האוצר שקל לבצע מחילת חובות ענקית ליצואנים הגדולים בישראל

>> משרד האוצר בחן בשבועות האחרונים מתן מחילת חובות ענקית, מהגדולות שהיו אי פעם בישראל, במסגרת המעבר לחוק החדש לעידוד השקעות הון. מחילת המס שנדונה היתה בהיקף אדיר של כמה מיליארדי שקלים בגין רווחים לא מחולקים של 60-70 מיליארד שקל. דובר האוצר אישר כי התקיימו דיונים שבהם נבחנה האפשרות לתת מחילת חובות כזו, וציין כי בסופו של דבר הוחלט לוותר על כך.

במסגרת חוק עידוד השקעות הון הקיים - העומד בפני שינוי עמוק - קיבלו יצואנים בישראל מסלולים שונים של הטבות מס, שבהם שילמו מס חברות נמוך מזה שהוטל על שאר החברות במשק. בחמש השנים האחרונות גדל היקף ההטבות שמקנה חוק עידוד השקעות הון והגיע לסכום ענקי הנאמד ב-5 מיליארד שקל בשנה. את עיקר ההטבות קיבלו היצואנים הגדולים במשק, כמו חברת טבע.



הטבת המס בחוק הקיים היא הטבה נדחית - דחייה של תשלום המס המלא ולא ביטולו. התשלום נדחה במספר קצוב של שנים, וההטבה מותנית גם במשיכת רווחים מהחברה (תשלום דיווידנד). במקרה של משיכת רווח - החברה נדרשת להחזיר את הטבת המס שקיבלה, כלומר, לשלם מס חברות מלא על אותו חלק מהרווח שהיא מחלקת כדיווידנד.



בשל מגבלה זו, נמנעות רבות מחברות היצוא שקיבלו הטבת מס לפי חוק עידוד השקעות הון מלחלק דיווידנד. ההערכה באוצר היא שבאותן חברות נצברו כ-60-70 מיליארד שקל של רווחים לא מחולקים, שאותן החברות נמנעות מלחלק בשל הדרישה לשלם מס חברות מלא על הדיווידנד. במשרד האוצר קיימת מחלוקת איזה חלק מאותם 60-70 מיליארד שקל נצברו בשל הטבות המס בלבד - כלומר, איזה חלק של הרווחים לא חולק בשל מדיניות החברה, ואיזה חלק לא חולק בשל הדרישה להשיב מס.



כיום שוקדת ועדה בין-משרדית, בראשותם של מנכ"ל משרד האוצר חיים שני ומנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי, על הצעה לשינוי חוק עידוד השקעות הון. בין השאר מתכוונת הוועדה להמליץ על ביטול מנגנון דחיית המס ולעבור למנגנון של הנחת מס קבועה. כלומר, בחוק עידוד השקעות הון החדש, יצואנים יקבלו הנחה קבועה במס חברות שאינה נדחית ואינה מותנית באי חלוקת דיווידנד. בכך מתכוון האוצר לפשט את החוק ולהפסיק את העיוות של הימנעות מחלוקת דיווידנדים. נראה גם שהאוצר נענה בכך ללחצים של משקיעים זרים, שטענו כי ההתניה של קבלת ההטבה באי חלוקת דיווידנדים הופכת את ההשקעה בישראל ללא אטרקטיבית.



מכיוון שהמדינה כבר החליטה בפועל כי המנגנון של דחיית מס הוא שגוי, וכי מעתה ואילך יצואנים יקבלו הטבת מס שאינה מותנית ואינה נדחית, התעוררה באופן טבעי השאלה: מה לגבי היצואנים שקיבלו הטבת מס נדחית לפי החוק הקיים, שבעטייה הם "חייבים" בהחזר מס למדינה במקרה של חלוקת דיווידנד?



בשבועות האחרונים התקיימו באוצר דיונים - בניהולם של שני וראש רשות המסים, יהודה נסרדישי - בסוגיה זו ובשאלה אם יש מקום להעניק "מחילה", מעין מחיקת חובות, לכל היצואנים המחויבים בהחזר תשלום מסים למדינה במקרה של חלוקת דיווידנד. הרעיון נבחן ברצינות, מכיוון שבאוצר סברו כי מחילה כזו תשחרר את העיוות שבגללו לא חולקו רווחים, ובעיקר משום שתעודד חלוקה אדירה של דיווידנדים כעת - וכתוצאה מכך תייצר הכנסה חד פעמית גדולה של מסים לקופת המדינה.



מס החברות המלא כיום הוא 25%. לא ברור מה היה המס הממוצע ששילמו חברות היצוא במשך השנים האחרונות. בהנחה שהמס ששולם היה בשיעור ממוצע של 10%, הרי שהחברות חייבות למדינה 15% מס על הרווחים שלא חולקו.



זהו חוב וירטואלי, משום שהחברות לא מחלקות דיווידנדים ולכן גם לא משלמות את המס למדינה. באוצר סבורים כי אם יעניקו לחברות תמריץ, למשל, באמצעות מס מופחת של 5% בלבד במקום 15%, החברות ימהרו לחלק לפחות חלק מהרווחים - וכתוצאה מכך ייכנסו למדינה מסים בסכום גדול. ואולם, המשמעות היא שבכך תוותר המדינה על הכנסה פוטנציאלית של מסים בשיעור של 10% מסכום של 60-70 מיליארד שקל - כלומר, על הכנסה פוטנציאלית של 6-7 מיליארד שקל. לא ידוע מתי, אם בכלל, תתממש הכנסה פוטנציאלית זו.



לעומת זאת, היו באוצר מי שהתנגדו בתוקף להצעה לתת הנחת מס ליצואנים הגדולים במשק, בטענה כי בכך תבצע המדינה מבצעת שמיטת חובות לא מוצדקת. המתנגדים טענו כי אין סיבה למהר, מפני שבסופו של דבר רוב החברות יבחרו לחלק רווחים, והמסים ייכנסו לקופת המדינה - גם אם הם ייפרסו על פני שנים ארוכות. עוד הזכירו המתנגדים כי כשב-2009 העניקה המדינה הנחת מס חד פעמית על רווחים לא מחולקים מסיבה אחרת, הדבר הניב מעט מאוד הכנסות למדינה ולא הצדיק את שינוי תנאי המיסוי בדיעבד לטובתן של החברות במשק. המתנגדים טענו כי הדברים נכונים כשמדובר בוויתור על הכנסה ממסים בסכום גבוה כל כך - 6-7 מיליארד שקל - וזאת כאשר מי שנהנה הם בעיקר היצואנים הגדולים ביותר במשק.



טענה נוספת היתה כי מאחר שמס החברות אמור לרדת בתוך שש שנים ל-18%, צעד שיקטין ממילא את "חוב המס" שנצבר בגין הרווחים שלא חולקו, הרי אין טעם להסתבכות של המדינה במנגנון של "מחילה" מיוחדת: מרבית החברות עשויות בלאו הכי לנצל את מס החברות היורד כדי לחלק רווחים.



בסיכומם של הדיונים, לפי הדיווח הרשמי של דובר האוצר, התקבלה עמדת המתנגדים. הוחלט שלא לאפשר הקלות בחלוקת דיווידנדים, ולהמשיך לחייב חברות בתשלום מס מלא על הרווחים אם וכאשר יחויבו.