נדחו תביעות לשון הרע של חברת ביוקורד נגד "הארץ"

>> ניצחון משפטי ל-themarker: נדחו תביעות לשון הרע של חברת ביוקורד נגד עיתון "הארץ-themarker". חברת ביוקורד, שבבעלותה בנק דם טבורי פרטי, קיבלה את המלצת שופטת בית משפט השלום בתל אביב, ריבה ניב, וביקשה לאחר שמיעת עדויות בתיק כי התביעות שהגישה נגד "הארץ" יידחו. ביוקורד אף תשלם לעיתון 40 אלף שקל בגין הוצאות משפט.

התביעות הוגשו בעקבות שתי כתבות תחקיר שפירסמה ב-themarker ב-2007 וב-2008 הכתבת רוני לינדר-גנץ בנושא סדרת הטעיות שנקטה ביוקורד כלפי ציבור לקוחותיה. בכתבה הראשונה, "איפה הם שומרים את הדם שלכם", נחשף כי החברה, בבעלותו ובניהולו של מיקי שחם, אינה שומרת את מנות הדם בבית חולים, בניגוד לפרסומיה, וכי בניגוד למצג באתר האינטרנט שלה אין לה קשר עם בנק הדם הפרטי הגדול בעולם, cbr, והוא אף מתנער ממנה.



בכתבה השנייה, "מה עומד מאחורי התקנים של ביוקורד", דווח כי החברה מציינת בפרסומיה כי היא פועלת לפי תקן לבנקי דם טבורי, netcord fact, אף שאינה נושאת את התקן. עוד נחשף כי אף שהחברה מתהדרת בכך שההמטולוג בעל השם העולמי ומנהל המערך ההמטולוגי ובנק דם חבל הטבור הציבורי בתל השומר, פרופ' ארנון נגלר, מפקח על הפעילות שלה, העובדות רחוקות מהמציאות.



במהלך המשפט חשפו פרקליטי "הארץ", עורכי הדין תמיר גליק ועינת ברג-סגל ממשרד ליבליך מוזר, תמונה עגומה של מצב הפיקוח על בנק הדם של ביוקורד. נגלר, המוצג באתר האינטרנט אחראי על הפיקוח השוטף על המעבדה והבנק, העיד כי מעולם לא ביקר במקום שבו נשמרות מנות הדם, וכי אין לו כל קשר לפעילות השוטפת של ביוקורד.



נגלר, המחזיק ב-3% ממניות החברה, הוסיף כי בעבר המליץ למנות מומחית מעבדות שתגיש דו"חות ביקורת אחת לשלושה חודשים, אך הדבר לא בוצע. עוד העיד נגלר כי בחודשים האחרונים קיבל פניות נזעמות מספקים ששחם חייב להם כסף ואשר קראו באתר האינטרנט כי נגלר קשור לחברה. בעקבות זאת העיד כי ניסה להתנתק מביוקורד ולהחזיר לשחם את מניותיו בחברה, אך הדבר לא עלה בידו.



כשהציג לו פרקליטו של שחם, עו"ד ישראל לבנה, עותק של מסמך שמתיימר להיות "דו"ח פיקוח" יחיד מ-2008, הטיח בו נגלר: "אתה חושב שהנייר הזה שאתם מגישים לי הוא דו"ח של בנק דם?", והוסיף כי השואל עצמו לא היה מסתפק בכך לשימור הדם של נכדתו. גם פרופ' אליעזר רחמילביץ, המוצג באתר ביוקורד כמי שמפקח יחד עם נגלר על הבנק, העיד כי לא ביצע פיקוח על פעילות החברה.



במהלך שמיעת ההליך הוצגו פרטים נוספים המעידים על בעיות באמינותו של שחם וביציבות הפיננסית של חברת ביוקורד שבבעלותו, בהם רשימה ארוכה של ספקים ועובדים לשעבר שתובעים כספים, חשבון בנק מוגבל של ביוקורד ותיקים שתלויים ועומדים בהוצאה לפועל. כמו כן, במהלך ניהול ההליך הגישו באי כוח העיתון לבית המשפט תצהיר של מנכ"ל בנק הדם הטבורי העולמי cbr, שהצהיר כי בנק הדם מעולם לא נתן לביוקורד רשות להשתמש בסימן המסחרי שלה.



שחם טען בעדותו כי ביוקורד לא ביצעה כל הטעיה וכי הכתבות התמקדו בעניינים שוליים וחסרי משמעות שלא היה מקום להבליטם. בעדותו אישר שחם כי בכל שנות פעילותה של ביוקורד יצא דו"ח ביקורת אחד ויחיד, ב-2008. כן אישר בעדותו כי טיוטות הסכם עם cbr שנוהלו לפני כעשור, מעולם לא נחתמו.



לאחר ששמעה את עדויותיהם של שחם, נגלר ורחמילביץ', המליצה השופטת לשחם שיחזור בו מהתביעות כנגד העיתון וציינה כי הכתבות מהוות עיתונות חוקרת אמיתית בנושא בעל חשיבות ציבורית גבוהה וכי הכתבת ביצעה את עבודתה באופן מקצועי וייסודי. לאור נסיבות אישיות שמנה שחם בפני בית המשפט, משך themarker את תביעתו שכנגד. שחם התחייב בפני בית המשפט להסיר את התוכן המטעה מאתר האינטרנט של החברה.