>> על שולחנו של שר האוצר, יובל שטייניץ, מונחת כיום הצעת חוק שיזמו החשב הכללי במשרד האוצר ובנק ישראל, שמטרתה לפתור כשלים בשוק כרטיסי האשראי. ההצעה אמורה להיטיב עם בעלי עסקים קטנים, בעיקר בפריפריה, שכוחם מול חברות כרטיסי האשראי מועט. ההצעה מחכה כעת לאישורו של שר האוצר לפני תעבור לוועדת הכספים, אך עוד לפני שהגיעה לוועדה, חברות כרטיסי האשראי ובראשן ישראכרט, מפעילות לובי כוחני נגד ההצעה.
ל-themarker נודע כי הצעת החוק כוללת למעשה שני סעיפים עיקריים. הראשון מדבר על שינויים בשוק הסליקה, והשני עוסק בשוק ניכיון כרטיסי האשראי. בשני התחומים ההצעה דומה: בשוק הסליקה מוצע שכל מותג של כרטיסי אשראי האוחז בנתח שוק של יותר מ-10% יאפשר לכל סולק המעוניין לסלוק אותו; ובתחום הניכיון מוצע שכל חברת כרטיסי אשראי תאפשר לבית העסק להתקשר בהסכם לנכיון עם כל חברת ניכיון שבה הוא חפץ.
ההצעה בתחום הסליקה צפויה לפגוע בעיקר בישראכרט, בעוד שבנושא השני צפויה ההצעה לפגוע בנושא המסומן כמנוע צמיחה אצל שלוש חברות כרטיסי האשראי. מנגד, הצפי הוא שההצעה תפתח תחרות בתחומים אלה, ותאפשר את הורדת העמלות שמשלמים בתי העסק הקטנים בפריפריה.
ישראכרט חזקה בפריפריה
בישראל פועלות כיום שלוש חברות כרטיסי אשראי: ישראכרט, שבבעלות בנק הפועלים; לאומי-קארד, שבבעלות בנק לאומי; וויזה cal, שבבעלות בנק דיסקונט. מלבד הנפקת כרטיסים, לחברות כרטיסי האשראי יש גם מערכת המספקת תשתית סליקה - העברת כסף ממחזיק כרטיס האשראי לבית העסק. הלקוח רוכש מוצרים בבית העסק באמצעות גיהוץ כרטיס האשראי. בית העסק מקבל את התשלום עבור הרכישה מחברת הסליקה תמורת עמלת בית עסק (הנקראת גם עמלת סליקה). בשלב הבא משלמת חברת הסליקה לחברת כרטיסי האשראי של הלקוח עמלה הנקראת עמלה צולבת. כך למשל, כאשר לקוח מבצע רכישה באמצעות כרטיס ויזה של לאומי-קארד ובית העסק מקבל שירותי סליקה מישראכרט, ישראכרט מקבלת את עמלת בית העסק, ומשלמת ללאומי-קארד עמלה צולבת.
שורה של מחקרים שנערכו על ידי ועדה בינמשרדית שמינה בזמנו שר האוצר אברהם הירשזון; מחקר שהוזמן על ידי משרד האוצר מהכלכלן בעז דוד; ומחקר שנערך באחרונה על ידי מכון המחקר של הכנסת, מונים כשלי שוק בשוק כרטיסי האשראי, בגללם בתי העסק בפריפריה משלמים עמלות גבוהות עבור הסליקה, שמגולגלות על כל הצרכנים.
הכשל הראשון נובע מהגבלות שונות בסליקה שמטילות חברות כרטיסי האשראי. כך למשל, כל חברות כרטיסי האשראי מאפשרות לחברות האחרות לסלוק להן את הכרטיסים, אבל בישראכרט רק החברה עצמה יכולה לסלוק את כרטיסיה, וכך גם את כרטיסי אמריקן אקספרס שמונפקים על ידי החברה.
גם את כרטיסי אמריקן דיינרס של ויזה cal יכולה רק cal לסלוק. אבל בעוד שדיינרס ואמריקן אקספרס זניחות יותר בשוק (4% ו-5% בהתאמה), ישראכרט הוא כרטיס נפוץ יותר (17%). המשמעות של כשל זה היא שאם בעל עסק מעוניין להעניק שירות ללקוחותיו, שהם בעלי כרטיס ישראכרט, אין לו ברירה אלא לבקש מישראכרט להיות גם החברה הסולקת; אחרת הוא לא יוכל לקבל תשלום באמצעות כרטיס ישראכרט. ב-2005 אף הוכרזה החברה מונופול בשוק הסליקה של כרטיסים מסוג ישראכרט ומסטרקארד.
עמלת בית העסק נגזרת מגובה העמלה הצולבת. בשנים האחרונות, העמלה הצולבת יורדת בשל הסכם בין הממונה על ההגבלים העסקיים וחברות כרטיסי האשראי, אך העסקים בפריפריה לא נהנים מירידה בעמלת בית העסק, בגלל הכשלים התחרותיים. העמלה הממוצעת של בתי העסק היא כ-1.3%, אך בעסקים קטנים בפריפריה העמלה הממוצעת היא 2%.
לשם המחשה, כל ירידה של 0.1% בממוצע עמלת בית העסק, משמעותה ש-160 מיליון שקל נשארים בידי העסקים ולא עוברים לידי חברות כרטיסי האשראי. כדי לפתור מצב זה, הצעת החוק קובעת שכל מותג שהגיע לנתח שוק של 10% ויותר, יחויב לאפשר לכל החברות לסלוק אותו. המשמעות: ישרכארט תצטרך לאפשר לחברות כרטיסי האשראי האחרות לסלוק אותה, ובית העסק יוכל לתמחר בין שלוש החברות (או גופים חדשים שייכנסו לשוק) כדי להשיג את ההצעה הטובה ביותר.
חברות כרטיסי האשראי חוסמות תחרות
תחום הניכיון נהפך למנוע צמיחה משמעותי ביותר לחברות כרטיסי האשראי. כאשר לקוח מבצע קנייה בתשלומים, יש לבעל העסק אפשרות לבצע ניכיון של התשלומים. כלומר, הוא מקבל מראש את כל הכסף תמורת תשלום ריבית מסוימת. הדבר שקול למעשה לקבלת אשראי בגבה התשלומים העתידיים.
באחרונה הקימו כל שלוש חברות כרטיסי האשראי חברות ניכיון, והן אלה שלמעשה מספקות לבית העסק את האשראי לבצע את הניכיון. ממחקר הכנסת עולה כי "ב-2008 נאמד היקף הפעילות בשוק הניכיון ב-30 מיליארד שקל, כ-20% מסך העסקות בכרטיסי האשראי. פעילות חברות הניכיון הביאה לתחרות בינן לבין הבנקים על מתן אשראי לבעלי עסקים.
לפי דו"ח הוועדה הבינמשרדית לבחינת כשלי השוק בענף כרטיסי האשראי (להלן הוועדה), תחרות זו הביאה את הבנקים, באמצעות חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם, להטיל מגבלות על הפעילות בשוק הניכיון. המגבלות מוטלות בכמה אמצעים, לרבות הטלת עמלת תפעול על חברות הניכיון, חסימת פלחי שוק בפניהן ואיסור על ביצוע ניכיון עסקות בתשלום אחד. בנוסף, פועלות חברות כרטיסי האשראי בשוק ניכיון עסקות שמבוצעות בכרטיסי אשראי באופן ישיר ובאמצעות רכישת בעלות חלקית על חברות עצמאיות".
למעשה, נוצר מצב שבו חברת אשראי המבצעת את סליקת העסקה, מאפשרת בפועל רק לחברת הניכיון שהיא הקימה לבצע את הניכיון. כמובן שמצב זה לא מאפשר לבית העסק לקבל הצעות מחברות ניכיון שונות ולקבל ריבית אטרקטיבית, ובתי העסק הקטנים בפריפריה משלמים ריבית גבוהה מאוד עבור הניכיון, שלא משקפת את הסיכון האמיתי של העסקה, שכן מצדה השני עומדת חברת כרטיסי האשראי של הלקוח, שאישרה אותה. מאז שחברות כרטיסי האשראי נכנסו לתחום הן צומחות בו מהירות. ההצעה שיוזמים החשב הכללי ובנק ישראל תפתח את האפשרות לבית העסק להתחרות על הריבית שהוא מקבל מחברות הניכיון.
משרדי הלובינג מתחממים
להצעה צפויות להיות התנגדויות רבות, בראשות ישראכרט, הרואה בכך שיחייבו אותה לאפשר לכל חברת כרטיסי אשראי לסלוק אותה הפקעה של קניין רוחני. ישראכרט טוענת שחלקה בשוק הוא 17% בלבד, ולכן אין הצדקה לחקיקה.
"הרבה משרדי לובינג עושים עבודה בהצגת נתונים כאלה ואחרים על כך שאין בעיות בשוק, והעיכוב בחקיקה נבע מכך שכל אחד מציג נתונים שמעלים את השאלה אם יש כשל או לא", מציין בכיר בשוק. "ואולם בסופו של דבר, גובה העמלות שמשלמים בתי העסק הקטנים והרווחים הגבוהים של חברות כרטיסי האשראי שגורמים להם תשואה של 40% על ההון, ממחישים למעשה את הכשלים בשוק".
ההזדמנות הגדולה של שטייניץ לעזור לעסקים הקטנים
מאת אתי אפללו
27.6.2010 / 6:48