>> בזמן שאתם קוראים את השורות האלה, מתבצע שוד היהלומים הגדול במכרות מרנגה בזימבבואה. אנשי צבא ומקורבים לשלטון השתלטו על מרבצי הענק של המדינה, בהיקף של מיליארדי דולרים, חומסים את אוצרות הטבע, מתעמרים בתושבים המקומיים ומאלצים אותם לכרות בעבורם את היהלומים.
ב-2008 השתלט על האזור צבא זימבבואה תוך שהוא טובח ממסוקים בכ-200 מקומיים. מאז מהווים מכרות מרנגה מוקד לפגיעה קשה בזכויות אדם ושחיתות שלטונית. התוצאה: כספי היהלומים זורמים היישר לכיסי מקורבים לשלטון, ולא לאוצר המדינה הענייה ומוכת האיידס.
השבוע התכנסו בתל אביב ראשי "תהליך קימברלי" שהושק לפני כעשור, במטרה לנקות את השוק העולמי מיהלומי דמים. בתהליך שותפות ממשלות של מדינות מפיקות, מלטשות ורוכשות יהלומים, גופים בינלאומיים וארגונים הומניטריים. על הפרק עמדה השאלה אם להוציא את זימבבואה מתהליך קימברלי - נוכח חוסר הפיקוח על יהלומי הדמים שמוברחים ממרנגה - כפי שרוצים ארגוני זכויות האדם, או למצוא דרך להשאירה בתהליך ולכפות על הממשלה חוק וסדר בכריית היהלומים, כפי שמבקשים רוב השותפים בתהליך.
אנשי הענף ניסו להרחיק את הדיונים מאור הזרקורים, ולא במקרה: ההשפעה של יהלומי זימבבואה על הענף העולמי היא דרמטית. מדובר במכרות בעלי פוטנציאל הפקה של יהלומים בסכום של כ-2 מיליארד דולר בשנה, שמשקלם הכולל כ-20 מיליון קראט. היקף זה הוא כרבע מיהלומי הגלם הנמכרים בעולם בשנה. לפיכך, מבחינת תעשיית היהלומים העולמית מדובר בצומת דרכים קריטי. הוצאת זימבבואה עלולה למוטט את כל תהליך קימברלי והודאה בכישלון להבטיח שיהלומי זימבבואה נקיים מדמים, ובנוסף ייפגע הדימוי של היהלומים בעולם ועמו כלל התעשייה.
בעבר הוגדרו "יהלומי דמים" כיהלומים ששימשו למימון המורדים במלחמות האזרחים באפריקה. כיום רוצים ארגוני זכויות אדם להכריז על יהלומים כיהלומי דמים אם כרייתם הושגה במחיר פגיעה אכזרית בזכויות אדם. יהלומי זימבבואה עונים לקריטריון זה, מה גם שההכנסות מהם אינן מגיעות לאוצר המדינה, אלא למקורבים לשלטון.
בעז הירש, ראש מינהל סחר חוץ בתמ"ת, העומד בראש תהליך קימברלי, ניסה השבוע להגיע להבנה בין השותפים, שלפיה יתאפשר המשך היצוא מזימבבואה תוך הקפדה על תהליך שקוף ונקי משחיתות ומפגיעה בתושבים. "לא יהיו פשרות בנושא המשמעת הרגולטורית של תהליך קימברלי", אמר. בינתיים היעד לא ממש הושג, והוחלט על המשך ניסיונות הפשרה בין חברי תהליך קימברלי.
היה ראוי שהקהילה הבינלאומית תלחץ על ממשלת זימבבואה להבטיח בראש ובראשונה את הפסקת הפגיעה בזכויות אדם. בד בבד עליה לפעול להסדר הכרייה על בסיס רישיונות, כדי שהכספים שיתקבלו ישמשו לחילוץ המדינה מהעוני והנחשלות. גופים בינלאומיים צריכים להיכנס לתמונה להבטיח את זרימת ההכנסות לאוצר המדינה וממנו ליעדים שייקבעו.
תעשיית היהלומים מצדה, צריכה להתגבר על הפיתוי לרכוש יהלומי גלם במחירי מציאה ולהימנע מרכישת יהלומים שחשודים כיהלומי דמים. ההפסד בטווח הקצר יאפשר לה להרוויח בטווח הבינוני והארוך.
כורים לעצמם בור
אורה קורן
25.6.2010 / 6:58