חברות התרופות יידרשו לחשוף את קשריהן הכלכליים עם מוסדות ורופאים

>> מה מתרחש מאחורי הקלעים של היחסים בין חברות התרופות לבין רופאים ומוסדות רפואיים? סעיף חדש בטיוטת חוק ההסדרים מתכוון לשפוך אור על השאלה החשובה הזו, שעשויה להשפיע גם על החלטות רפואיות של רופאים ומוסדות רפואיים.



לפי הסעיף, חברות תרופות וציוד רפואי שתורמות כסף או ציוד לגופים העוסקים בתחום הבריאות, יחויבו לדווח על סכום התרומה וכן על שמות הרופאים והחוקרים שלהם ניתנה התרומה. במקביל, גם הגופים והרופאים הנתרמים יידרשו לדווח לשר הבריאות על התורמים והסכומים שנתרמו. השמות והסכומים יפורסמו על ידי משרד הבריאות.

אם הסעיף יעבור, מדובר בשינוי דרמטי: הן הרגולטור והן כל אזרח במדינה יוכל לגלוש באתר של משרד הבריאות ולגלות בשקיפות מלאה אילו רופאים ואילו גופים קיבלו תרומות מחברות תרופות, ומה היו סכומי התרומה. במשרד האוצר מסבירים כי הצורך בהגברת השקיפות בתחום זה עולה בין היתר מהיקפי הרכש העצומים בתחום הבריאות: כ-6 מיליארד שקל בשנה - חמישית מתקציב קופות החולים.



"ככל שתהיה שקיפות רבה יותר בתחום זה, הרי שמקורות המימון הציבוריים יוקצו בצורה הנכונה והיעילה ביותר לטובת המבוטחים", נכתב בדברי ההסבר. "פרסום הרשימות ישמש כלי אפקטיבי יותר בידי הרגולטור לפיקוח על ניגודי עניינים בתחום הבריאות".



בנוסף מסבירים באוצר מדוע חשוב לפרסם גם את שמות הרופאים והחוקרים שמקבלים תרומות ואת סכומיהן: "להמלצתו של הרופא המטפל... משמעות רבה על רכש התרופות", נכתב בדברי ההסבר, "אשר לחוקר - לעתים מבוצע מחקר אודות תרופה, שהיצרן, היבואן או המשווק שלה נמנה בין התורמים שמתרומותיהם נהנה החוקר, כאשר לתוצאות המחקר קיימת השפעה רבה על הצלחתה של התרופה ועל רווחיו של היצרן".



סעיף זה הוא הרחבה של הוראה שנכנסה לתוקפה לפני שנתיים, שחייבה את חברות התרופות למסור למשרד הבריאות את רשימת הגופים להם תרמו כסף או שווה-כסף. רשימה זו התפרסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות, במטרה להגביר את השקיפות והפיקוח על ניגודי עניינים אפשריים בתחום. עם זאת, פרסום הרשימות ללא סכומי התרומות זכה לביקורת, משום שבהיעדר הסכומים המידע היה מוגבל ביותר ולא ניתן, למשל, להשוות בין תרומות של גופים שונים, להבדיל בין תרומות צנועות וזניחות לתרומות גדולות וחשובות, ועוד.



מה אומרים בחברות התרופות על ההצעה החדשה? גיא גורצקי, מנכ"ל פארמה ישראל המאגדת את חברות התרופות הרב-לאומיות, אינו מתייחס ישירות להצעה, אלא מתמקד בטענה כי מדובר בנושא שאינו קשור לתקציב המדינה ולכן לא יכול להיות מוסדר באמצעות חוק ההסדרים: "הדיון בחשיפת היקפי תרומות, כמו גם בזהות הנתרם, צריך להיעשות בחקיקה רגילה, שבה יש אפשרות לדון בתשומת לב במשמעויות הרבות של החקיקה", אומר גורצקי. בנוסף לכך הוא טוען כי "כבר ב-2007 ביקשה הממשלה להסדיר את נושא הדיווח על תרומות באמצעות חוק ההסדרים, וכבר אז קבעה ועדת הכנסת כי הנושא אינו ראוי להיכלל בחוק זה".



תמריץ לשיפור הניהול



חוק ההסדרים ל-2010 מכיל גם לא מעט סעיפים שנועדו לעשות סדר ולהגביר את הפיקוח על התנהלותם של רופאים ומנהלים במערכת הבריאות - חלקם סעיפים חדשים וחלקם עלו בעבר במסגרת חוק ההסדרים, אך לא עברו בסופו של דבר. באחד הסעיפים נקבע כי החל מהשנה הבאה ייבחרו מנהלי בתי החולים וסגניהם, מנהלי מחלקות, מנהלי יחידות וסגניהם על ידי ועדת איתור, שתכלול בין חבריה שני אנשי מקצוע מתחום הכלכלה והניהול. עוד קובע הסעיף כי תוגבל כהונתם של מנהלי בתי החולים לתקופה קצובה, וכי הארכת כהונתם תהיה בכפוף לעמידה ביעדים ניהוליים שייקבעו. זאת, בניגוד למצב הקיים כיום, שבו מנהל בית חולים נבחר לתקופה בלתי מוגבלת, ולא נדרש להציג כל תוצאות או לעמוד ביעדים כתנאי להמשך כהונתו. באוצר סבורים כי צעדים אלה ייצרו תמריץ לשיפור הניהול וישפרו את יכולת הפיקוח של משרד הבריאות על בתי החולים.



סעיף אחר עוסק בעבודות פרטיות נוספות שמבצעים רופאים ומנהלי בתי חולים המועסקים בשירות המדינה. הסעיף קובע כי צוות בין-משרדי, בראשות נציב שירות המדינה ובשיתוף משרדי האוצר, הבריאות והיועץ המשפטי לממשלה, יבחן את הנושא, יבדוק את השפעת העבודות הנוספות של הרופאים והמנהלים על תפקודם ותפקוד בתי החולים שבהם הם עובדים, ויקבע כללים מחייבים בנושא וכן דרכי פיקוח על כללים אלה. סעיף זה נכתב בין היתר בעקבות דו"ח מבקר המדינה מלפני שנתיים, שחשף כי מנהלי בתי החולים שיבא ואיכילוב מועסקים בעבודות פרטיות רבות בנוסף לתפקידם כמנהלי בתי חולים.



ייעול הטיפול בחולים כרוניים



טיוטת חוק ההסדרים בתחום הבריאות כוללת סעיפים נוספים, ובהם הענקת סמכויות לרוקח להנפיק מרשמים בעצמו, במטרה לייעל את הטיפול בחולים כרוניים ולנצל את יכולותיהם ומקצועיותם של הרוקחים לטובת הקלת העומס על מערכת הבריאות.



סעיף אחר מסדיר את פעילותם של תאגידי הבריאות שלצד בתי החולים, וקובע בין השאר כי יוכפפו לפיקוח הממונה על השכר במשרד האוצר.



בנוסף כוללת הטיוטה סעיף המאפשר לקופות החולים לגבות עד 10 שקלים ממבוטחים שלא הגיעו לביקור אצל הרופא ולא הודיעו על כך מראש. כפי שפורסם אתמול ב-themarker, קופות החולים עצמן, שאמורות ליהנות מהסעיף, מתנגדות לו.