>> "ארקיע קיבלה החלטה אסטרטגית להיכנס לענף המלונאות. בכוונת החברה לרכוש בתי מלון בחו"ל שישלימו את פעילותה בתחום התעופה והתיירות" - כך מצהיר מנכ"ל ארקיע, גד טפר, בראיון בלעדי ל-themarker.
טפר מונה לתפקידו לפני שנתיים, לאחר ששימש במשך כמה שנים משנה למנכ"ל ארקיע. כעת הוא מתכוון לפרוץ עם החברה לתחום המלונאות. "אנו מחפשים יתרון יחסי לארקיע בשוק", הוא אומר. "מכיוון ש-60% מהמכירות שלנו בתחום הפעילות הבינלאומית הן מטיסות ושיווק בתי מלון ליעדים נבחרים כמו פאריס וברצלונה, אנו מחפשים לרכוש בתי מלון ביעדים אלה". לדבריו, החברה מתמקדת בחיפוש בתי מלון של עד 200 חדרים ברמה של ארבעה כוכבים במרכזי הערים, שמאופיינים בפעילות של אנשי עסקים.
ארקיע, שהוקמה ב-1949, היתה בבעלות קבוצת כנפיים של משפחת בורוביץ' ונמכרה ב-2006 למשפחת נקש ב-12 מיליון דולר - לאחר שקבוצת כנפיים התמודדה על רכישת אל על. האחים נקש הם בעלי חברת הג'ינסים ג'ורדאש בארה"ב.
החברה מתמחה בטיסות שכר בינלאומיות ונכנסה להפעלת קווי תעופה סדירים עם הסרת המגבלות על ידי משרד התחבורה. על פי נתוני רשות שדות התעופה (רש"ת), ארקיע הטיסה כ-133.7 אלף נוסעים בתעופה בינלאומית בינואר-מאי 2010, לעומת כ-112.7 אלף נוסעים בינואר-מאי 2009 - עלייה של 18.5%. נתח השוק של ארקיע הגיע ל-3.3% מסך תנועת הנוסעים בתעופה הבינלאומית בינואר. במקביל, מפעילה החברה קו תעופה פנים-ארצי לאילת ומנהלת צי של מטוסים פרטיים ששייכים לבעלי עסקים.
הון עצמי יציב
ארקיע היא חברה פרטית ואינה מדווחת על תוצאותיה בשנים האחרונות. במצב שבו ענף התעופה העולמי שרוי במשבר, קשה להבין איך מסוגלת ארקיע להיכנס לפרויקט שאפתני בתחום המלונאות בעולם.
מהיכן תשיג ארקיע את המימון הדרוש לרכישת בתי המלון?
"ארקיע הרוויחה בשנים האחרונות ויש לה הון עצמי יציב, והיא תוכל לרכוש את בתי המלון או מטוסים חדשים בעזרת המוסדות הפיננסיים שמלווים אותה - למשל בנק דיסקונט ולאומי".
לדברי טפר, "זו השנה השלישית ברציפות מ-2007 שארקיע היא חברה רווחית. ב-2009 הגדלנו בצורה משמעותית של יותר מ-100% את הרווח למספר דו-ספרתי. אנו חברה פרטית ולכן אני מנוע מלנקוב בסכומים. בכלי התקשורת פורסמו בזמנו הערכות כי החברה הרוויחה כ-8 מיליון דולר ב-2008".
כיצד קורה שחברות התעופה הישראליות מפסידות ודווקא אתם ברווח?
"ארקיע היא הפיצוצייה של ענף התעופה. בפיצוצייה, אם הבעלים רואה בשעה 2:00 לפנות בוקר כי תאריך התפוגה של החלב מתקרב, הוא מעביר את הקרטונים לשורה הראשונה על המדף ומוריד את המחיר. לעומת זאת, בסופרמקט אתה לא יכול למצוא את המנהל בשעת לילה כל כך מאוחרת, והתכנונים הם לטווח ארוך הרבה יותר. אנחנו מגיבים בצורה מהירה - להבדיל מחברות תעופה אחרות בעולם, שם התכנון הוא ארוך טווח. ארקיע הבינה כי אין לה יכולות פיננסיות לתכנון ארוך טווח וחיה במובנים מסויימים מחודש לחודש ומיום ליום. החברה לא מתביישת לשנות יעדים או להפסיק לטוס אליהם, במידה שהיא מפסידה כסף".
כלומר, אין לכם תוכניות ארוכות טווח?
"בוודאי שיש. אנו מסתכלים קדימה, לדוגמה, בעניין רכישות מטוסים. ארקיע ממתינה לקבל אישור של רשות התעופה האזרחית (רת"א) להפעלתו של המטוס מדגם אמברייר לטיסות משדה התעופה דב בתל אביב. ניסוי הטיסה עבר בהצלחה. בהנחה שיאשרו לנו את הפעלתו מת"א למשל בקו לאילת, נביא עוד מטוס מדגם זה לישראל. אנו גם בודקים להצטייד במטוס נוסעים נוסף מדגם בואינג 200-757 או בואינג מדגם 800-737".
לא רק יכולת התגובה המהירה הביאה את ארקיע לרווחיות. לפי טפר, שיתוף הפעולה שנרקם בין האחים נקש לעובדים - המחזיקים כ-30% ממניות החברה - הוא זה שאיפשר לחברה להתנהל נכון. בנוסף, החברה החלה לעבוד יותר בשיווק ישיר ועם סוכנים, במקום עם סיטונאי התיירות. "הכפלנו את השיווק הישיר ל-22%-25% מהפעילות", אומר טפר.
נתון נוסף שהביא לשיפור בתוצאות החברה, לפי טפר, היה היה הגדלת נתח המכירות של מוצרים משלימים לטיסה. "הבנו אסטרטגית, כי מתעופה בלבד יהיה לנו קשה להרוויח", מסביר טפר. "למשל, בקו הטיסות לפאריס, היקף המכירות של מוצרים משלימים, כמו שירותי קרקע במלונות, רכב ומוצרים נוספים, מגיע ל-60%. יתרונה היחסי של ארקיע הוא בנייה ומכירת חבילות הנופש לפי צורכי הלקוח".
יציאת טורקיה
ענף התעופה הישראלי סבל בשנים האחרונות ממכה כואבת יותר מהענף בעולם - אירועי הביטחון בישראל, החל ממבצע עופרת יצוקה וכלה בהשלכות המשט לעזה, הציבו בפני טפר אתגרים לא קלים להתמודדות.
כיצד פגעו השלכות כישלון הטיפול מצד ישראל במשט הטורקי לעזה על ארקיע?
"חברת ארקיע היתה הראשונה לצאת מטורקיה, כבר לפני כשנתיים. בחרנו את איי יוון כיעד חלופי לתנועת הישראלים ליעדי נופש באגן הים התיכון. במקביל, ארקיע וסאן דור - חברה בת של אל על לטיסות שכר - נקטו מהלך שנועד לחדש את הטיסות לאנטליה. בשלב זה, הצעד הזה נתקל בקשיים בגלל בעיות ביטחון. הכוונה היא לקיים טיסות שיביאו ארצה את התיירות החד-יומית שבאה לאנטליה, במיוחד ממדינות חבר העמים ומגיע לסיור של יום אחד, כחלק מהחבילה, בישראל".
יציאתם של יעדי הנופש מטורקיה כאופציה לתנועת נוסעים המונית מישראל, והיחלשות שער היורו, יוצרים הקיץ, לדברי טפר, קרקע לשינוי בהרגלי הנסיעה של הישראלים. "היחלשות היורו גורמת להוזלה משמעותית של שירותי הקרקע באירופה וביוון", הוא אומר. "המשבר באתונה גרם לצורך של היוונים בנזילות והפקדת כספים, מה שתרם לנו להפחית עלויות. גם ביורו היתה ירידה משמעותית שמשפיעה על בריטניה, צרפת וגרמניה. ביעדים אחרים מרגישים את הוזלות המחירים בדולרים וזה המטבע שבו הישראלי מדבר".
ארקיע רצתה לפתוח בחודש האחרון קו תעופה ישיר מנתב"ג לעקבה שבירדן. לצורך הפעלתו היתה זקוקה לאנשי ביטחון של חברת אל על, שמספקת שירותי אבטחה לכלל חברות התעופה הישראליות. ואולם בין שתי החברות התגלע סכסכוך בנוגע לשיפוי שיבטיח כיסוי כספי במקרה של הגשת תביעה משפטית כנגד אנשי הביטחון, ובעקבות כך נאלצה ארקיע לוותר את הפעלת הקו לעקבה.
התייאשתם מהאפשרות לטוס לעקבה?
"כלל לא. בשבוע שהתרחשה תקרית המשט הטורקי לעזה, נפתרה בעיית הביטחון בקו הטיסות הישיר מנתב"ג לעקבה. הגענו להבנה עם אל על לגבי השיפוי שניתן לצורך הצבת אנשי הביטחון שלה ביעד לטיסות שלנו לירדן. יש לנו כיום קרוב ל-100 נוסעים בשבוע שאנו מטיסים לאילת ומשם מעבירים אותם דרך היבשה לעקבה. אנו רוצים להגיע לטיסה יומית ישירה באוגוסט לעקבה. אנו מחכים לשינוי במצב הרוח של הציבור, כדי להעלות מחדש את עניין הטיסות הישירות ליעד במדינה ערבית שכנה ולהתחיל בשיווק".
ומה יהיה בהמשך עם בעיית אנשי הביטחון לחברות התעופה הישראליות לנוכח סירובה של אל על להמשיך להעמיד את אנשיה לשירותן?
"לצערי, המדינה בינתיים לא עושה כלום כדי להוציא את נושא אנשי האבטחה מחברת אל על ולהקים חברה עצמאית לאנשי ביטחון שתיתן שירות לכלל חברות התעופה הישראליות. למיטב ידיעתי ישנן חילוקי דעות - למשל, משרד האוצר מתנגד כי אלה יהיו עובדי מדינה והשב"כ מסרב להפריט את הנושא ולמסור אותו למיקור חוץ. ישנן כמה הצעות לפשרה. אני מקווה כי יימצא בהקדם פתרון לסוגיה זו".
הקרב על אילת
בשנה האחרונה הגיע המאבק בין אל על לארקיע לפסים צורמים במיוחד. היה זה לאחר שאל על קיבלה אישור לטוס לאילת - שוק שבו השחקניות היו עד עתה ארקיע וישראייר. ארקיע האשימה בגלוי את אל על כי היא רוצה להפעיל קו טיסות פנים ארצי לאילת רק כדי לפגוע בה - כאיום וגמול על כניסתה של ארקיע לפעילות בקווי תעופה סדירים שמתחרים באל על בחו"ל, כמו בקו התעופה לפריס. ארקיע וישראייר עתרו לבג"ץ נגד ביצוע הטיסות של אל על. בית המשפט העליון נמנע עד כה מלאסור על חברת אל על להפעיל את קו הטיסות החדש לעיר הנמל הדרומית. ואכן, אל על נערכת להפעלתו של הקו החדש בקרוב.
נכשלתם במאבק באל על בעניין הטיסות לאילת?
"ארקיע תמיד בעד תחרות ומדיניות שמיים פתוחים. אנו מצפים ממשרד התחבורה שיעמוד בהתחייבותו ויפתח את השמיים בפני חברות התעופה הישראליות לעוד יעדים שאל על מחזיקה בהן כיום כבמונופול, במקביל לפתיחת הקו הפנים-ארצי לאילת. לצערי, עד היום זה לא קרה. פתיחת השמים לתחרות נעשית בקצב אטי מאוד ובחוסר סימטריה. קו הטיסות לאילת מהווה נתח מרכזי בפעילותנו ואחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ארקיע".
יש לך בעיה עם חברת אל על?
"אני מעריך את מנכ"ל אל על, אליעזר שקדי, שיודע להפריד בין תחרות לבין שיתוף פעולה איתנו ומתן שירות ברמה גבוהה. את רוב התחזוקה של מטוסיה ארקיע מבצעת בעצמה. אך אנו מקבלים שירות תחזוקה לבואינג 757 באל על ומאוד מרוצים מהשירות".
אז אתה מוותר על אילת?
"להיפך. אנו עומדים להשיק בימים אלה מוצר חדש לאילת - חבילת ארקיע אקספרס - לתקופה שלאחר החגים באוקטובר. החבילה תכלול מחיר כרטיס טיסה ושירותי קרקע בבתי מלון, במחירים שיהיו מהותית נמוכים יותר. ככל שתזמין זמן רב יותר מראש, כך המחירים יהיו נמוכים יותר. למשל, בתוכנית כיום אם הזמנת שלושה חודשים מראש אתה מקבל כרטיס טיסה במחיר 79 שקל לכיוון; הזמנת חודשיים מראש, אתה משלם 99 שקל לכיוון. אנו מאפשרים להזמין גם לכיוון אחד בלבד. התוכנית הגדילה ב-70% את תנועת הנוסעים אצלנו מנתב"ג לאילת בינואר-מאי השנה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.מתחילת השנה טסו איתנו 170 אלף נוסעים מנתב"ג לאילת, בהשוואה ל-100 אלף נוסעים בינואר-מאי 2009".
"אנחנו הפיצוצייה של ענף התעופה"
מאת זוהר בלומנקרנץ
29.6.2010 / 7:02