פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משלמים יותר מדי: חברות האשראי מנפחות העמלות

      העמלה הצולבת שגובות חברות האשראי בישראל היא כ-1% מהיקף העסקה, אך לפי מסמך של ויזה אירופה, העלויות שבגינן היא נגבית מצדיקות עמלה של 0.65% בלבד

      במשך שנים ארוכות ניהלה הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, מאבק בחברות כרטיסי האשראי לצורך קביעת העמלה הצולבת בין החברות. בהסדר בין הממונה לחברות ב-2006 נקבע כי העמלה תופחת בהדרגה מ-1.25% ל-0.875% עד 2012. כיום העמלה היא 1.1%, וביולי היא צפויה לרדת ל-0.975%.

      אין אנו יודעים אם עמלה זו אכן משקפת את העלות הכלכלית של הוצאות החברות או שהיא גבוהה ממנה. ממסמך של ויזה אירופה עולה כי שיעור העמלה שנגבה בישראל, גם לאחר ההפחתות שביצעו חברות כרטיסי האשראי, הוא גבוה מאוד, והערכה של ויזה אירופה את העלויות הכלכליות בשוק בישראל מעמידה את העמלה על 0.65% בלבד. על בסיס עמלה זו נקבעת עמלת בית העסק שמשלמים העסקים לחברות כרטיסי האשראי.

      מלבד הנפקת כרטיסים, לחברות כרטיסי האשראי הישראליות - ישראכרט, לאומי-קארד וויזה CAL - יש גם מערכת המספקת תשתית סליקה - העברת כסף ממחזיק כרטיס האשראי לבית העסק. בית העסק מקבל את התשלום עבור הרכישה מחברת הסליקה תמורת עמלת בית עסק, ובשלב הבא דורשת חברת הסליקה ממנפיקת הכרטיס - חברת כרטיסי האשראי של הלקוח - את התשלום שכבר נסלק. תמורת קבלת התשלום משלמת חברת הסליקה עמלה צולבת. עמלת בית העסק שמשלמים העסקים לחברות כרטיסי האשראי נגזרת משיעור העמלה הצולבת. כלומר, העמלה שישלם בית העסק תמיד תהיה גבוהה יותר משיעור העמלה הצולבת.

      הסכם לשש שנים וחצי

      במאי 2000 פנו חברות כרטיסי האשראי לבית הדין של הרשות להגבלים עסקיים כדי לקבל פטור מהסדר כובל ביחס לסליקה הצולבת ביניהן ובקשר לשיעור העמלה.

      בהליך, שנמשך שש שנים, הנושא העיקרי במחלוקת היה גובה העמלה הצולבת. בית הדין הגיע להכרעה, אך זמן קצר לאחר הפסיקה הגיעה הממונה על ההגבלים להסכם עם חברות כרטיסי האשראי לתקופה של שש שנים וחצי. במסגרת ההסכם תחול ירידה הדרגתית משיעור של 1.25% ב-2006 ל-0.875% בסוף 2012. המדרגה הקרובה היא ביולי הקרוב, אז תרד העמלה ל-0.975%. ההסכם יפוג בסוף 2013.

      כאשר בית הדין להגבלים עסקיים בא לאשר את ההסכם, הוא ציין כי אין לו יכולת לקבוע אם העמלות שנקבעו בהסכם משקפות את העלות כלכלית שלו או שהן גבוהות מדי. בית הדין מינה את מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, יוסי בכר, כמומחה שאמור לקבוע את המתודולוגיה ואת תחשיב הכלכלי לקביעת גובה העמלות. בכר, שהיה אמור לבצע את התחשיב עד סוף 2010, לא ביצע אותו, וכעת הוא אינו יכול לעשות זאת מכיוון שמונה ליו"ר בנק דיסקונט.

      כיום, גובה העמלות הצולבות, לפי ההסדר של החברות עם הממונה אמנם יורד והולך, אך המסמך של ויזה אירופה מגלה כי אם מנסים לבחון את הבסיס הכלכלי המצדיק את גובה העמלה, כלומר כיסוי העלויות של החברות, העמלה עדיין מנופחת.

      הנתונים השוטפים לגבי ישראל הוסרו מהאתר

      גם הרגולטור האירופי האחראי על התחרות התערב בעשור האחרון בכל הנוגע לעמלות שאותן גובות חברות כרטיסי האשראי באירופה. הרגולטור חייב את ויזה לפרסם באתר האינטרנט שלה את השיעור הממוצע של העמלה הצולבת בכל מדינה שבה היא פועלת באירופה, כדי שבתי העסק יידעו עד כמה הם יכולים להתמקח על עמלת בית העסק שאותה הם משלמים לסולקים.

      הרגולטור האירופי גם קבע אילו עלויות יובאו בחשבון לצורך הקביעה של השיעור הכלכלי של העמלה, והמודל שקבע הרגולטור האירופי אומץ ברובו על ידי בית הדין להגבלים עסקיים בישראל. ויזה אירופה, שבחנה בהתאם את העלויות בכל אחד מהשווקים שבהם היא פועלת, פירסמה לגבי כל מדינה מסמך שבו מפורט שיעור עמלת הסליקה הממוצע לגבי עסקות שונות.

      ואולם אף שוויזה אירופה לא פועלת כסולק בשוק הישראלי, היא פירסמה הערכה לגבי העמלה שתגבה בשוק הישראלי על בסיס נתונים שאספה על השוק מפעילותה בו במגזרים אחרים. לגבי ישראל פירסמה ויזה כי בעסקות בכרטיסי חיוב נדחה (במאושרים באופן אלקטרוני, שאלה למעשה העסקות הנפוצות בישראל) העמלה הצולבת שהיא רואה לנגד עיניה ושתכסה את העלויות שלה היא 0.65%.

      את הנתונים לגבי ישראל פירסמה ויזה אירופה באתר שלה ביולי 2009. ואולם לפני כמה חודשים הסירה החברה את ישראל מרשימת המדינות שלגביהן היא מפרסמת נתונים באופן שוטף, אך בחיפוש ממוקד באתר ניתן למצוא את הנתונים.

      הנושא של שיעור העמלה הצולבת עלה באחרונה שוב לכותרות לאחר שחברות הדלק, סלקום ורשת אייס הגישו לבית הדין להגבלים עסקיים התנגדות להסכם בין חברות כרטיסי האשראי לממונה על ההגבלים.

      לפי ההסכם, שיעור העמלה הצולבת יפחת, אבל קטגוריות שונות שהיו בה יתבטלו. לכן, ביולי העמלה של חברות הדלק ורשתות השיווק הגדולות דווקא תעלה. רשתות השיווק וחברות הדלק טוענות שמכיוון שלא מונה מומחה כלכלי לבדיקת שיעור העמלה, כלל לא ברור אם ההסדר לטובת הציבור.