"אנשי השלטון מתיישרים לימין עם בעלי ההון כיוון שהם פשוט רואים בעיני רוחם מה הם יעשו אחרי שהם יסיימו את התפקיד שלהם", כך אומר ד"ר מאיר גלבוע, חוקר המשטרה הוותיק שהיה יועצו הבכיר של מבקר המדינה למאבק בשחיתות הציבורית ופרש לפני כמה שבועות מתפקידו. "תראה את חברי הכנסת שהפכו ללוביסטים, ואת בעלי התפקידים בשירות המדינה שאחרי השירות הציבורי עברו לעבוד אצל בעלי ההון - אם זה תשובה או של האחים עופר או אחרים. לעתים, עובדים שנמצאים היום בשירות המדינה מעדיפים שלא להסתכסך ולריב עם בעלי ההון כי שם נמצא העתיד שלהם. כמו כן, בעלי ההון מחזיקים אמצעי תקשורת. הון-שלטון-עיתון הוא חרוז יפה אבל זו גם מציאות לא סימפתית. שלא לדבר על העובדה שהפוליטיקאים תלויים בתרומות של בעלי הון", אומר גלבוע בראיון שיתפרסם בסוף השבוע ב"מוסף הארץ".
לפני חמש שנים פרש גלבוע ממחלקת החקירות של הרשות להגבלים עסקיים, גוף בעל משמעות שנועד יחד עם גופים ממשלתיים נוספים לעצור את ההתעצמות של בעלי ההון, לשבור את הריכוזיות במשק ולרסק מונופולים וקרטלים. בשנים האחרונות מתפתח בישראל שיח, שמובילים אנשי ההון ונציגיהם, פרקליטי הצמרת ויחצ"ני העל, שלפיו ישראל היא מדינה בעלת מערכת רגולטורית נוקשה ומסובכת המערימה קשיים בלתי נסבלים על אנשי עסקים. הטענה הזאת משעשעת את גלבוע: "האמת היא שאין רגולציה על ההון בישראל ובתחום הזה עשינו מהפך. בעבר השלטון היה בעל ההון: מפא"י וההסתדרות, פנחס ספיר בחר איפה להשקיע ואיפה לא, ולמעשה ההון והשלטון היו מרוכזים ביחד אצל השלטון. היום התזה שלי היא שההון והשלטון שוב ביחד, אבל הכוח הוא בידי ההון והשיקולים של השלטון הולכים לפי רצונו של ההון".
תסביר, בבקשה.
"היום אני מעורב, בין היתר, כיוון שאני גר כאן (גבע כרמל), בסיפורים של הגז, מדלית ותמר. מדובר עדיין רק בסימני גז, אבל הם רוצים להקים כאן מתקן להעביר את הגז מבארות הגז לצנרת בתוך ישראל. המתקן אמור לקום קרוב לאזור מגורים, בלב אזור תיירותי, דווקא כאן. למה? כי זה הכי זול לטייקונים, יצחק תשובה במקרה הזה. אנחנו חושבים שצריך להקים את זה בים, שם הכי בטוח. אם יש תקלה, אין במדינת ישראל ידע איך לכבות את זה. אז אם זה קורה במפרץ מקסיקו, אוקיי, זה עלול לזהם כמה חופים. אבל אם זה קורה כאן, איזשהו פיצוץ - וגז זה דבר נפיץ - מדובר בחיים של אנשים. גם בנושא התמלוגים למדינה ממציאת הגז, אני מקווה ששר האוצר יובל שטייניץ ינצח בסופו של דבר, כיוון שעם הכספים האלה אפשר לעשות הרבה דברים חשובים".
האם הרשות להגבלים העסקיים עושה את תפקידה: מפרקת מונופולים? נלחמת בקרטלים? מציקה לבעלי ההון?
"אני כבר חמש שנים מחוץ לרשות, ואם אני זוכר נכון, בחמש השנים האלה הוגשו ארבעה כתבי אישום, אולי חמישה. זה לא מספר שאפשר להתגאות בו. שלושה מכתבי האישום האלה הם תיקים שאני כמעט סיימתי כשהייתי בתפקיד, ואחד תיק חדש. זאת אומרת, בחמש שנים הם עשו תיק אחד שראוי לכתב אישום, וגם הוא, כולו על הפרה של תנאים של מיזוג".
מדוע המספרים כה נמוכים?
"מישהו בשלטון, במקרה הזה ברשות להגבלים עסקיים, רוצה לעשות הנחות לבעלי ההון. רונית קן היא הממונה על הרשות והיא זו שנותנת את הטון. הכל יישק על פיה. הממונה היא שקובעת, בדיוק כמו שזה עובד במערכת היררכית כמו משרד מבקר המדינה".
ומדוע היא נוהגת כך? מהם זרמי העומק שמניעים את תמונת המציאות שאתה משרטט?
"זרמי העומק הם קרבה מאוד גדולה בין חלק מהאנשים שעומדים בראש גופי הרגולציה ובין אנשי ההון. ושוב: זה חלק מהתפיסה של אנשי ציבור היום של 'לאן אני אלך ומה אני אעשה אחרי זה?'
"ויש עניין מדאיג נוסף בעניין ההון בישראל - בסופו של דבר אחד הדברים הכי מושחתים הוא עסקאות של בעלי עניין בחברות הציבוריות. הם עושים עסקים בכסף של כולנו - קופות פנסיה, קופות גמל וכו', וראינו מה קרה ב. עשו תספורת, נו אז מה? זה הזיק למישהו שם? לא, הם עוד פעם מוכרים אג"ח, מנפיקים אג"ח. לב לבייב אולי הוא הכניס עוד כספים מהחברות שלו, אבל הוא לא נפגע. בחצי משבר שהיה לנו כאן, כל בעלי ההון, כל הטייקונים הגדולים, הפגיעה בהם היתה מינימלית. הרשות לניירות ערך, בשלטון החדש, מנסה איכשהו לדעתי לחזור לימים הטובים של אריה מינטקביץ וראובן קובנט, אני מקווה שהם יצליחו, אבל ברשות ההגבלים העסקיים אני לא רואה שזה הולך".
מה בכלל התפקיד של הרשות להגבלים עסקיים? מדוע הגוף הזה משמעותי מבחינתו של האזרח הקטן?
"בעיקרון, השוק הישראלי מרובה תיאומים, כמו במקרה של הלחם שנחקר עכשיו (החשד לקרטל בעניין מחירי הלחם שהוביל לחקירת ראשי המאפיות הבולטות בארץ), כי רשות ההגבלים, לא שאין לה שיניים, אבל היא לא עושה בהן שימוש מספיק ובסופו של דבר אנחנו כצרכנים פשוט משלמים הרבה יותר. בארצות הברית, אני חושב שגם בארץ, מקובל שקרטלים זה עבירה הכי פוגענית גם בצרכן וגם בכלכלה ברמת המאקרו. מי עושה את הקרטלים? זה אותם בעלי ההון, אותם בעלי העסקים הגדולים שהם חברים בינם לבין עצמם והם חברים של פוליטיקאים. תראה בטורי הרכילות בעיתונות מי מופיע לכל הבר-מצוות והחתונות והאירועים, תמיד יש ערבוביה, ואתה לא צריך יותר מזה. ולאט-לאט אנשים מתקדמים בדרגות, עולים בדרגות בשירות המדינה, ואז אתה רואה אותם פתאום גם יותר משתתפים בכל האירועים החגיגיים האלה. ואז, הם גם רואים באיזה צד מרוחה החמאה ולאן הם יכולים להגיע".
באילו כלים יכולה הרגולציה להשתמש כדי להיאבק בריכוזיות של ההון?
"צריך לאפשר לה להטיל סנקציות כלכליות ואחרות, כי לא כל דבר ראוי לטיפול בכלי הפלילי. כמו כן, יש לתת לה כוח וסמכות לפרק קונגלומרטים או למנוע את הקמתם. שמחתי לשמוע שהרשות החליטה לאחרונה לצאת בקמפיין להעניק חסינות לחושפי קרטלים. היוזמה הזאת החלה במחלקת החקירות, בתקופה שבה ניהלתי אותה. הצלחת התוכנית תלויה באכיפה רצינית כמובן.
"כשעולים חשדות פליליים הרשות צריכה להשתמש בכלים שיש לה. בדו"ח האחרון שהוגש לכנסת ב-2009 בעניין האזנות הסתר ניתן לראות שיש תשע האזנות סתר שביקשה הרשות להגבלים. אני מעריך שחלק מזה קשור לחקירה שנחשפה לאחרונה בעניין החשד לתיאום מחירים של ראשי חברות הלחם, ואם זה כך, דרך אגב, זה רק מחזק את העמדה שלי שאסור לגעת בנושא האזנות הסתר. פרשת רשות המסים היא חקירה שהתבססה כל כולה על האזנות סתר. חשודים וכל מיני שרי משפטים שעובדים לטובתם נלחמים בעניין האזנות הסתר, אבל אני מאוד מקווה שהדו"ח של מבקר המדינה בעניין האזנות הסתר בפרשת רמון לא ישחק לטובתם, כי האזנות הסתר הן כלי חשוב מאין כמוהו, לא רק בפשיעה קשה, חמורה, בפשע מאורגן, אלא גם בצווארון לבן".
מרשות ההגבלים העסקיים נמסר בתגובה: "יש להצטער על כך שמר גלבוע עסוק בהכפשת פעילות הרשות למן סיום העסקתו בה. בשנים האחרונות השקיעה הרשות משאבים רבים בבנייה ושיפור יכולות האכיפה הפלילית. רשות ההגבלים העסקיים פועלת ותמשיך לפעול להגנה על התחרות לרווחת ציבור והצרכנים".
יועצו הבכיר של מבקר המדינה: "הון-שלטון-עיתון הוא חרוז יפה אבל מציאות לא סימפתית"
TheMarker Online
24.6.2010 / 14:10