התקבולים מהגז - להשקעה באנרגיה מתחדשת

>> גילוי מצבורי הגז והציפיות לגילוי מצבורים נוספים, העלו על סדר היום הציבורי את סוגיית המיסוי על ההכנסות מהפקת גז טבעי. שאלה קשורה לעניין ורלוונטית לא פחות היא שאלת השימוש הרצוי בתקבולים ממסים אלה.

את התקבולים שיתקבלו מהמסים שיוטלו על מפיקי הגז הטבעי יש להפנות בעיקר להשקעות. הצעה זו אינה חדשה, והיא מתבססת על דבריו של רוברט סולו, זוכה פרס נובל ואחד מהכלכלנים המוערכים בעולם. תקבולי המס יתקבלו מכילוי מצבורי גז, ומצבורים אלו מהווים נכס. שימוש בנכס למטרות צריכה יגדיל אמנם את רווחת האוכלוסייה כיום, אך זאת על חשבון עושרם ורווחתם של אזרחי המדינה בעתיד.



מה המשמעות של כילוי נכס? ניתן להשוות את ישראל, שבשטחה מצבורי גז, למשפחה שבבעלותה דירה. המשפחה יכולה לשמור את הדירה לילדים (לדחות את הפקת הגז מהמצבור), או למכור את הדירה (להפיק גז). אם כל ההכנסות ממכירת הדירה מופנות לצריכה מיידית, לילדים לא יישאר כלום בעתיד. מדיניות שכזו אינה רווחת בקרב משקי הבית בישראל, ובוודאי אינה מומלצת ברמת המדינה. מכירת נכסים הופכת את המדינה לענייה יותר, אלא אם כן ההכנסות ממכירת הנכס מופנות להשקעה, כלומר לטובת הגדלת נכסי המדינה בעתיד.



יש לזכור שמצבורי הגז הם מתכלים ואינם מתחדשים, כלומר השימוש בהם אינו בר קיימא - לא ניתן להמשיך בו בטווח הרחוק. שימוש בתקבולים ממצבורי הגז למטרות צריכה מכלה משאבים לטובת הדורות הנוכחיים ועל חשבון הדורות הבאים. לעומת זאת, שימוש בתקבולי הגז למטרות השקעה הוא בר קיימא, מכיוון שפירות ההשקעה מועברים לדורות הבאים. מדיניות שכזו מיושמת, למשל, בנורווגיה, שמפנה את התקבולים מהמיסוי על הנפט שבשטחה לקרן השקעות. מדינות ערב, לחלופין, משתמשות ברוב כספי הנפט לצריכה.



האם כל השקעה באה בחשבון? באופן כללי כן, אך עדיפה השקעה בתחום האנרגיה בת הקיימא. הסיבה לכך היא שהפקת הגז תשמש את משק האנרגיה כיום, ולא ברור כמה גז יישאר לטווח הרחוק. שוב, זוהי מדיניות שאינה בת קיימא: הדור הנוכחי ייהנה מגז מקומי וזול, ואילו הדורות הבאים ייאלצו לשלם מחיר גבוה עבור תחליפים, מכיוון שבסופו של דבר מאגרי הגז בעולם ייגמרו.



את תקבולי המס יש להפנות בראש ובראשונה למשק האנרגיה. יש להשקיע בהקמת תחנות כוח המבוססות על אנרגיות מתחדשות; יש להשקיע במחקר ופיתוח של אנרגיות מתחדשות; ויש להשקיע בהתייעלות אנרגטית ובחיסכון באנרגיה, שמסייעים לאזרחי המדינה בהווה ובעתיד.



יש לזכור שגם השקעה בתחבורה ציבורית היא למעשה השקעה בתחום האנרגיה. שימוש ברכבות מצמצם את צריכת האנרגיה של ענף התחבורה, וכך גם שימוש באוטובוסים. בנוסף, ניתן להשקיע בשבילי אופניים ובטיילות המאפשרות פעילות גופנית והגעה ברגל ממקום למקום.



הכותב הוא דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטה העברית