בנק לאומי נהג לגייס עובדים מעל גיל 55 ולהעסיקם תוך אפליה לעומת יתר העובדים בבנק, מבחינת השכר והתנאים הסוציאליים - כך קבע בשבוע שעבר בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
השופט יצחק לובוצקי קבע כך בעקבות תביעה שהגיש יוסף מוצפי, כיום גמלאי בן 69, שעבד כפקיד עזר בבנק לאומי במשך עשר שנים, עד 2008. מוצפי עבד במשך כל אותה תקופה בבנק בשכר של 5,500 שקל בחודש, זאת בלא שקיבל קביעות וללא התנאים הסוציאליים החלים על יתר עובדי הבנק.
בתביעה נגד לאומי שהגיש מוצפי, שהוגשה באמצעות עו"ד אלכס ספינרד, הוא טען כי הסכים לעבוד בבנק במשך שנים ארוכות בשכר נמוך מהמקובל בבנק, על סמך הבטחה שלפיה הוא לא יצטרך לפרוש מהעבודה בגיל 67, אלא יוכל להמשיך להיות מועסק חמש שנים נוספות, עד גיל 72. "ואולם בחשאי, ובלי ליידע איש, החליט הבנק לשנות את מדיניותו ולהתכחש להבטחתו כלפיו". וכך, פיטר אותו כאשר הגיע לגיל 67.
לאומי טען לעומתו כי מוצפי יצא לפנסיה כפי שהחוק קובע, בגיל 67, וכי אין ולא היה הסכם נפרד כלשהו שהבטיח למוצפי שיפרוש בגיל 72. לטענת הבנק, אמנם היתה קיימת מדיניות של פרישה מאוחרת, אך בנק שינה אותה ב-2008 ולכן מוצפי סיים את עבודתו.
בחוות דעת שהגישה נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד שרון אברהם-וייס, לבית הדין, נכתב כי "הסכם הקשישים", שעל פיו הועסקו עובדים מבוגרים ובהם מוצפי, "הוא דוגמה בוטה לאפליה מחמת גיל, של עובדי הבנק המבוגרים לעומת הצעירים, הכולל קיפוח בשכר ובתנאים הסוציאליים ובעיקר בזכות לביטחון תעסוקתי". לדברי הנציבה, ללאומי היו שתי מטרות במדיניות זו: לחסוך בעלויות השכר של עובדים מבוגרים ולאפשר ולשמור לעצמה את הזכות לבצע פיטורים שרירותיים.
השופט יצחק לובוצקי קיבל את טענות העובד והנציבה כי מדובר באפליה פסולה. עם זאת, ביה"ד החליט שלא להחזיר את מוצפי לעבודה, אלא חייב את לאומי לשלם למוצפי פיצוי של 66 אלף שקל, שהם שכר של שנה שלמה, בתוספת הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
בעקבות מוצפי הגישו עובדים נוספים תביעות לביה"ד נגד לאומי, ועדיין לא התקבלו בהן החלטות.
"לאומי הפלה לרעה עובדים שגילם מעל 55"
חיים ביאור
28.6.2010 / 13:45