"הדרך היחידה ללמוד מנהיגות היא להצמיד לך מנהל בכיר יותר שילווה אותך"

>> "אי אפשר ללמד אנשים להיות מנהיגים. אתה יכול להגיד לאדם שכדי להצליח הוא צריך להיות מלא התלהבות ונחישות - אבל זה לא יעזור לו לשגשג. יש כיום הרבה בתי ספר לניהול, אבל השיעורים הכי טובים הם סיפורים של אנשים שמתארים כיצד הצליחו או נכשלו. לכן מנהיגים, כמו יזמים, צריכים להיות אנשים צנועים ולא לנהוג כעריצים. הם צריכים להיות מסוגלים ללמוד".

דברים אלה אמר פרופ' צ'ארלס הנדי, פילוסוף חברתי המתמחה בהתנהגות ארגונית וניהול, שהתארח באחרונה בכנס המנהיגות של מכון מנדל. הנדי, שכיהן בעבר כמנהל בכיר בחברת הנפט של (shel), הוא כלכלן, ממייסדיו של בית הספר למינהל עסקים בלונדון ופרופסור בו. עם ספריו הבולטים נמנים "המעיל הריק: פרדוקסים בעולם העסקים" ו"האלכימאי החדש".



הנדי הגיע לישראל עם אשתו הצלמת אליזבת' הנדי, ויחד הנחו סדנת still life למנהלים ויזמים חינוכיים בוגרי תוכניות מכון מנדל. בסדנאות נדרשו המשתתפים לבחור חמישה פריטים בעלי משמעות עבורם ולהרכיב מהם קומפוזיציה שתשקף את החלומות, ערכי היסוד והאמונות הבסיסיות שלהם. דרך הפריטים התפתח דיון שיצר הבנה טובה יותר של הזהות הארגונית והעצמית שלהם. "אני מנסה לגרום למנהל או ליזם לשאול את עצמו ואת הארגון 'מי אני' ו'מה אני רוצה?' לשאלות אלה יש חשיבות אסטרטגית בקביעת יעדי הפרט והארגון, ובפיתוח מנהיגות וחשיבה יצירתית".



אם אי אפשר ללמד ניהול, איך אפשר להקנות מיומנויות ניהול?



"מנהלים יכולים ללמוד מניסיון של אחרים ואפשר לעזור להם על ידי דיונים ומנטורינג, להציג להם מודלים לחיקוי. למשל כשאתה נהפך לסמנכ"ל, מעבר לידע המקצועי אתה צריך להסתגל לאחריות, לעובדה שעכשיו אתה מייצג את הארגון. אף קורס לא יכין אותך לכך. הדרך ללמוד זאת היא להצמיד לך מנהל בכיר שילווה אותך.



"רוב הארגונים הגדולים בעולם יטענו שיש להם תוכנית לטיפוח יורשים, אבל כשיחפשו מנהל בכיר הם יחפשו אותו מחוץ לארגון. התירוץ השכיח הוא שצריך דם חדש, אבל עדיף להביא אותו קצת קודם, ולגדל אותו בארגון". בעיה נוספת של ארגונים היא גודלם. לדברי הנדי, כשמנהלים לא רואים את העובדים, הם לא יכולים באמת לסמוך עליהם ויכולות הניהול שלהם נפגעות. "האינטרנט נהפך תחליף לקשר האנושי. לכל ארגון יש מסה קריטית שמעבר לה הגידול גובל בחוסר אחריות".