור חוקר ערבי-ישראלי. למה בכלל לבחור לחיות בישראל? לא עדיף לגור בסן פרנסיסקו או בעיר אחרת, פלורליסטית יותר?



"נולדתי כאן. אני קשור לישראל. אני גם רוצה להוכיח לאחרים מהמגזר הערבי שאין דבר בלתי אפשרי. אתה שומע לא מעט דעות קדומות מערבים ישראלים, שלפיהן ערבים לא יכולים להתקדם באקדמיה הישראלית. רציתי להוכיח שזה לא נכון. להוכיח שאם אתה מספיק מוכשר, אתה מגיע לאן שאתה רוצה. הלוואי שהפוליטיקה תחקה את האקדמיה. הטכניון לא קיבל אותי בגלל המוצא שלי. אני מקווה שהסיפור האישי שלי יראה להרבה צעירים ערבים שאם מתאמצים ומבטלים את הדעות הקדומות, שעשויות לשתק לא מעט, אפשר להתקדם בחיים. לערבים צעירים אני אומר חד משמעית: תלמדו. תמצו את הפוטנציאל שלכם. והעיקר, תנסו ותפעלו. נכון שקיים פער בין המגזר היהודי לערבי. אבל לפחות באקדמיה ובהיי-טק, אם אתה מוכשר, אז לוקחים אותך. אני מקווה שגם בתחומים אחרים יצטמצמו הפערים. אני יודע שלא קל לדחוף את עצמך בתור ערבי. יש לי גם ביקורת לא מבוטלת על אנשים מהמגזר הערבי, שלא מספיק דוחפים את עצמם קדימה, שפועלים על בסיס דעות קדומות".



אתה מאמין שעוד בתקופתך יגיע שלום בין יהודים לערבים?



"אני לא חושב. האנשים כיום מפולגים. הצד הימני הערבי והצד הימני היהודי הם שני קצוות קיצוניים. הצד השמאלי בשני המגזרים מנסה איכשהו לגשר על הפערים, אבל הוא מצומצם מאוד. לפי אירועי המשט, אני לא צופה שנשיג שלום ב-15 השנים הבאות. וחבל. אם אתה אומר לי 'בוא תעתיק את הטכניון בתור מיקרוקוסמוס לשבעת מיליון האזרחים בישראל' - הייתי אומר לך שהשלום יגיע תוך שנתיים. אך לצערי לא כל הארץ היא הטכניון. בכל מקרה, אני מנסה לחשוף את הסיפור שלי בהרצאות בבתי ספר תיכונים מכל המגזרים. אני מדבר על מדע, וקצת על שלום.



"בבתי הספר הערביים שואלים אותי אם אפשר להתקדם מקצועית במדע ובטכנולוגיה אם אתה ערבי. והתשובה שלי היא כן. אני רק אומר להם 'תוציאו את הדעות הקדומות מהמוח ותנסו בעצמכם. אל תקשיבו למה שסבא שלכם אמר'. לשמחתי התובנה הזאת מחלחלת לכמה שיותר אנשים, ויותר ערבים ישראלים הולכים ללמוד לתארים גבוהים באקדמיה. בבתי ספר יהודיים שואלים אותי איך אני מרגיש בתור ערבי. יש סקרים שפורסמו שהראו שבציבור היהודי לא רוצים שום קשר עם ערבים. מאמינים שהערבים עדיין רוכבים על גמלים. אני מסביר להם שיש גם מלומדים ערבים".



איפה עומד הפיתוח מבחינה טכנולוגית?



"אנחנו עובדים בארבע חזיתות במקביל. אנחנו דואגים לאפיון ולייצור החיישנים הננוטכנולוגיים, ובמקביל מריצים בדיקות קליניות. התקדמנו בכל החזיתות. כבר באוגוסט 2007 שילבנו את האף האלקטרוני שפיתחנו בניסויים קליניים שבוצעו בבית החולים רמב"ם בחיפה. עד היום אנחנו מבצעים ניסויים. בכל פעם מסיימים ניסוי קליני ואז מתחילים חדש. ברמב"ם אנחנו עוסקים בניסויים קליניים שאמורים לאבחן הבל פה של חולי סרטן. אבל יש לנו תכנון לבצע ניסויים קליניים לאבחון חולי כליות כרוניים ומחלות לב. מתוך 27 החוקרים, 24 עובדים על הפיתוח לאבחון מוקדם של מחלת הסרטן. השאר חוקרים אבחון של מחלות נוספות, אבל זה עדיין בשלב של הוכחת היתכנות.







מתמקד בסוגים השכיחים



"אין ספק שהגביע הקדוש הוא מחלת הסרטן. בשלב ראשון אנחנו מנסים לאבחן סרטן ריאות. כיום אנחנו מתמקדים בחמישה סוגי סרטן: ריאות, שד, מעי גס, ערמונית וראש-צוואר. מדוע דווקא הסוגים האלה? כי הם אחראיים ל-60% מהתמותה הכללית מסרטן בעולם. יש 150 סוגי סרטן אחרים, אבל שיעורי התמותה מהם נמוכים יותר. אני רוצה להתמקד בסוגי הסרטן הנפוצים ביותר. אצל גברים מדובר בסרטן ריאות, בסרטן הערמונית ובסרטן המעי הגס. אצל נשים אלה סרטן ריאות, סרטן שד וסרטן המעי הגס. אני לא אומר שהאף האלקטרוני שלנו לא יכול לאבחן סוגי אחרים של סרטן או מחלות אחרות, אבל אנחנו מעדיפים להתמקד. אחוזי האבחון שלנו טובים מאוד. הגענו ל-89% בגילוי מוקדם של סרטן השד. בסרטן ריאות קיבלנו יכולת גילוי מוקדם של 100%, אבל המדגמים שבהם מתבצעים הניסויים הקליניים הם עדיין קטנים מדי. בחנו את גילוי סרטן הריאות על 70 חולים ועל 80 אנשים בריאים".



מהו לב הבעיה ברפואה המודרנית בכל הנוגע לאבחון מחלת הסרטן?



"אבחון סרטן מתבצע כיום בעיקר על ידי בדיקות הדמיה, ב-ct או ב-mri. הדרך השנייה היא המולקולרית, בדיקות dna. אבל כשאתה בודק באמצעות mri, אתה לא עולה על הסרטן בשלב מוקדם. צריך גם לומר ש-mri הוא מכשיר גדול ויקר, ולא שמיש בהרבה אזורים. קשה גם לנתח אתו תוצאות באופן חד. לכן יש צורך במומחים, שיידעו לנתח את התוצאות שהוא נותן לגבי סרטן. בדיקת ct יכולה לעלות 600 דולר. בדיקת mri יכולה לעלות 1,500 דולר. זה יקר. בנוסף, מכשיר ה-ct בעצמו פולט קרינה של קרני איקס ומסרטן. המסקנה היא שיש מעט מדי מכשירים כאלה, הם יקרים, והם לא מגלים את הסרטן בשלב מוקדם - ולכן קשה לאבחן מוקדם.



"המחלה הזאת ממזרית. מדוע? היא מתפתחת במשך ארבעה שלבים. השלב החמישי הוא כשאדם מת ממנה. בשלב הראשון, התאים נהפכים מבריאים לחולים. הצורה והריכוז שלהם בתוך הרקמה משתנים. בשלב השני נוצרים גידולים קטנים שנכנסים לרקמות. בשלב השלישי הגידול הסרטני הוא בגודל של כמה ס"מ. עד השלב השלישי, האדם לא מרגיש דבר. רק כשהוא בין השלב השלישי לרביעי, כשהוא מתחיל להרגיש תופעות של הקאה ועייפות או תופעות לוואי אחרות, הוא פונה לרופא. הבדיקות הכלליות שמתבצעות בבתי חולים לא עוזרות לאבחון, אלא אם אתה עושה בדיקת דם מיוחדת עבור סרטן. לכן לא מעט חולים לא מודעים לכך שהם חולים עד שהם רואים סימן בגוף, או שהם מרגישים חולים. בשלב הזה, המחלה כבר מתקדמת ואחוזי ההישרדות נמוכים.



"אני אומר משהו אחר. בגלל שהמכשירים בבתי החולים מוגבלים ביכולת האבחון שלהם, צריך לפתח מכשיר מדויק וזול שלא יהיה קיים אך ורק בבתי חולים. שתוכל להיכנס לבדיקה אצל רופא בקופת חולים, לבצע בדיקת נשיפה ולקבל אבחון מוקדם אם יש חשד לסרטן. ואם יש, אדם יוכל לטפל בעצמו מוקדם יחסית. כשאדם מאובחן עם סרטן בשלב הראשון או השני שלו, יש לו סיכויי הישרדות גבוהים. וכמובן חשוב שהמכשיר יהיה קל לתפעול, כדי שהרופאים וקופות החולים ירצו להשתמש בו. חשוב גם שהוא ייתן תוצאות מיידיות, תוך כמה דקות עד שעה".



עד כמה אתה קרוב למימוש החזון הזה?



"אנחנו בכיוון הנכון. התוצאות הקליניות מבטיחות, אבל צריך להרחיב את הניסויים הקליניים למדגם גדול יותר של אוכלוסיה, לאנשים מגזעים ומלאומים שונים. הצלחנו מחקרית לאבחן את חמשת סוגי הסרטן באמצעות בדיקות נשיפה".



עד כמה משמעותי ההישג שלכם מבחינת הקהילה המדעית העולמית?



"כל הקהילה המדעית מציבה אותנו בתור החוקרים המובילים בתחום אבחון הסרטן. רופאים לא חלמו שנחולל את מה שאנחנו חוקרים. תחשוב גם על המענקים שקיבלנו. האיחוד האירופי לא היה נותן לנו 5.3 מיליון דולר אם לא היה ברור לו שיש לנו מחקר ייחודי ובעל הישגים. קבוצת המחקר שלי מפרסמת מאמרים מדעיים במגזינים מובילים. אנחנו מצוטטים במקומות רבים. ישנה הכרה. כמעט אין יום שלא מגיע טלפון מחברה או מגוף גדול שמעוניין לשתף עמנו פעולה. ג'ונסון &ג'ונסון, חברות גדולות אחרות - כולם רוצים לקחת חלק בחזון שלנו".



מה עם הרצון להרוויח כסף מהמוצר הזה? לראות את הטכנולוגיה שאתה מפתח מצליחה?



"זאת בהחלט מטרה, אבל חשוב שככל שהמחקר הקליני יהיה יותר מעמיק ומבוסס, כך הערך שלו יגדל. לכן חשוב שנמשיך לחקור. מבחינת מהירות, אנחנו אחת הקבוצות המהירות ביותר בקרב חוקרים בעולם. הצלחנו להשיג הרבה מאוד בשלוש השנים שבהן אנחנו פועלים. פירסמנו 47 מאמרים בכתבי העת הכי מכובדים בשלוש השנים האחרונות. זה הרבה יותר מחוקרים אחרים".



איך מצליח צוות של חוקרים מאוניברסיטה אחת להגיע להישגים מחקריים טובים הרבה יותר מאלה של חברות פארמה גדולות, שמשקיעות מיליוני דולרים במחקר ובפיתוח מדי שנה?



"גם חברה גדולה לא תקדיש לפרויקט כזה יותר מ-40 מדענים. אנחנו לא נחותים מכל צוות מדענים בחברה גדולה. אתה שואל איך עליתי על הרעיון הטכנולוגי שלי? לפעמים אתה פשוט מקבל הברקה. זה קורה לא רק אצלי, אלא בהרבה תגליות במדע. אין לי הסבר מדויק איך הרעיון הזה עלה והבשיל דווקא אצלי".



אתה מאמין שהפיתוח שלך יוכל לעצור את הסרטן?



"אני מאמין שנוכל להקטין את שיעור התמותה בגלל היכולת לאבחן מוקדם, אבל כמובן שלא נמנע את המחלה לחלוטין. הבעיה העיקרית במחלת הסרטן היא שעד היום לא מבינים מדוע הוא בכלל נוצר. יש הסברים הנוגעים למה עשוי לגרום לסרטן, אבל לא ברור מה הטריגר שמוביל להיווצרותו. עד שנגלה אותו, לא נוכל להפוך תא חולה לתא בריא. מה שכן, יש לא מעט פיתוחים בעולם שמנסים לטפל אך ורק בתאים סרטניים. יש לנו גם צוות חוקרים בטכניון שעובד על זה".



היה קשה לשכנע את הקהילה הרפואית באמינות ובתקפות של המחקר המדעי שלך?



"אם לפני ארבע שנים הייתי אומר לרופא שאפשר לאבחן סרטן על בסיס בדיקות נשיפה, היו אומרים שזה רעיון הזוי. חלק מהרופאים היו פשוט צוחקים למשמע הרעיון. הדבר הכי קשה הוא להציג הוכחה שתשכנע את הקהילה הרפואית. לכן אתה צריך לעשות מחקר רציני וזהיר, ואז כשאתה מראה את התוצאות, נדלקת נורה אצל הרופאים ולפתע הם מבינים את פריצת הדרך. אבל פריצת דרך היא רק קצה חוט. צריך מיליוני דולרים ושנים של מחקר כדי לפתח קניין רוחני ולהעביר אותו למוצר מסחרי. החזון שלי הוא שהטכנולוגיה שאני מפתח וחוקר תאפשר לקבוצות מחקר ולמדענים נוספים לעבוד על מחלות אחרות מא' ועד ת', ולהצליח לתת אמצעים לאבחון מוקדם של מחלות שונות".



למה אתה לא מקים חברת סטארט-אפ ומנסה לעשות מיליונים? למה להישאר באקדמיה?



"אני נמצא היכן שאני מרגיש שאני תורם הכי הרבה, ואני יכול לתרום הרבה יותר בתור חוקר מאשר כמנהל בחברה. חבל לבזבז את הכישרון שלי על עסקים. יש מספיק אנשים מוכשרים שיכולים לנהל עסקים ולבנות חברות. אני אתן להם את הטכנולוגיה, והם יעשו מזה עסק. אתה שואל איפה אני רואה את עצמי בעתיד הרחוק? עדיין באקדמיה. למשך שנים רבות. אני כן אהיה מעורב בחברות שיקומו על בסיס הטכנולוגיות שפיתחתי, אבל לא בתור מנכ"ל".