"השופט הוא לא בוס של אף אחד"

>> "על אילו צרכים בסיסיים עונה מקום העבודה שלכם?", שאלה המנחה את 40 השופטים שגדשו את חדר ההרצאות בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. "עניין", "הכנסה", "שליחות", "נוחות", "השפעה", "אלטרואיזם" ו"הגשמה עצמית", היו חלק מהתשובות שהשמיעו השופטים.



themarker קיבל הזדמנות נדירה להשתתף באחד המפגשים שהתקיימו באחרונה במסגרת תוכנית הניהול לשופטים של ארגון להב להכשרת מנהלים - "השופט כמנהל". המפגש עסק בהנעת עובדים במערכת בתי המשפט, במנהיגות, ופיתוח עבודת צוות אפקטיבית.

הקורס שבו נוטלים השופטים חלק האורך 13 מפגשים, שבמהלכם עוסקים בתחומים שונים של ניהול מערכת המשפט: היבטים כלכליים של המערכת המשפטית, ניהול תקציבים וקריאת דו"חות כספיים, בניית תוכניות עבודה, התמודדות עם לחצים ושחיקה בעבודה, עיצוב תרבות ארגונית ותהליכי קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. השופטים שעוברים את ההכשרה מהווים בסיס לעתודה הניהולית של מערכת בתי המשפט.



אחת לשבוע נוטשים ארבעה שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, שופט אחד מבית משפט המחוזי בחיפה, 26 שופטים מבתי משפט השלום, בהם 11 מתל אביב, ארבעה שופטים מבתי הדין לעבודה וארבע שופטות מבתי המשפט למשפחה, את כס השיפוט בשעה מוקדמת ומתייצבים בפקולטה לניהול כדי ללמוד כיצד לנהל טוב יותר את עבודתם השיפוטית. הקורס נחשב להצלחה, והשופטים שלומדים בו מביעים שביעות רצון גדולה. שופטים אחדים אמרו ל-themarker כי הקורס מסייע להם בהתנהלות היומיומית בבית המשפט, והמליצו להעבירו לכל השופטים במערכת. "הממונים שלנו צריכים ללכת לקורס הזה", ציין אחד השופטים. ההרשמה לקורס השני שאמור להיפתח באוקטובר כבר החלה.



מלך האריות כמנהיג מולד



40 השופטים שהשתתפו במפגש ישבו מרותקים לשמע ההרצאה. על השולחן לפניהם נחו קלסר עבה, דפדפת, עט והטלפון הנייד. מיעוטם פתחו את המחשב הנייד וסיכמו את השיעור. השקט ששרר בעת הרצאת המנחה, ד"ר יעל אלרז-שפירא, העיד על סטודנטים בעלי יכולת ריכוז גבוהה. לאורך כל השיעור, שארך כארבע שעות, לא נשמע ולו צלצול טלפון נייד אחד ואף אחד מהשופטים לא נקרא לסדר.



אלרז-שפירא, בוגרת המחלקה לפסיכולוגיה ארגונית מאוניברסיטת בר-אילן, הציגה לשופטים שאלה: כיצד לדעתכם ניתן להניע עובד במערכת המשפט ולגרום לו לסייע לשופט מבלי לתגמל אותו בתוספת שכר או תנאים? אחד מהשופטים סיפר כי הצוות שלו כולל קלדנית, מזכירה ופקיד עזר, וכדי לשמור על גיבוש ומחויבות הם אוכלים לעתים את ארוחת הצהריים יחד. בנוסף, לפני שמתחילה פגרת בתי המשפט בקיץ, הוא מזמין אותם למפגש בביתו. "אנחנו מדברים על המשימות ומפתחים גאוות יחידה", הוסיף.



המנחה ציינה כי הקרבה הלא פורמלית בין השופט לעובדיו חשובה מאוד כדי להניע עובדים. עם זאת, הבהירה לשופטים כי ייתכנו גם קשיים במערכת היחסים. "כדי שעגלה שעליה אנשים רבים תתקדם, יש צורך בחיכוך. כל עוד יש חיכוך תהיה תנועה. לא צריך לפחד מהחיכוך".



המנחה הציעה לשופטים לבחון אם הם מנהלים טובים, באמצעות שאלות: עד כמה אתה מאציל סמכויות? עד כמה אתה יוצר חיבור? עד כמה אנשים נאמנים לך? האם יש תחלופה גבוהה של עובדים? כמה העובדים נענים לעבודה שרותמים אותם אליה?



"איך הייתם מגדירים ניהול?", שאלה אלרז-שפירא. השופטים, שהרבו להשתתף בדיון הפתוח, השיבו: "הצגת תוצאות", "כריזמה", "חזון", "כוח" ו"דוגמה אישית". אחד השופטים הוסיף: "הסתכלות מלמעלה. אנחנו לא צריכים להסתכל כל הזמן על הפרטים". אחת השופטות איבחנה כי "מנהיגות היא שקובעת את המטרה, ומנהל מוליך אליה בדרך יעילה". אלרז-שפירא ציינה כי "האבחנה בין ניהול ומנהיגות יושבת על ההבדל בין תכנון, בקרה ויישום - שהם למעשה ניהול. במנהיגות, לעומת זאת, מדברים על השפעה ויצירת שינוי מועיל".



בהמשך לכך, התפתח בין השופטים דיון קצר על הסרט "מלך האריות", כדוגמה לתכונות של מנהיג מולד ולבחירה של הגיבור לקחת אחריות. אחת השופטות ציינה כי עלילת הסרט מתבססת על ריצ'רד השני של שייקספיר. שופט בקהל הוסיף בצחוק: "אבל את שייקספיר אנחנו לא מכירים, וולט דיסני כן". שופט אחר מיד הוסיף בבדיחות: "עכשיו נוציא על הדברים צו איסור פרסום".



ללטף את המנהל



במהלך הפגישה העלו השופטים קשיים ביחסי העבודה המאפיינים את עבודתם הייחודית. אחת השופטות העלתה בעיה: עובדי המזכירות משרתים את השופטים, אך כפופים מבחינה מינהלתית למזכיר הראשי. לדברי השופטת, "המזכיר הוא חלק חשוב מהצוות. אם הוא יאבד שליטה על הנעשה, גם אני אאבד את השליטה. התיאום בינינו חשוב מאוד ואני מנסה לחבר אותו ללשכה שלי. אבל יש לו מנהל מחלקה שמתחיל להרגיש שהוא מאבד שליטה, כי המזכיר שלו נאמן לשופט ולא למנהל". על כך השיבה אלרז-שפירא: "את צריכה ללטף את המנהל שלהם ולתת לו להרגיש חשוב וחלק מהתהליך". שופט אחר התפרץ: "אנחנו עובדים אצל המזכירות, ולא הן בשבילנו".



אלרז-שפירא הסבירה לשופטים כי הם, ככל מעביד אחר, יכולים לבחור כיצד להתנהל מול מצב נתון - אם להאשים אחרים במצב וכך להרגיש נוח "כי לכאורה נקלענו למצב שלא בשליטתנו", או לבחור להתנהל באופן אפקטיבי ולהשפיע על המצב. היא הציעה לשופטים המתוסכלים: "לנסות לפגוש את הבן אדם, תייצרו מחויבות, המנהיגות מתחילה במקום של אחריות".



במהלך ההפסקה פנתה אחת השופטות באופן אישי להתייעץ עם המנחה בסוגיה דומה שמטרידה אותה. לדבריה, "זה בכלל לא ברור את מי בדיוק מותר לשופט לנהל ומי נותן הוראות במערכת בתי המשפט. חוץ מהעוזר המשפטי, השופט הוא לא בוס של אף אחד אבל הוא תלוי במזכירות ובמזכיר הראשי, שלא תלויים בו". אלרז-שפירא המליצה לשופטת להשקיע ביחסים האישיים כדי שהמזכירויות ייאותו להישמע לבקשותיה. "מעל לכל, היחסים הבין-אישיים הם החשובים. במבנה של מערכת המשפט שאת מתארת, אין לכם כפיפים ולכן צריך לבנות יחסים אישיים כדי שהמזכיר יילך אחריך. כדי שהממונה עליו לא ירגיש שחטפת לו אדם, תהיי בקשר גם איתו". השופטת הלינה כי מבנה מערכת בתי המשפט אינו מסייע לניהול מזכירות יעיל. "לא צריך להעמיס הכל על אינטראקציה בין-אישית של השופט", ציינה.