ככה לא מטפלים בפטפטת

>> הדרך הנכונה להסתכל על עבירת מידע הפנים של נדב גרינשפון היא אנלוגיה לבני נוער הנוטלים את המכונית של הוריהם ויוצאים לכביש. אף אחד מהם אינו עבריין בכוח, אבל פזיזותם ניכרת. גרינשפון לא הקפיד על כלל הנהיגה בשוק ההון: חדל פטפטת.

קשה להרשיע בעבירות מידע פנים והפרקליטות ספגה שורת זיכויים בעבירות אלה. השימוש במידע פנים הוא מכת מדינה אך בית המשפט לא מבין זאת. יש לחנכו. הסדר ללא הרשעה אינו הדרך לעשות זאת. הטלת קנס גבוה - 750 אלף שקל - על עבירת שימוש במידע פנים תהיה תקדים, אך הנכונות לוותר על כתם ההרשעה - בעייתית.



היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, שוני אלבק, מתח באחרונה ביקורת על שופטים המתקשים להרשיע נאשמי צווארון לבן בגלל שלדעתם אין לנאשמים כוונה פלילית באין רווח כספי ממעשה העבירה. הדברים נאמרו בהתייחס לזיכוי נאשמי פרשת דסק"ש בבית המשפט המחוזי, שבוטל בעליון. קשה ליישב עמדה זו עם הוויתור לגרינשפון.



ההסדר שהושג עם גרישפון מזכיר את מודל האכיפה המינהלית שאת חקיקתו מקדם יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן. לפי החוק תוכל הרשות להטיל בהליך לא פלילי נגד נושא משרה כמו גרינשפון - קנס של עד מיליון שקל (ולכן הקנס שמוצע הוא סביר). המודל של גושן נכון לטיפול בעבירות קלות בשוק ההון אבל כשהתופעה היא מכת מדינה, כתם ההרשעה חשוב.