גלוב אקספלוריישן שהונפקה לפני מספר ימים מזנקת ב-17%

קדחת הנפט כחול לבן צוברת תאוצה ומעודדת באמצעות הודעות מרובות של חברות ושותפויות לחיפוש אוצרות טבע. משקיעים רבים אשר למדו לקח מהתפתחויות בתחום הגז מצפים להכפיל את השקעתם גם בתחום הנפט. התאגדויות ושותפויות חדשות מצטרפות למסחר בבורסה על מנת לנצל את הסנטימנט, וביניהן שותפות גלוב אקספלוריישן שהונפקה בראשונה לפני מספר ימים וכיום מנייתה מזנקת בכ-17% ובמחזור לא מבוטל של כ-14 מיליון שקל. מהם הנכסים שברשות החברה אשר ממגנטים את כספי המשקיעים? שני רישיונות הריקים מפעילות כלשהי, רישיון אחד בדרך, גיאולוג המוכר בתחום וקצת חלום.



גלוב הינה שותפות שהוקמה באוקטובר 2009 במטרה לעסוק בתחום חיפושי נפט וגז, פיתוח נכסי נפט וגז והפקתם. השותפות מחזיקה כיום בזכויות בשני רשיונות יבשתיים, "אופק" במרכז הארץ ורשיון "בר-אור" בגליל המערבי. בחזקתם של בעלי השליטה רישיון נוסף במפרץ חיפה בשם יהל, והם פועלים להעביר זכויות גם ברשיון זה לידי השותפות.



בשבוע שעבר השלימה השותפות את הגיוס הראשוני מהציבור ומבעלי השליטה בהיקף של כ-50 מיליון שקל. הביקוש המצטבר ליחידות ההשתתפות הסתכם בכ-231 מיליון שקל וההנפקה נסגרה במחיר של 10 אגורות, כלומר, בכ-70% מעל למחיר המינימום שעמד על 6 אגורות לאגד הכולל 2 יחידות השתתפות ואופציה אחת. פרט להבטחת החיתום של ההנפקה, התחייבו בעלי השליטה לרכוש 20% מניות מסך ההנפקה הכולל בתנאים הזהים לתנאי הרכישה של הציבור.



רישיון "אופק" משתרע בשטח של 393 קמ"ר, שטחו של "בר-אור" כ-266 קמ"ר והשותפות הגישה באפריל 2010 בקשה לממונה על ענייני נפט לרישיון "יהל" על פני שטח של כ-295 קמ"ר. בכוונת השותפות לבצע באוקטובר 2011 את קידוח אופק 1 לעומק של עד 2.5 ק"מ לחיפוש נפט בשכבת היורה התיכון - הסלעים שנוצרו בתקופה שבין 140 ל-210 מיליון שנה, לפני זמננו. כמו כן, השותפות מתכננת לבצע את קידוח אופק 2 לעומק עד כ-6 ק"מ לחיפוש גז בשכבת הפרם - סלעים בני כ-250-290 מיליון שנה. שני הקידוחים באזור שבין צומת ניר צבי לצומת צריפין, צפונית לרמלה. העלות המשוערת עבור קידוח אופק 2 הינה כ-20 מיליון שקל.



כמו כן, באוקטובר 2011 צפוי להתבצע קידוח בר-אור 1 לעומק עד 5.5 ק"מ לחיפוש נפט וגז בשכבת הפרם וקידוח יהל 1 בעומק זהה לחיפוש גז בשכבת הפרס, באזור ממזרח לנהריה וגבולות בין עכו לראש הנקרה. שטח רישיון המבוקש, יהל, נמצא באזור שפרעם שבין קרית ביאליק ומגדל העמק. בשלב הראשון של תוכנית העבודה מציינת השותפות את ביצוע הסקר הסייסמי בשטח בר-און לאורך כ-12 ק"מ לפחות ואת פיענוח תוצאותיו עד אמצע אוגוסט 2010.



פרט לרישיונות הקיימים בתהליך הבקשה, נימנה בין נכסי החברה היועץ הגיאולוגי שלה, ברוך דרין, אשר בנו, צבי, מכהן כמנכ"ל השותפות. דרין מוערך על ידי פעילי השוק כדמות בכירה בתחום הגיאולוגי המקומי והיה בעברו גיאולוג של מכון הנפט ישראלי. על פי התשקיף ההנפקה, נובעת כוונת היועץ הגיאולוגי להתמקד בשכבות העתיקות מתקופת יורה, טריאס ופרם, על מנת לאתר מבנים העתיקים.



ברוך טוען כי לרוב הסיכוי לחדור מתחת לשכבות עתיקות כאלו הוא נמוך אך עם הרישיונות שברשות השותפות הסיכוי גדל משמעותית, כך מוסרים פעילי התחום. "מטרת החיפושים של השותפות נקבעו בעקבות מחקר גיאולוגי רב שנים - החל משנת 1970 - שבמהלכו נבחנו על ידי ד"ר ברוך דרין מרבית קידוחי הנפט היבשתיים ורוב קידוחי הים שנקדחו בישראל", מציינים בשותפות.



בשותפות מציינים כי בשנים 1993-1994 בוצע קידוח דוד 1 שבשטח רישיון האופק לעומק של עד 2.6 ק"מ, אשר נמצאו בו סימני נפט ונרשמו בו קריאות גז בחישנים. לאחר שנשלחו דוגמאות לאנליזה כימית באוניברסיטה העברית, התברר כי מוצו כמויות קטנות של נפט "חי". דוגמאות אחרות שנשלחו לבדיקה במכון קזאלי זוהו כ"בוץ קידוח מעורב בנפט גולמי, אשר לו קשר לדיזל שמשתמשים בו במהלך הקידוח". לאחר סדרת בדיקות הסתיים קידוח דוד 1 טרם ביצוע מבחני ההפקה.



מהמחקר של ד"ר דרין עולה כי בישראל קיימים מבנים גיאולוגיים יבשתיים הדומים למבנים גיאולוגיים שבהם נמצא גז במפרץ הפרסי. "שכבות הפרם שנמצאו בקידוח דוד 1, המוכרות בישראל כ"תצורת ערקוב" דומות לשכבות הגז העשירות במפרץ הפרסי, שם הן ידועות כ"תצורת חוף" במדינות הערכיות. כלומר, בשכבה גיאולוגית זו ישנה זהות גיאולוגית - היחידה בין אזור מזרח הים התיכון לבין אזור המפרץ הפרסי", כך מסבירים בגלוב.



בעלי עניין בשותפות: ברוך וצבי דרין, גיל ומנחם שטרנברג, יעקב ומרגרט חי וג'וזף ואיזבל רודריגס.