הפרקליטות נרדמת בשמירה

>> שני תיקים בעלי עניין ציבורי רב נידונים בימים אלה בבתי המשפט המחוזיים: נשיא המדינה לשעבר משה קצב, וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, פוקדים מדי שבוע את ספסל הנאשמים. מעבר להיותם נאשמים בכירים, המשותף לשניים הוא ששניהם שכרו את עורכי הדין הטובים במדינה וציוותו להם את יועצי התקשורת האגרסיביים ביותר בשטח.

הסניגורים והיועצים עטים על כל תקלה טכנית או מהותית, זדונית או מקרית, שולית או עקרונית. בשביל זה משלמים להם, ומכך הם רק יכולים להיבנות. ואכן, שתי הפרשות המתוקשרות חשפו שורת כשלים חמורה בשורות הפרקליטות.



פרשת קצב, שהתפוצצה ב-2006, החלה עם טיוטת כתב אישום הכוללת סעיפי אונס, הטרדה מינית, בעילה אסורה תוך ניצול יחסי מרות ומעשה מגונה בכוח. לאחר שימוע אצל היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, הוסרו סעיפי אישום והצדדים הסכימו על הסדר טיעון שנחתם. הסדר הטיעון היה מקל יחסית וכך הפך קצב באחת מחשוד באונס לחשוד בליטוף. עתירות של ארגוני נשים נגד ההסכם אילצו את הפרקליטות להגן בלהט על ההסדר מתוך זרועותיהם המחבקות של סניגוריו של קצב.



לאחר שקצב נסוג מהסדר הטיעון וכפר בכל האשמות נגדו, עמדת ההגנה של הפרקליטות בבג"ץ יכולה לשמש כעת כתב הגנה לקצב. הנשיא לשעבר יחזור לככב בכותרות בסביבות אוקטובר, לאחר שלב הסיכומים במשפטו ופגרת בתי המשפט.



בעוד קצב נוסע תל אביבה, עולה אולמרט מדי שבוע לירושלים. כתב האישום נגדו כולל עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה, הפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד.



מול סניגורי העילית של אולמרט, ניצבת שורת פרקליטים בכירים שגייסה המדינה. בדיונים חשובים במיוחד אף נוכח פרקליט המדינה, משה לדור; חקירות אחרות נערכות על ידי עו"ד אורי קורב. מאיפה הוא מוכר לנו? נכון, הוא הפרקליט שכינה את השופטים "חמורים", והוא גם זה שאיבד מחשב נייד במהלך חיקור דין, אבל הפרקליטות טוענת שהוא פרקליט מצטיין. כל כך מצטיין, שצוותו בחר לתדרך עדה חשובה למשפט באמצעות מסמך ארוך ומנומק. כל כך מנומק, שהוא כולל גם את הערות פרקליטי התביעה. הפרקליטות הודתה כי נפלה שגגה מטעמים טכניים לחלוטין.



התנהלותה השלומיאלית והזחוחה של הפרקליטות מעוררת דאגה. בל נשכח כי מדובר בשני התיקים של נבחרי הציבור הרמים ביותר במדינה. הפרקליטות צריכה להניח שכל צעד ושעל שלה מפוקח על ידי טובי המוחות הסניגוריאליים, ואסור לה לשגות. התנהלות שאינה טהורה מבחינה משפטית תהיה בלתי נסבלת.



חמור מכך: אם בתיקי הדגל החשובים והמושקעים ביותר נופלים פגמים, אין מנוס מלהניח כי תקלות אלה מתרחשות על בסיס יומיומי במקרים שחשופים פחות לעין הציבור. השופטים, שרבים מהם באים משורות הפרקליטות, אינם מתאמצים לחקור במופלא מהם. והסניגורים? רובם כנראה אינם מצליחים לחשוף את מה שצוותו היקר של אולמרט הצליח לגלות, אחרת לא היתה הפרקליטות זוכה ליותר מ-90% הרשעה בכתבי האישום שלה.



מחדלי הפרקליטות מלמדים על מערכת בקרה פנימית לקויה שאינה מצליחה להרתיע את הפרקליטים מהתנהלות בעייתית כפי שנחשפה כעת. הפרקליטות חייבת להבין שעבודתה חשובה מדי כדי שהיא תיוותר ממלכה סגורה ובלתי מפוקחת, דווקא מצד אלה הרוצים בטובת מערכת המשפט.