חלום אבוד על מסעדה מסתובבת

>> לפני כ-20 שנה, הוזמנתי יחד עם שותפיי לתכנן מגדל משרדים מפואר בצומת הרחובות חנקין וההסתדרות בחולון. המזמינה היתה עיריית חולון שבבעלותה היה המגרש.

בראשות העיר עמד אז מוטי ששון. מלבד הבקשה לתכנן מגדל משרדים ומסחר שיהיה ייצוגי, היתה לעירייה בקשה יוצאת דופן - רצונו של ראש העיר להקים בראש המגדל את המסעדה המסתובבת הראשונה בישראל, כזו שממנה ניתן יהיה להשקיף לעבר תל אביב והים. פרנסי העיר ביקשו לבנות מקום שיסמן את חולון כעיר חדשנית.



יחד עם צוות המשרד שלנו, שכלל אותי ואת האדריכלית דנית שנהב, נסענו עד גרמניה כדי להכיר מקרוב את הקונספט של מסעדות מסתובבות וחזרנו עם שפע של רעיונות חדשניים. התכנון הוגש לעירייה, אבל אחרי שקיבלנו את התשלום על התכנון התברר, לאכזבתנו, כי העירייה החליטה בסופו של דבר לגנוז את הפרויקט.



אין צורך לומר עד כמה מאוכזבים היינו ומה גדולה היתה תחושת ההחמצה. בינתיים חלף עשור במהלכו שמענו כי העירייה החליטה למכור את המגרש, שעבר בינתיים בין שלושה יזמים שונים, כשכל אחד מהם הזמין תכנון לפרויקט מידי אדריכל אחר. לאחר שלושה יזמים ושלושה מתכננים, הוסב המגרש מייעודו - ובמקום מגרש לצורכי מסחר, הקרקע עברה שינוי ייעוד לטובת מגורים.



לפני כחמש שנים פנה אלי שלמה גרופמן, העומד בראש חברת קרן פייר, אחת מהחברות היזמיות המובילות שבין לקוחות המשרד, וביקש ממני לתכנן עבור החברה מגדל מגורים חדש בחולון. כשהגענו לשטח, נדהמנו לגלות כי זהו בדיוק אותו המגרש עליו מעולם לא קמה המסעדה המסתובבת שתיכננו בעבר.



כך, אחרי כמעט שני עשורים, התבקשנו שוב לתכנן את הפרויקט על המגרש - הפעם עם 20 קומות מגורים ולא 20 קומות משרדים, וכמובן - ללא מסעדה מסתובבת. עשרים שנה אחרי, מחקנו סוף סוף את תחושת ההחמצה על תכנון פרויקט בו השקענו זמן ומחשבה רבים ואשר בסופו של דבר לא יצא לפועל, והתחלנו להשקיע מרץ בתכנון מגדל המגורים שלימים נודע כ"הדר טאואר".



מבחינתי הפנייה של קרן פייר למשרדנו עבור תכנון מגדל המגורים היוקרתי מהווה סגירת מעגל נאותה לסיפור.



-



הכותב הוא אדריכל ושותף במשרד כנען-שנהב אדריכלים