האוצר ינסה לכלול בחוק ההסדרים פיקוח על השכר בצה"ל והעלאת גיל הפרישה

>> משרד האוצר דורש לקצר את שירות החובה בצה"ל לגברים בחצי שנה, וכן להעלות את גיל הפרישה לאנשי קבע שאינם לוחמים ל-52-57 - כך עולה מהצעת חוק ההסדרים. האוצר אף דורש לראשונה לקבל פיקוח מלא על מערכת תשלומי השכר והגמלאות בצבא - שעד כה נשארה חסומה בפני הפיקוח של האוצר.

לפי ההצעות בטיוטת חוק ההסדרים, הדרישה להעלאת גיל הפרישה לאנשי קבע חלה רק על אנשי קבע שאינם לוחמים. קצינים ונגדים ששירתו יותר מעשר שנים ביחידות קרביות (גם בתפקידים שאינם של לוחמים) יהיו פטורים מהשינוי וימשיכו לפרוש בגיל 45. שאר אנשי הקבע ייחשבו אנשי עורף, וגיל הפרישה שלהם יועלה ל-52 לקצין ו-57 לנגד - לעומת גיל פרישה ממוצע של 46 כיום.



זוהי הפעם השנייה ברציפות שבה מעלה האוצר דרישה להעלאת גיל הפרישה במסגרת חוק ההסדרים. בפעם הקודמת ההצעה נפלה על רקע התנגדות של היועץ המשפטי לממשלה, שקבע כי לא ניתן לכפות שינוי תנאי שכר על אנשי הקבע, אלא שהדבר צריך להעשות בהסכמה. בהתאם, התחייב הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, להביא בתוך כמה חודשים הצעה מוסכמת להעלאת גיל הפרישה. אלא ששנה חלפה, ולמרות משא ומתן אינסטנסיבי לא הושגה כל הסכמה על העלאת גיל הפרישה. האוצר, לפיכך, מעלה את ההצעה בשנית - והפעם מתוך ציפייה שראש הממשלה והממשלה יכריעו במחלוקת שאינה מגיעה לכדי סיום.



מהניסוח של הצעת האוצר עולה כי השינוי המוצע בגיל הפרישה יחול רק על אנשי קבע חדשים - מי שיתגייסו לקבע החל ב-2011. עם זאת, האוצר מכחיש זאת וטוען כי הכוונה היא לאנשי הצבא כולם - החדשים והקיימים. האוצר מעריך כי העלאת גיל הפרישה תקטין את הוצאות הצבא על פרישה ב-3.5 מיליארד שקל במהלך השנים של שינוי גיל הפרישה (עד עשר השנים הקרובות, אם ההצעה תתקבל).



בנוסף, מבקש האוצר לבטל חלק מהטבות המס שמהן נהנים אנשי הקבע - דמי ביטוח לאומי מופחתים, מס בריאות מופחת וגילום המס על הרכב הצמוד גם לאנשי קבע שאינם לוחמים. האוצר מעריך כי מדובר בהצעות שיחסכו 50-100 מיליון שקל כל אחת לאוצר המדינה.



האוצר דורש גם לקצר את שירות החובה לגברים בחצי שנה - לשנתיים וחצי. שירות החובה של נשים יישאר באורכו הנוכחי - שנתיים. במקרה של חיילים וחיילות שמשך ההכשרה שלהם ארוך, כמו לוחמים, צה"ל יוכל להאריך את השירות - אבל תמורת תשלום שכר מלא על חודשי השירות הנוספים. ההמלצה לקצר את שירות החובה מסתמכת על המלצות של שתי ועדות בנושא - ועדת בן בסט וועדת ברודט. ההערכה היא כי השירות הצבאי מביא לאובדן של 11 מיליארד שקל לתוצר המדינה מדי שנה.



בנוסף, האוצר מפשיל שרוולים בכל הקשור לפיקוח על השכר, הגמלאות והרכש בצה"ל. כיום אין לחשב משרד הביטחון ולממונה על השכר במשרד האוצר גישה לנתוני השכר והגמלאות בצה"ל. שתי המערכות מקבלות מצה"ל נתונים חלקיים ובדיעבד בלבד, וכך נוצרו תופעות כדוגמת הפנסיה לכל החיים בדרגת תת-אלוף שקיבל נחמן שי - אף שכיהן כתת-אלוף בתור דובר צה"ל שלוש שנים בלבד.



כדי לסתום את כל הפרצות בתחום הבקרה על השכר והגמלאות, דורש האוצר כי חשב משרד הביטחון יקבל זכות לצפות במערכת המחשב של צה"ל, ובה כל נתוני השכר והגמלאות. בנוסף, האוצר דורש כי קביעת זכויות הפנסיה תיעשה מעתה לא בידי צה"ל, כי אם בידי הממונה על תשלום הגמלאות באוצר - הגוף שקובע את הגמלאות לכל עובדי המדינה, פרט לאנשי הצבא. בנוסף, האוצר דורש כי הגוף הממונה על קביעת השכר והגמלאות בצה"ל יפוצל לשתי יחידות נפרדות - אחת לשכר ואחרת לגמלאות.



פרצה מרכזית נוספת שהאוצר מבקש לסתום נמצאת באחד התחומים הרגישים ביותר של מערכת הביטחון - המכרזים, ובעיקר הרכישות שנעשות בפטור ממכרז. משרד הביטחון עורך חלק גדול מהרכש שלו בפטור ממכרז. את תקנות הפטור קובע שר הביטחון - ולא שר האוצר, כמקובל בכל המכרזים של משרדי הממשלה האחרים. כתוצאה מכך, תקנות המכרזים של משרד הביטחון מפגרות במידה ניכרת אחרי אלה של שאר משרדי הממשלה, והם נעשים בלא שקיפות ובלא פיקוח ראוי. כדי לתקן זאת, האוצר דורש כי מעתה והלאה תקנות המכרזים, והפטור ממכרז, ייקבעו בידי שר האוצר, בהסכמתו של שר הביטחון.



שלוש ההצעות - העלאת גיל הפרישה, ביטול המיסוי המופחת לאנשי הקבע וקיצור השירות לבנים - הועלו במסגרת חוק ההסדרים בתקציב הקודם, ונפלו. על אף זאת, האוצר מנסה לאשרן שוב, כשההערכה היא שמרבית הסיכויים שתתקבל החלטה כלשהי, לפחות לגבי העלאת גיל הפרישה, מאחר שנושא זה כבר הועבר לבוררות בין האוצר וצה"ל, אך ללא הועיל.