>> לעבודה המאתגרת בענף החיתום יש מחיר אישי לא פשוט. התחום דורש מהעוסקים בו להקדיש שעות ארוכות לעבודה ומשאיר להם מעט מאוד זמן לחיים פרטיים.
איך משלבים את העבודה התובענית בתחום עם חיי משפחה?
גיל קלדרון: "משתדלים למצוא זמן גם לילדים ולאישה, על אף שזה לא פשוט".
עמית ורדי: "אנחנו מבלים יותר מדי שעות בעבודה, בכל הזדמנות שיש לי אני משתדל להישאר בבית ולבלות עם המשפחה".
ארז גולדשמיט: "אני משתדל לקחת את הדברים באיזי".
שרון ייגר: "לצערי, אני משמש גם מנכ"ל וגם יו"ר - אבל אני משתדל להקדיש בכל זאת זמן לספורט, למשפחה ולילדים".
טל רובינשטיין (צוחקת): "מה זה בית, תזכירו לי? לרוב אנחנו בתקופות מאוד לחוצות. ב-2003 יצאתי לחופשת לידה ורציתי להישאר עוד קצת זמן בבית, אבל צחי סולטן אמר לי: 'עזבי, יש לחץ - תצאי לחופש אחר כך'. הילדה שלי מסיימת כיתה א' ועדיין לא מצאתי זמן לחופשה אמיתית. מה שכן, יהיה מספיק כסף לפסיכולוגים".
איפה אתם רואים את עצמכם בעוד חמש שנים?
עופר גרינבאום: "אני נהנה מאוד מהעבודה ומקווה להישאר באותו מקום".
עמית ורדי: "אני מתכנן להשתזף באקופולקו".
ארז גולדשמיט: "אני מצטרף לעמית".
ורדי: "אז אני לא נוסע".
טל רובינשטיין: "אני מקווה שאוכל להגיע למצב שאהיה יותר עם המשפחה".
"מה זה בית, תזכירו לי?"
שרון שפורר ומיכאל רוכוורגר
28.6.2010 / 7:01