חברות האשראי מגהצות את הצרכן

לקוחות לאומי קארד קיבלו לאחרונה הצעות מפתות מחברת כרטיסי האשראי שלהם: מעטפות אישיות שנשלחו אליהם הזמינו אותם לקחת הלוואה בהתאמה אישית. כך למשל קיבל מ' (השם שמור במערכת) הזמנה ליטול הלוואה בהתאמה אישית בסכום של עד 19,700 שקל.

תנאי ההלוואה מפתים: מ' יכול לבחור את מועד תחילת ההחזר, את גובה ההחזר החודשי ואת מספר התשלומים. בתחתית המעטפה מוצמדת המחאה - וכל שעליו לעשות על מנת לקבל את ההלוואה הוא לחתום על ההמחאה ולהחזירה ללאומי קארד.

בגב אותה ההמחאה מפורטים יתר תנאי ההלוואה - ובראשם הריבית - מהם עולה כי ההלוואה של מ' תיפרע בתשלומים חודשיים רצופים של קרן וריבית פריים פלוס 10.25%, שמשמעותה ריבית מתואמת שנתית של 14.09%. אף שמדובר בריבית גבוהה, תיקי האשראי של חברות כרטיסי האשראי תופחים.

לצד לאומי קארד פועלות בשוק כרטיסי האשראי שתי חברות נוספות - ישראכרט שבבעלות בנק הפועלים וכאל של דיסקונט. בשנים האחרונות מתרחשת בשוק כרטיסי האשראי תופעה מעניינת: החברות גילו את תחום האשראי החוץ-בנקאי כמנוע צמיחה נוסף, והן מתחרות בו בעוז; את התחרות מובילה ישראכרט, שמנסה לצמצם פערים מהמתחרות ובעיקר מכאל, שהיתה הראשונה לזהות את התחום. ואולם אם בשוק משוכלל תחרות בין שלוש חברות אמורה להוביל לירידת מחירים לצרכן, בתחום האשראי החוץ-בנקאי שנותנות חברות כרטיסי האשראי, זה אינו המצב.

מעבר לכך, האשראי שמעניקות חברות כרטיסי האשראי הוא מבוסס פריים (הריבית על ההלוואה נקבעת כמרווח מסוים מריבית הפריים). בשנים האחרונות חלה ירידה דרמטית בריבית בנק ישראל, שעליה מבוססת ריבית הפריים (ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%). בתחומים שונים שבהם ניתנות הלוואות מבוססות פריים, הביאה ירידת הריבית להוזלת המחיר לצרכנים. כך למשל בתחום המשכנתאות, הביאה צניחת הפריים לירידה בריבית.

ואולם בהלוואות שמעניקות חברות כרטיסי האשראי, הירידה בריבית הפריים לא הובילה לירידה בריבית לצרכנים - אלא לעלייה. המשמעות: המרווח שנותר בידי חברות כרטיסי האשראי - בין ריבית הפריים (שעליה מבוססת עלות הכסף שמגייסות החברות) לבין הריבית שגובות החברות מהלקוחות - עלה בצורה דרמטית.

בכמה עלה המרווח? ב-2006 היה המרווח בין ריבית הפריים לריבית שמשלם הצרכן בלאומי קארד בשיעור של 2.87%; בסוף 2009 הוא כבר היה בשיעור של 8.23%. ברבעון הראשון של 2010 ירד מעט המרווח, ושיעורו היה 7.95%. בכאל, המתחרה, היה המרווח ב-2006 בשיעור של 6.17% - ובסוף הרבעון הראשון של 2010 הוא הגיע ל-9.48%.

ישראכרט, שבשנים האחרונות פיגרה אחרי שתי חברות כרטיסי האשראי האחרות בתחום זה, לא פירסמה נתונים לגבי 2006. ב-2007 היה מרווח הריביות שלה מהפריים בשיעור של 4.72%, וב-2008 הוא ירד ל-3.28%. ב-2009 נכנסה החברה בעוצמה לתחרות בתחום האשראי החוץ-בנקאי - אך במקביל טיפס המרווח שהציגה בין הפריים לריבית לצרכן ל-6.43% בסוף הרבעון הראשון של 2010.

הריבית הממוצעת שמשלם הלקוח על ההלוואה צמחה בישראכרט מ-8.43% ב-2008 ל-8.94% בסוף הרבעון הראשון של 2010. בלאומי קארד טיפסה הריבית מ-9.5% בסוף 2006, ל-10.7% בסוף הרבעון הראשון של 2010, ובכאל דווקא ירדה הריבית - מ-12.8% ב-2006 ל-12.2% בסוף הרבעון הראשון של 2010. עם זאת, זו עדיין החברה היקרה ביותר מבחינת הלקוח.

מה הסיבות לעלייה במרווח מהפריים שמציעות חברות כרטיסי האשראי ללקוחות הנוטלים הלוואות? הסיבה הראשונה היא שככל שהאשראי החוץ-בנקאי נהפך פופולרי יותר, לקוחות רבים יותר מבקשים לקבלו - ובהם גם לקוחות מסוכנים שניצלו את מלוא האשראי בבנקים, ולכן התנאים שהם מקבלים נחותים. סיבה נוספת היא שחברות האשראי מציעות הלוואות בעיקר ללקוחות המחזיקים בכרטיסי האשראי שלהן - ולכן אין תחרות ממשית בין החברות על הלקוחות. וכך, אף שהחברות מספרות על תחרות עזה בתחום, אין לכך ביטוי בריבית שמוצעת לצרכן.

במרבית מדינות העולם, חברות כרטיסי האשראי מתחרות בבנקים במתן אשראי ללקוחות. בישראל, מרבית האשראי ניתן ללקוחות על ידי הבנקים ולא על ידי חברות כרטיסי האשראי. בנוסף, הבנקים הם הבעלים של חברות כרטיסי האשראי, ולכן לא התפתחה ביניהם תחרות בתחום מתן ההלוואות. אמנם לאחרונה צומחות חברות הכרטיסים בתחום האשראי החוץ-בנקאי, אך מדובר בצמיחה מוגבלת - וגם בחברות כרטיסי האשראי יודעים זאת.

המוצר שמציעות חברות כרטיסי האשראי לא מתחרה בהלוואות שניתן לקבל מהבנקים, והדבר מתבטא בריבית הגבוהה על הלוואות אלו, יחסית לריבית שנותנים הבנקים. לשם השוואה, הריבית הממוצעת על האשראי הלא-צמוד (לא צמוד למדד) שגובים הבנקים היא 4.86% לפי נתוני בנק ישראל.

לא רק שחברות כרטיסי האשראי אינן מתחרות בבנקים, הן גם לא מתחרות זו בזו. אף שעל פניו נראה שהתחרות ביניהן עזה, הדבר לא מתבטא במחיר שמשלם הלקוח. כך למשל, בויזה כאל - שהיקף האשראי שהיא מעניקה הוא 2.1 מיליארד שקל - עלתה הריבית הממוצעת על הלוואות מ-11.6% ב-2009 ל-12%ברבעון הראשון של 2010.

ויזה כאל לא לבד. שלוש חברות כרטיסי האשראי העלו את הריבית הממוצעת על הלוואות בין סוף 2009 לסוף הרבעון הראשון של 2010. בתקופה זו עלתה אמנם ריבית הפריים מ-2.27% בממוצע ב-2009, ל-2.75% ברבעון הראשון של 2010, אך כאל היא היחידה שבה עלתה הריבית הממוצעת בשיעור גבוה יותר משיעור עליית הפריים. כאל היא גם החברה שמותירה בידיה את המרווח הגבוה ביותר מהפריים - פריים פלוס 9.48%.

ישראכרט, ששמה דגש רב באחרונה על האשראי החוץ-בנקאי, מציגה צמיחה גבוהה בתחום. בסוף הרבעון הראשון של 2010 הסתכם האשראי שהעניקה למחזיקי הכרטיס ב-630 מיליון שקל. בניגוד למתחרות, ישראכרט, מציעה הלוואות גם ללקוחות שאינם מחזיקים בכרטיס האשראי שלה.

ב-2007, היתה הריבית הממוצעת שהציעה ישראכרט ללקוחות בשיעור של 10.16%, והיקף האשראי שהעניקה היה 254 מיליון שקל. כניסתה של ישראכרט לתחום האשראי החוץ-בנקאי הביאה להפחתה בריבית הממוצעת שהציעה ללקוחות - ל-8.43%. ואולם מאז 2008, חזרה הריבית הממוצעת של ישראכרט למגמת עלייה. בסוף הרבעון הראשון של 2010 היתה הריבית בשיעור של 8.94%.

לאומי קארד העלתה את הריבית הממוצעת שגבתה מלקוחותיה מ-9.5% ב-2006 ל-10.7% בסוף הרבעון הראשון של 2010. מבין שלוש החברות, לאומי קארד הגדילה בשיעור הגבוה ביותר את המרווח שהיא גובה מהלקוחות - והוא עלה מ-2.87% ב-2006 ל-7.95% בסוף הרבעון הראשון של 2010. היקף תיק האשראי שמעניקה לאומי קארד למחזיקי הכרטיס הוא כמיליארד שקל.

מישראכרט נמסר: "הריבית על האשראי החוץ-הבנקאי משתנה לפי תמהיל הלקוחות, והקבוצה מציגה את שיעורי הריבית התחרותיים ביותר בענף".