האם צריך לחשוש מ-BP ישראלית?

>> בחודש האחרון נחתכה המניה של חברת האנרגיה הענקית bp ב-50%, דירוג האשראי שלה הורד והחברה ניצבת בפני תביעות נזיקין של מיליארדי דולרים, שלא לדבר על עלויות הטיפול העצומות בדליפה במפרץ מקסיקו. כתוצאה מכך, מיליוני פנסיונרים בבריטניה חוששים לאבד את הדיווידנדים שנהגה החברה להעביר עד כה לפנסיות שלהם.

אסונות סביבתיים גדולים, כמו סופת קתרינה ודליפת הנפט במפרץ מקסיקו, הראו כיצד סיכונים סביבתיים, שלא הובאו בחשבון, פוגעים קשות ברווחי המשקיעים ובגופים פיננסיים. גם המשבר הפיננסי האחרון שימש זרז לשילוב שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי בשיקולי ההשקעה של גופים מוסדיים ומשקיעים רבים בעולם, וליוזמות כמו "עקרונות השקעה אחראית" (pri) של האו"ם, אליה הצטרפו כ-600 גופים פיננסיים בעולם, המנהלים נכסים בשווי של כמעט 20 טריליון דולר. לאור חשיבותם של שיקולים אלה דווקא בהשקעות לטווח הארוך, קרנות הפנסיה הגדולות מובילות בדרך כלל את המהלך.



עד לאחרונה היה נדמה כי התנהלות סביבתית לא נאותה אינה מהווה סיכון פיננסי של ממש עבור חברות ומשקיעים בישראל, אך כיום המצב שונה בתכלית. החקיקה הסביבתית החדשה, ובראשה חוק "המזהם משלם" שייכנס לתוקף בקרוב והתרבות התביעות הייצוגיות, יצרו איום חדש ומשמעותי על חברות - ועל המשקיעים. כיום גדל הסיכון הכלכלי המאיים על גופים הפוגעים בסביבה, העלולים לשאת בעלות המלאה של הנזק שגרמו ואף יותר מכך. בנוסף, בעקבות הדרישות בשוקי העולם, שיפור בביצועים הסביבתיים של חברות הוא נדבך חשוב ביכולתן להמשיך ולהתחרות בשווקים אלה לאורך זמן.



גם בישראל יש דוגמאות ראשונות המצביעות על פוטנציאל הסיכון שלוקחות על עצמן חברות הפוגעות בסביבה, כמו גם הגופים המספקים להן אשראי: המשרד להגנת הסביבה הביא לסגירה זמנית של מפעל כרמל כימיקלים עד להסדרת מפגעים סביבתיים; חברת פרוטרום שילמה קנסות של כ-2.5 מיליון שקל בעקבות הליך פלילי ותביעה ייצוגית; ומכתשים חויבה לשלם מיליון שקל בעקבות תביעה שהגישה עמותת אדם טבע ודין. קיימים ניצנים של פעולות מצד גופי הפיקוח על המגזר העסקי בישראל, שהחלו בצעדים ראשונים להטמעת הנושא בקרב חברות ומוסדות פיננסיים.



צעדים אלה, שנקטו הממונה על שוק ההון, רשות ניירות ערך והמפקח על הבנקים, עוסקים בהרחבת חובת הדיווח, בהעמקת השקיפות ובהגדלת היקף ההתייחסות לשיקולים ארוכי טווח. ואולם בכך אין די, וחיוני להגדיל את הפיקוח על הגופים המוסדיים ולהוביל אותם להטמיע את ההתחשבות בשיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי בשיקולי ההשקעה שלהם, במטרה להגביר את ההגנה על ציבור המשקיעים.



הכותב הוא מנכ"ל חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל